מעשה מבעל תפילה חלק 2
ימי שני 19:30 באשירה
יחיאלי 4 נווה צדק ת”א
אנחנו היום ממשיכות את מה שהתחלנו בשיעור שעבר על “מעשה מבעל תפילה”. אעשה חזרה כדי להזכיר לכולנו היכן אנו אוחזים. אנחנו לומדות בצורה מאוד לא לימודית קבלית, או זוהר או עיונית, אלא לומדות מרבי נחמן שדיבר על סיפורי מעשיות, כמה חשוב שכל אדם יקרא את סיפורי המעשיות, יש בהם כח שמעורר ישנים, כך הוא קורא לזה, בעצם לעורר את הנשמה שלנו שרדומה בפנים… הרעיון בסיפורי המעשיות ,שכל אחד ואחת שקורא אותם, עליו לבדוק בעצם איך זה מדבר אלי. וכך לאורך כל סיפורי המעשיות, אם אנחנו קוראים את “מעשה בחכם ותם”, על כל אדם לבדוק בעצמו תוך כדי סיפור, מה החלק החכם שבי, מה החלק התמים שבי. רבי נחמן מבקש מאוד לעשות עבודה שהיא מעבר ללימוד עצמו, באמת לעשות עבודה אישית, מה הם הרמזים שמדברים אלי?… כמו שרבי נחמן אומר, שבכל דבר שאני רואה בעולם, יש בזה רמזים שנשלחים אלי, בכל דיבור, מעשה ומחשבה בהם אני נתקלת בעולם, יש בעצם קריאה מהאלוקות אלי, שמבקשת ממני לראות משהו בדבר. שום דבר לא קורה סתם, שום דבר אינו מקרי, הכל מדויק, מחשבה שאני חושבת, דיבור שאני שומעת, מעשה שאני רואה, תמיד צריך להיות מקום של התבוננות פנימית, סוג של חפירה פנימית, “מה זה בא לומר לי?”, לא בצורה אובססיבית, אלא בקלילות, לזכור שלא באנו לעולם הזה כדי לקום בבוקר ולאכול או מה חדש בזארה, אלא להיות במקום של התבוננות פנימה, לבדוק מה למדתי היום, מה התחדש לי היום, כיצד התקדמתי היום וכו.. לראות בתוך עצמי היכן אני אוחזת… מה אני חושבת, מה אני מרגישה… להתנתק קצת מהריצה הזו של העולם ולעשות סוג של עבודה שרבי נחמן קורא לה “עבודת התבוננות”. רבי נחמן מבקש שנהיה גם בתוך העולם ובו זמנית גם מעל העולם. שאלת התכלית חוזרת על עצמה אצל רבי נחמן, מהי התכלית? למה? לשם מה? יהודי צריך תמיד להסתובב בעולם הזה, אבל להיות במחשבה בתכלית ובעולם הבא. זו עבודה של דואליות, גם וגם…
סיפור “מעשה מבעל תפילה”, מתחיל בסיפורי מעטפת, עיקר הסיפור מתחיל בזה שהיתה רוח סערה בעולם, והיה ארמון של מלך, בארמון המלך היו מלך ומלכה וביתם התחתנה עם הגיבור של הסיפור ונולד להם תינוק. יש בארמון עשר דמויות חיוביות, המליץ והנאמן, והאוהב של המלך והחכם של המלך ועוד, כל אנשי המלוכה והאצולה, ואז ישנה סופה גדולה בעולם ורוח הסערה חוטפת את התינוק ממיטתו, והתינוק נעלם. אנשי הארמון רצים לחפש אחר תינוקם של המלך והמלכה, כולם רצים מהארמון לחפש את התינוק והארמון ננטש.. ממשילים ומסבירים שתמיד במעשיות רבי נחמן המלך, זהו ריבונו של עולם ויש את תופעת בריאת העולם בתוך היעלם והסתרה… כלומר אין לנו בית מקדש, בית המקדש נחרב, כולם התפזרו בעולם, אנחנו חיים בעולם שנמצא בהסתרה ומחפשים את אותו תינוק שמסמל אצלנו את נקודת המשיח…. שנמצא בכל אחד מאיתנו… התינוק זה החידוש, התום, הטוהר והזכות…