שאלה:
כשהייתי בתיכון למדנו על דוד ואבישג. אני הבעתי פליאה על הסוגיה כיוון שהיא סתרה את מה שהכרתי כמותר. המורה לא ענתה. היא הזדעזעה מהשאלה. בהפסקה היא שלחה לי פתק. היא העתיקה לי קטע שלם מהרמב”ם ואמרה שאני מועלת בקודשים(מה זה?) ושזאת כפירה.
אני מאמינה כי כל שאלה שנשאלת בכנות היא ברת קיום.
לכן אחרי שנים אני מעזה להעלות אותה שוב על השולחן, אך הפעם במאקרו.
למה נדמה לי כי יש דיסוננס בין איך שחיו בזמן התורה לבין חיי שומרי תומ”צ כיום. מי הגזים? האם אנחנו אסרנו המותר או שהם עברו על האסור?
מעיון בדברי חז”ל עולה תמונה מעט שונה בנוגע למעמד האישה על פי היהדות כפי שמנסים להציג. פחות פוליטיקלי קורקט.
בשולחן ערוך (אבן העזר סי’ פ’) הובאו המלאכות שצריכה האשה לעשות לבעלה: “כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת לו את המטה, ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו וכיוצא בדברים אלו, מלאכות אלו עושה אותן היא בעצמה, ואפילו היה לה כמה שפחות אין עושין מלאכות אלו לבעל אלא אשתו”.
וכתב השבט מוסר (פרק כ”ד): “כשם שאי אפשר שיקנה אדם עוה”ב כי אם ע”י העולם הזה… כך אי אפשר לאדם להשיג שלימות לנפשו כדי לזכות לעולם הבא כי אם ע”י אשה טובה”.
האם האישה היא רק כלי שרת בדרך? משהו שמשתמשים בו כדי להשיג מטרות?
תשובה:
אני אמרתי בשיעור הזה שר’ נחמן אומר: “חדלו מלהיות עניים”, מה הכוונה? עניות היא אופציה להביט באישה התנכית כענייה ממעש וענייה מזכויות. זו אופציה ואת תמצאי את זה תחת כל קרן זווית אם תחפשי.
הציווי של עבורך הוא, חדלי מלהיות ענייה. נדמה לי, שבשיעורים האלה אנחנו פוגשות אישה עשירה, אנחנו פוגשות את האישה הבאה, הזקופה, היכולה והעצומה והעוצמתית.
עניות היא ענין של בחירה. אפשר למצוא את האישה המסכנה בכל סעיף בשולחן ערוך, אפשר לפגוש את האישה המדהימה והחזקה בכל סעיף בשולחן ערוך.
בהצלחה!
ניתן לשלוח שאלות נוספות לרבנית ימימה מזרחי למייל של משרדי אשירה – שמים: ashiraoffice@gmail.com ונשמח להעביר לרבנית את שאלתך.