איש ואשה והשכינהשבינהם
מאת: אורית מרטין
במשך המאההעשרים, נשים בעולם המערבי חיפשו שוויון זכויות עם הגברים.
התוצאהשהגענו אליה בסוף המאה ועשרים היא בלבול מושגים מוחלט בין הגבר והאשה.
לאף אחדכבר לא ברור בעולם המערבי החילוני מהו בעצם תפקיד האשה על פי מהותה הפנימית, ומהו תפקיד הגבר על פי מהותו הפנימית.
נשים רבותהפכו להיות גבריות, אסרטיביות, תוקפניות,תובעניות, ובעיקר- לא מאושרות.
גבריםהחלו לאבד בטחון בתפקידם שלהם, ובמה שיש להם לתת לנשים, ובמה שהם רוצים לקבל מהנשים.
זה שורשו של המצבבישראל של שנות האלפיים שבו כל זוג שלישי מתגרש, ואלפי ילדים אורזים פיז’מה ומברשתשיניים- שוב ושוב, מדי כמה ימים על מנת לנדוד בין אבא לאמא.
בלבול המושגיםהזה הביא לבלבול גדול בחיים.
התא המשפחתי בימינו – הוא הרבה יותר רעוע מאשר אי פעם.
מושגי יסוד שלהאדם, כמו: – אבאאמא בית- איבדו את המשמעות שהיתה להם מאז ומעולם, ויחדאיתם- איבדו החיים החילוניים בתרבות המערב את שפיותם.
אנשים מרגישיםשמשהו לא בסדר.
יש הרבה אנשיםשמרגישים שהחיים שלהם נכנסו למבוי סתום, ללא מוצא.
וכשטועים בדרך,ומגיעים למקום לא רצוי, הדבר ההגיוני ביותר שצריך לעשות- הוא לנסוע רוורס.
הגיע הזמן להתעורר,ולהתחיל לבדוק איפה התחילה הטעות. מה המקור שלה, ומה גרם לנו להגיע למה שהגענו. איפההיתה נקודת הפספוס?
כדי להבין דבריםלאשורם, כדאי שנתבונן מה היתה תפיסת הבסיס שהצליחה להעמיד את הבית היהודי, ואת העם היהודי כעמוד תווך שאין לומתחרה בעולם.
הרי עםעובדות של ההסטוריה אי אפשר להתווכח:
אומות שלימותנפלו, תרבויות התפרקו- בבל, מצריים, פרס, יוון רומא, אבל העם היהודי- שביסודו הביתהיהודי- נשאר איתן בצורתו ובמהותו לאורךכל שנות הגלות הפיזור והרדיפות. ודווקא כשהגענו סוף סוף למדינה משלנו, עם עצמאותמדינית צבאית כלכלית וחברתית- הכל נראה על סף פרוק. מה הסוד כאן ?….
שוויון בזכויותוהבדל בתפקידים
אם אנחנומתבוננים בפנימיות התפיסה היהודית את הבית, ואת תפקידם ומעמדם של הגבר והאשה,אנחנו רואים עקרון מנחה אחד חשוב ועמוק ביותר :
עפ"יהיהדות, לגבר ולאשה יש שוויון זכויות מלא לגמרי- אבל יש להם תפקידים שונים.
המקור לדיבורים על אפלייה בין גבר לאשה ביהדות,הוא אצל גורמים שבודאי לא מכירים את היהדות כפי שהיא באמת.
יש ביהדות הבדליםבהתייחסות לגבר ולאשה, ובחלוקת התפקידים
בינהם, אבל שמירהעל ההבדלים האלו היא לא אפלייה או ביזוי.
חלוקת תפקידיםשונים לגבר, ותפקידים שונים לאשה נובעת דווקא מתוך הבנה מעמיקה למבנה הגופני,הנפשי והרגשי השונה שלהם.
היהדות דורשת גםמהגבר וגם מהאשה דרישות שמותאמות למבנההזה.
בעולם המערביהחילוני שעדיין לא התאושש מהשלטון התוקפנישל הכנסייה הנוצרית בימי הביניים- כל נגיעה בנושא האשה והדת מעורר רגשות סוערים,והתלהטות הרוחות.
יש אנשים שלאברור להם בדיוק ההבדל בין היהדות והנצרות, והרבה מושגים נוצריים כמו "האשההיא טמאה" "או "מחטיאה" חדרו למחשבה באופן מוטעה ומטעה מאוד.
יש אנשים שלאברורות להם כלל כמה שאלות יסוד שדורשותמענה :
* האם ביהדותהאשה היא נחותה באיזה אופן מהגבר?
ואם לא- אז מדוע יש מספר הלכות ומנהגים העלוליםלגרום לה להראות כך ?
* האם יש להייחוד משל עצמה, או שהיא מעין "משרתת" של הבעל והבית ?
* איך היא יכולהלבטא את עצמה באופן אישי- ו"להגשים" את עצמה, אם תפקידה להיות בביתולגדל את הילדים ?
יש גם אמירותביהדות שהובנו באופן לא נכון, או הוצאו מהקשרן כמו "נשים דעתן קלה"או "אשה כשרה- עושה רצון בעלה "-
את כל הנקודותהאלה ננסה לבדוק לעומק על מנת להבין אתהנושא באמת.
זכו- שכינהבינהם, לא זכו- אש אוכלתם
לפי היהדות – הגבר והאשה הם שתי בריות שונות נפרדות זו מזו, ודווקא בגללההבדלים בינהם כאשר הם מתחברים בקדושה (באמצעות קידושין)- הם בונים שלמות נפלאהביחד.
אומרים לנוחז"ל : (במסכתסוטה י"ז)
"איש ואשה – זכו, שכינה בינהם. לא זכו- אש אוכלתם "
אנחנו רואים שגםהמילה – איש– וגם המלה – אשה – גזורות מהמלה –אש- בצרוף שתיאותיות משמו של בורא עולם- יוד- לאיש, והא – לאשה.
מה עניין האש-שרמוז בשמו של האדם ?
חז"ל אומריםלנו ש"נר ה’- נשמת אדם "
האש- היא הנשמהשל האדם. היא עיקר חיותו של האדם, לכן היא נקראת "נר ה’ " כלומר האור שלהשם.
הגבר והאשה-נשמתם היא אש- של בורא עולם. צלם אלוקי.
אבל הדרך שבה פועלת נשמת הגבר בעולם הגשמי הזה-היא באמצעות הכוח הרוחני של האות- יוד.
והדרך שבה פועלתנשמת האשה בעולם הזה- היא באמצעות הכוחהרוחני של האות – הא.
האותיות לפיהקבלה והחסידות- הן צינורות של שפע, שבאמצעותן נברא העולם.
העולם נבראבדיבורו של הקב"ה. ה’ אמר "יהי אור" והאור נברא.
כאשר אנחנו שותיםמים אנחנו מברכים "שהכל נהיה בדברו"- כלומר בדיבורו.
"המכשיר" של הקב"ה ליצירת העולמות הרוחניים והעולם הגשמי- היה אותיות. ( וזה כבר נושא מרתק בפניעצמו, העוסק בסודות לשון הקודש.)
אבל לצורךעניננו- אם נתבונן במשמעות הפנימית של האות יוד- נראה (עפ"י חז"ל) שהעולםהבא נברא באות יוד, והעולם הזה- נברא באות הא.
כלומר- כאשר בראהקב"ה את הנשמה של הגבר- הוא הכניס בתוך אש נשמתו את האות יוד- שיש לה "שפיץ" שעולה כלפי מעלה -ללמדשאש נשמתו מכוונת כלפי מעלה, להפוך את החומר לרוח, וזה תפקידו.
וכאשר בראהק"בה את האשה, הוא הכניס בתוך האש של נשמתה את האות – הא . הא- זוהי אות שלהריון, יש לה שני חלקים שנפרדים אחד מהשני, והיא פתוחה כלפי מטה – ללמד שנשמת האשהקבלה את הכוח הרוחני לרדת לעולם הזה החמרי, ולתת בו חיות מן הנשמה האלוקית שלה.כלומר לתקן ולסדר את החומר, באופן כזה – שניתן יהיה להעלותו למדרגה יותר גבוהה – עד שיתחבר למקורו ושרשו בעליונים.
כוח האש
לאש- יש כוחותחיוביים, וכוחות שליליים.
הכוח החיו