חיפוש

Elementor #44526

דבר העורכת

נורית אילון הירש

יום הכיפורים תל אביב תשע”ט

כיום אין לנו מקדש, אין לנו מזבח לכפר, אין כהן גדול… מה שנותר לנו לעבודת יום הכיפורים זה לב, הלב שלנו, ” ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”.  בתוך כל אחד מאיתנו נמצא לב שהוא מקור ההשראה. הלב הוא בבחינת מקדש, וכשם שבבית המקדש הייתה הרגשה חושית גמורה שבורא עולם נמצא עלינו, לידינו ובתוכנו,-  כך בלב האדם יכולה להיות הרגשה טהורה, חושית ועמוקה במציאות ה’ יתברך.

היום כשאין בית מקדש , זאת עבודת האדם בתוך נפשו, להיכנס לתוך עומק ליבו, לתוך הנקודה הפנימית  ולמצוא שם את ה’ יתברך. בכל השנה כולה יש לנו בלב מחיצות של חומר ומחיצות של עוונות. ביום הכיפורים הקב”ה נותן לנו יום אחד בשנה, בו הוא מסלק את המחיצות בכדי שנוכל להרגיש אותו.  ההכנה הנדרשת מהאדם ביום זה , היא ראשית לקבל על עצמו חמישה עינויים,  וכן לקיים את מצוות עשה דאורייתא של תשובה- חרטה, עזיבת החטא, וידוי וקבלה לעתיד . 

אבל זה רק אמצעי , התכלית האמיתית היא להגיע להרגשה של מציאות ה’. תכליתו של יום היא הטהרות וחיים למענך אלוקים חיים. תכלית כל התורה והמצוות היא מצוות “ודבקת בו” חייבת להיות עבודה ” ואחכה לו בכל יום שיבוא”.  למי אחכה?  לאור האמיתי שה’ יתברך יגלה לי בלב. סגולת יום הכיפורים היא לתת לנו דבר שהוא בעצם למעלה ממדרגתנו.

אבל כדי לקבל אותו נדרשת מאיתנו השתוקקות. אם נשתוקק לקבל את הדבר נקבל אותו. תוך כל תפילות יום הכיפורים, צריך להשתוקק ולהתחנן ולבקש על הנקודה הפנימית הזאת. לבקש ממנו “אנא סלק ממני את המחיצות, תטהר לי את המוחין, שאבין את תכלית החיים. פתח לבי בתורתך תן לי להרגיש אותך אצלי בפנים. כי כשאין לי אותך בפנים, אז גם אתה בחוץ” (בהשראת בלבבי משכן אבנה).

0 תגובות