"תעצמי עיניים,"
כך אמרה לנו מאור קפלן,
המהממת,
והתחילה לספר סיפור.
על כל אחת מאיתנו.
קבוצה של אימהות ובנות.
סיפור על נשמה טהורה.
אהובה.
ולנשמה הטהורה – הקב"ה הלביש גוף.
שיתאים לה בדיוק.
שיהיה לה לבוש –
לתקופת השהות שלה בעולם הזה.
והגוף הזה,
שיעבור –
תינוקות,
ילדות,
בגרות,
זקנות,
יתאים לתהליכים שתעבור הנשמה.
לידות,
השמנות,
הרזיות,
אתגרים,
ושיאים.
הכל מדויק.
נבחר בקפידה.
הסיפור הזה,
שמקווה שלא קלקלתי אותו יותר מידי,
שסיפרה לנו מאור,
הולך איתי מאז.
וראו זה פלא –
השבוע,
כשהכנתי שיעור פרשת שבוע,
ולמדתי שפת אמת על הפרשה,
פגשתי את הסיפור הזה ממש.
בצורת תורה.
בשפת אמת.
לאחר שחנכנו את המשכן,
וכבוד ה' נגלה,
והאחים הקדושים נאכלו באש,
פתאום יש עיסוק רב בנושאים מאד פיזיים.
איסור עבודה בשתויי יין,
סימני כשרות בבהמה חיה דג ועוף.
צרעת.
טומאות היוצאות מן הגוף.
השפת אמת מזכיר לנו שהגוף הוא לבוש הנשמה.
משכן הנשמה.
אחור וקדם צרתני –
גוף ונשמה.
אין צור כא-הינו - חז"ל דרשו אין צייר כא-הנו.
ה',
צייר.
מפליא לעשות.
צייר צורה בתוך צורה.
גוף ונשמה.
אחור וקדם.
הצייר העילאי הזה,
הקב"ה,
עשה פלא.
פלא שהנשמה שוכנת בגוף.
פלא גדול.
פלא שאנו מברכים עליו כל יום,
כמה וכמה פעמים ביום.
אישה פלא.
ופלא שהנשמה מתאימה בדיוק לגוף שבה היא שוכנת.
ולכל גוף -
תיקון.
התיקון של אותו הגוף
מתאים לתיקון המדויק שאותו צריכה לתקן הנשמה הזו.
ולכן האדם נברא ערל,
"והלא אם הקדוש ברוך הוא רצה לזכות זרע אברהם בזה –
(כלומר שיהיה נימול),
מוטב הי' שיהיו נולדים זרע אברהם בלי ערלה.
אך זה עצמו זכה אברהם לזרעו אחריו שיוכלו לתקן הערלה בכח עצמותם."
(שפת אמת לפרשת תזריע תרנ"ה)
כי העניין הוא לא רק להיות מהול,
אלא לפעול.
לתקן.
לעבור תהליך.
"ועל זה אמרו בכל מאודך,
בכל מדה ומדה שמודד לך.
שגלוי וידוע לפניו יתברך שמו
שדרך הטוב לפני זה האיש צורה זו שניתן לו.
ומדה הוא מלשון ציור ומלבוש כמו שכתוב מדו בד."
אנו אומרים בקריאת שמע שצריך לעבוד את ה' בכל נפשך ובכל מאודך.
בכל מאודך דרשו חז"ל -
בכל מידה ומידה.
כל אחד והמידה שלו,
הייחודית שלו,
כך הוא צריך לעבוד את ה'.
שהצורה שבה נברא כל אחד,
הצורה שניתנה לכל אדם,
היא הצורה שלו.
ורק שלו.
גוף ונשמה.
ורק כך יוכל לתקן את התיקון שלו בעולם.
בימים אלו של ספירת העומר והכניסה לחודש אייר,
וחגי חודש זה,
יש זמן מיוחד.
ותיקון מיוחד.
חידושים.
גאולת החומר.
הצורה.
שאנו חיים בשיאו.
ולפעמים נראה לי שחשוב להיזכר באיזו תקופה פלאית אנו חיים.
כמו שהנשמה מתאימה לגוף,
ואיזה פלא,
עם ישראל שב לארצו.
כמו נשמה לגוף.
ונזכר בקדושת החומר,
קדושת הגוף.
אבל אנחנו עוד בדרך.
עוד לא סיימנו.
ועניינו של חודש אייר,
של ספירת העומר,
הוא הדרך.
האות של חודש חשוון - ,
האות ו',
קשורה לחיבור.
דרך.
להבנת החשיבות של התהליך.
של הרגע –
רגע זה ממש.
שאנו מצויים בו.
גם אם עוד לא הגענו.
כי בעצם הגענו.
בדיוק למקום שאנו צריכים להיות בו הרגע.
אז מאחלת לנו דרך צלחה.
שנראה את הרגע,
וגם את הנוף.
את הדרך,
וגם את ה"סוף".
שאיננו סוף.
שהדרך תהיה טובה,
מאירה.
שיהיה חודש טוב,
שבת שלום,
וחג עצמאות שמח.
Comments