חיפוש

שנת הלימודים שלי | עדנה קדוש

ימי הרחמים והסליחות, אלו הם ימי הרצון המתחילים בר”ח אלול ונמשכים עד לקראת סוף חודש תשרי. אלו ימים המורגשים עם אנרגיה כבדה. יש בהם חשבון נפש, הטפת מוסר, הקפדות ועוד דברים שיכולים להמאיס את התורה על האדם. יש עומס רוחני וגם עומס גשמי לקראת החגים. העומס הרוחני מעורר את רגשות האשמה והביקורת שיש בנו, תחושת “אני לא בסדר” מודגשת והעומס הגשמי קשור ברובו למטבח, קניות ובישולים לחג ארוך… האם נבראו ימי אלול על מנת להעמיס עלינו? האם המהלך הסטנדרטי של אלול צריך לייצר רגשות שליליים? ולמה אנו מחכים שהחגים יעברו? השאלה גדלה כאשר אנו רואים שיש “צוות בגלקסיה העולמית” שעושה את עבודתו בלעדינו. צוות שופטים אלו דנים אותנו כשאנו פה בארץ ולא משתתפים במשפט של עצמנו… מה התפקיד שלנו בימים אלו ? מה עלינו לעשות כדי לזכות בדין ובמשפט?

נתבונן ב-2 נקודות: ראשית אנו רואים שיש במהלך הזה דרך ארוכה, דרך של ימים רבים. שנית, הדרך צריכה להיות דרך של התחדשות, התנקות, רצון בריא, הקלה ושמחה. אם יש בדרך הרגשה שלילית בגלל דגש על ה”לא בסדר” שאני הרי שזה טעות בדרך, איבוד הדרך. נסביר את זה במשל. משל לילד בן 6 שעולה לכיתה א’. מכינים אותו לביה”ס זמן מה, קונים לו ילקוט ומחברות, כלי כתיבה ועוד. כשיעלה לכיתה א’ ילמדו אותו מה שמתאים ליכולות שלו. כאשר יעלה לתיכון, יעבור הכנה בתחומים שונים, הכנה חברתית, לימודית וכו’. כשיגיע לתיכון ילמדו אותו מה שמתאים ליכולות שלו בגיל התיכון. לא יתכן שנער בתיכון ילמד חומר של יסודי או ילד ביסודי ילמד חומר לימודי של גיל התיכון. לכל אחד מחכים השיעורים המתאימים לו. כך קורה בתרגולי ספורט. המאמן נותן לספורטאי את השיעור המתאים לו לפי “סרגל מאמצים”, לפי יכולותיו ברגע הנוכחי. אם המאמן ייתן לספורטאי תרגילים ושיעורים מעבר לדרגתו, הרי שייגרם לו נזק, פציעת ספורט או ייאוש מכך שאינו מצליח… זה בדיוק מה שקורה לנו בימי אלול ור”ה. הקב”ה נותן לנו זמן להתאמן, להתבונן, לברר ולראות מה מקומנו ומה דרגתנו. עלינו להתבונן במה שאנו מרגישים וחושבים כדי לדעת בכל תחום את מקומנו. נגלה שבחלק מהתחומים אנו “אנשים קטנים”…וזה נראה לא נעים, מפחיד, מבזה.

בר”ה ה’ נותן לנו שנה שמשקפת את יכולותינו. ה’ נותן לנו שנה של לימודים ושיעורים לפי מדרגתנו. בוודאי ייתן לנו את השיעור המדויק. אם כך, בר”ה מתאימים לנו שנת לימודים לפי מצבנו הפנימי. ה’ מתאים לנו עולם חיצוני על פי המציאות הפנימית שלנו. אם נהיה אנשים קטנים, נקבל שנת לימודים המתאימה לאנשים קטנים. אם נהיה אנשים גדולים, יתאימו לנו שנת לימודים גדולה.

מה המשמעות המעשית של זה? המחשבה, ההרגשה והמעשים שלנו, הם יקבעו איזו שנה תהיה לנו. אם נתנהג ונחיה בפוזה של מצליחים, הישגיים, נאורים, אם נחיה בשקר, בפלסטיקאיות ובכאילו הרי שנקבל שנת כאילו, שנה בה הכל פלסטיקה, ללא ערך, ללא רגש, וכל מה שנקבל יהיה תחליף של הדבר אותו אנו רוצים. אם המחשבה שלנו, ההרגשה והמעשים יהיו פשוטים ותמימים, אמיתיים, מתוך כבוד לזולת ולעצמנו, עם רגש ועם ערכי אמת הרי שנקבל שנת לימודים מתאימה למדרגתנו. כדי להגיע להבנה הזו צריך זמן. כדי ליישם אותה צריך עוד זמן… הרבה זמן. זו אחת מהסיבות לכך שהתהליך מתחיל בחודש אלול. 30 ימי אלול הם זמן להכיר עצמי, להכין עצמי ולהשתנות באמת. בר”ה מחליטים על שנת הלימודים המתאימה שיתנו לי.

ועכשיו, כדאי להתכונן בכל יום שעה, להתבודד ולהכיר את המקומות הקטנים שבתוכי , להכניס את עצמי למקומות גדולים. אלול מאפשר לנו לחוות את התהליך. ר”ה מאפשר לתת לנו את שנת הלימודים שמגיע לנו.

יהי רצון ונזכה כולנו יחד לשנה טובה ומתוקה.

#אלול #עדנהצדוק

0 תגובות