חיפוש

שופטת ומוחקת

עודכן: 1 במרץ


אנחנו קוראים להתבוננות עבודת אמת, אבל האמת לאמיתה היא שיש כל מיני דרכים להתבונן. כל מה שנאמר עכשיו מתייחס בעצם לשני מישורים עיקריים, בסוג של דואליות- התבוננות פנימה בתוכי והתבוננות כלפי חוץ- בעולם. חשוב להזכיר את הדבר שאנחנו מדברים עליו הרבה, שהדרך שלי להשפיע על המציאות החיצונית, על העולם היא דרך העבודה הפנימית שלי.

צריך להבין שיש שתי דרכים של הנהגה בעולם. יש הנהגה של חסד, שנקראת בשפת הקבלה – הנהגת ‘כתר עליון’. זוהי הנהגה של רחמים גמורים, וההנהגה הזו תהיה רק לעתיד לבוא. שמו של הקב”ה כשהוא מתגלה בהנהגה הזו הוא השם- “אהיה”. כלומר, ההנהגה הזו היא דרך אהבה ללא תנאי, ההבנה שהכל אחד, שכולנו הנבראים שלו ושיש לו מקום ואהבה לכל נבראיו.

ההנהגה הזו באה לידי ביטוי בעבודה הרוחנית שלנו, כשמהרצון שלנו להידמות לקב”ה אנחנו בעצם מסתכלים על העולם באהבה כללית ללא תנאים, בלי להיות ביקורתיים, בלי לשפוט. זוהי בעצם קבלת האחר ונתינת מקום לכל נברא בלב שלנו.

הנהגת הכתר העליון, שלפיה הקב”ה נוהג ברחמים גמורים קיימת היום בהסתר- דווקא במקומות הנמוכים. הכוונה היא שכיום הקב”ה נותן קיום וחיות גם לרשעים הכי גדולים, שעושים את העבירות הכי חמורות. 

דרך ההנהגה השנייה היא הנהגה של משפט, דין. הכוונה היא שיש לנו את כוח הבירור והמשפט- לבחון ולהגדיר מה טוב ומה לא טוב, ולא לקבל כל דבר.

שתי ההנהגות הללו באות לידי ביטוי באישיות שלנו, וגם בתוך כל אדם יש לפעמים תנועה מהנהגה אחת לשנייה.

ישנם אנשים שבטבע המולד שלהם ובאופי שלהם קרובים יותר להנהגת החסד והרחמים, ולאהבה ללא תנאי. אלו אנשים שהאהבה שלהם כל כך גדולה ומתפרצת שבעצם הגבולות בינם לבין האחר מיטשטשים. לפעמים מרוב האהבה הם יכולים להגיע למצב שהם לא מכבדים את המרחב הפרטי של האחר. הרבה פעמים אנשים כאלה יצטרכו ללמוד את נושא הגבולות. האנשים סביבם יציבו להם גבולות כתגובה להשתפכות שלהם שנוטה לעבור את הגבול.

יש כאלו שקרובים יותר מצד טבעם להנהגת הדין והמשפט. אנשים כאלו יהיו יותר ביקורתיים, ויסתכלו על המציאות מתוך עין בוחנת, בבחינת- “כבדהו וחשדהו”. 

בהקשר הזה חשוב לציין שיש את המשפט והדין הכללי של טוב ורע המתבטאים בחוקי התורה, במערכת המשפט הכללית, בהגדרות החברתיות הכלליות של המוסר. יחד עם זאת, יש לכל אדם מערכת משפט אישית – עקרונות אישיים שלפיהם אנחנו מגדירים טוב ורע – מעין מערכת מוסר אישית. יש לנו היררכיה אישית שלפיה אנחנו מסדרים את סולם הערכים הפנימיים שלנו. 

אנשים שנוטים בטבעם יותר למידת הדין, יגיבו באופן מבטל, ‘יחתכו’ או ‘ימחקו’ אנשים שלא עומדים במערכת העקרונות והכללים שלהם. אדם כזה, שמתוך האופי שלו מבטל אנשים אחרים ומוציא אותם מחייו בגלל זה- יכול להישאר בודד. הוא בעצם גוזר ‘גזר דין מוות’ על מערכות היחסים שלו.

אז איך נכון להסתכל על העולם? לפי הנהגת הכתר העליון, אנחנו בעצם נאהב את כולם, אבל הסכנה היא שאנחנו בעצם יכולים להתעלם מהתנהגויות שליליות של אנשים ושל עצמנו, וחלילה לפגוע או להיפגע. לפי הנהגת הדין, יש כאן סכנה כי מבחינה רוחנית, אומר הבעש”ט שדנים אדם “מדעתו ושלא מדעתו”. כלומר כשאדם רואה סיטואציה מסוימת בחייו זוהי בעצם מראה שלו, וכשהוא דן את הסיטואציה מדעתו – לפי מידת הדין, הוא בעצם דן גם את עצמו. אז בעצם דנים אותו לפי זה בשמיים שלא מדעתו – בלי שהוא בעצם מודע לכך.

רבי נחמן מסביר כיצד למזג את שתי ההנהגות הללו בתורה רפ”ב בליקוטי מוהר”ן. הוא אומר- “דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות”. שימו לב שמשתמשים מצד אחד במילה “לדון” מלשון משפט ובירור, אבל הדין צריך להיות “לכף זכות”. כלומר צריך להיות מודע למעשה לא מוסרי או רע ולדעת לאבחן אותו. אבל הוא ממשיך ואומר – “אפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה”.

כלומר, זהו המיזוג בין עבודת הדין לעבודת הרחמים. יש לכל אחד נקודה אלוקית שהיא כולה טוב, ואת הנקודה הזו אנחנו צריכים למצוא. אנחנו לא מצדיקים את הרע ולא מתחברים אליו. אנחנו מבינים שהרע הוא בעצם קליפות שצריך לקלף אותן. אנחנו מחפשים את המעט – המהות הפנימית, הנקודה הקטנה שבה הוא טוב גמור. 

הדבר הזה נכון גם לגבי האופן שבו אנחנו מתייחסים לאחרים, וגם לאופן שבו אנחנו מתייחסים לעצמנו. 

אז יש פה חידושים חשובים לקחת לתשומת ליבנו. אחד מהם הוא שמעט זה גם טוב. בנוסף, אפשר דרך המעט הזה- לשנות ולהפוך את האדם והמציאות ולתקן אותם.

מתוך שיעורה השבועי של נורית אילון הירש  שמתקיים בימי שני במדרשת אשירה בשעה 19:30

#עבודתהלב #ליקוטימוהרן

0 תגובות