חיפוש

רחל וינשטיין | והיה ברכה לפרשת לך לך

לך לך.

הציווי הראשון שנצטווה אברהם, שלעת עתה הוא אברם.

לך לך. ויחד עם הציווי יש ברכה.

בפסוקים ב-ג של פרק י”ב מופיע השורש ברך 5 פעמים.

זה די הרבה.

ואברכך, והיה ברכה, ואברכה מברכיך, ונברכו בך כל משפחות האדמה.

מהי ברכה?

בפשטות ברכה היא הרבה. ברכה היא שפע. הקב”ה בירך את אדם ואת נח בברכת פרו ורבו – להיות הרבה.

אם כן, מה זה והיה ברכה?

בעל הכתב והקבלה מסביר שה’ מברך את אברהם שיהיה כל כך דבוק בברכה שהוא כבר יהיה ברכה, כמו שכתוב בכמה מקומות ואני תפילה.

הספורנו מפרש שהכוונה שה’ ישמח במעשיו.

פירוש הספורנו מקסים, אך בעיני הוא גם קצת קשה. האם זה איחול או ציווי? איך אפשר לברך מישהו שה’ ישמח במעשיו? זה הרי תלוי גם באדם עצמו בבחירתו?

אמנם אנחנו עושים את זה כל הזמן. אנחנו מברכים אנשים בכך שהם יהיו כל מיני דברים נפלאים. אנו מברכים את ילדינו שיהיו כל מה שחלמנו שהם יהיו.

אך האם זו ברכה? תקווה? תפילה?

הרש”ר הירש מסביר שיש ברכה שבה מברכים את האדם שיהיה מבורך, ויש שמברכים את האדם שיהיה ברכה.

כולם רוצים להיות מבורכים – זוהי ברכה נטו. ללא דרישות ומטלות. כולנו היינו רוצים לזכות בכמה מתנות חינם כאלו.

אך הקב”ה מברך את אברהם וכך גם את עם ישראל שיהיו ברכה. ברכה זו נושאת עמה תפקיד.יש בה אחריות.

יש בה גם רמה של איחול ומשאלת הלב.

הקב”ה מברך את עם ישראל שהיו מבורכים אך יחד עם זאת שיהיו ברכה – שיהיו ראויים לכל הברכות. שיישאו בתפקיד היותם ברכה. יהיו מוסריים, יעשו את רצון ה’. שה’ ישמח במעשיהם כדברי הספורנו.

הקב”ה מברך ומקווה. ומתפלל. ומביע משאלת הלב כדברי הרש”ר הירש.

כי בעצם קיום ברכה זו תלויה במעשינו.

הקב”ה מברך, פותח פתח, ומקווה.

בימי הולדת אצלנו במשפחה מברכים את בעל השמחה. כל אחד בתורו. שתהיה שמח, שיהיו לך הרבה חברים, שתהיה אהוב…

כל אחד בתורו מביע את משאלות ליבו ומאחל אותן לחוגג התורן.

תמיד הטקס הזה מרגש אותי, ואני מוצאת את עצמי מתפללת, מקווה, חוששת. כי בסך הכל בסופו של דבר הדברים אינם תלויים רק בכך שאצליח לנסח את הברכה הכי מדוייקת. גם אם אדייק ממש – יש פה עוד גורמים בסיפור. יש למבורך בחירה.

הברכה “והיה ברכה” היא זו. היא הברכה שהברכות לא ישובו ריקן. שהמבורך יהיה ברכה. ויזכה להתברך.

יהי רצון שנתברך כולנו,

ונהיה ברכה.

אמן!

0 תגובות