רחלי וינשטוק – מסע האמהות- השיבה אל האוצרות הפנימיים שלי




masa.jpg

-מתוך "הולדתה שלאם" / דניאל סטרן. עמ’ 23 –

מסע האמהות- השיבה אלהאוצרות הפנימיים שלי

המפגש שלי עם האימהות

.

לפני מספר שנים נולד בני הבכור. ביחד איתו נולדה האמהות שלי.

הגעתי אל האמהות עם פנטזיותרבות. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי עסוקה בשאלה איזו אימא אני אהיה.ה"זבנג" הראשון שקיבלתי היה כמה שעות לאחר הלידה. לאחר שעתיים של"השגחה" בתינוקיה, הורשתי לקבל לידי את פרי בטני הטרי. הרך הנולד נח לומעמל הלידה. לפתע הוא התעורר בבכי תמרורים. ואני, האם הטריה, צורחת לאחות שתסבירלי מה עושים עם הדבר הצווחן הזה? איך מניקים? איך אני אדע שתינוקי אוכל?ובינתיים… אף אחות לא הייתה פנויה. זהו, נותרתי לבדי, האימא הרעה שתינוקה צווח והיאעומדת חסרת אונים מולו. עברה דקה, שבזיכרוני הייתה כמו נצח, והנה, הגיעה אחותלעזור לי.

ומאז? זכיתי לשמוע את ילדיצווחים למשך יותר מדקה. עמדתי חסרת אונים לא פעם ולא פעמיים. כבר הפסקתי לספור אתהפעמים בהן רציתי להתפטר מהאמהות ולמסור את התפקיד לאנשים שודאי ימלאו אותו טוביותר ממני. אני מוצאת את עצמי, גם היום,אם אני מרימה לרגע את הראש מעל המים, אני אומרת לעצמי: ריבונו של עולם, איך נכנסתילכל זה? התפקיד ממש גדול עלי.

אכן, היו לי הרבה פנטזיותלקראת האימהות שלי, והמציאות? מעל לכל פנטזיה.

למה אין בית ספר להורות?

ישנו ניסיון הולך וגוברלמכור להורים טריים וותיקים את "נוסחת הקסם" להורות המושלמת. אם על ידיספרי הדרכה שונים, בהם כל כמה שנים מתחלף רב המכר התורן, אם על ידי חוגי והוריםבשיטות שונות (ככה לפחות אני מגיעה לשם ורואה שאני לא האימא היחידה עם קשיים).והדרך הכי אטרקטיבית למכירות היא: העצות מכל הסובב אותנו: איך הוא לבוש, לא קר לו?, תפסיקי להחזיק אותו כל הזמן על הידיים, בסוף הוא יצא מפונק, מה, את לא שמה אותועל הבטן? (ואז את מדמיינת לעצמך את המשפט הבא: אני אדווח עלייך לרווחה…)

גם לי , כאימא , ‘מתפלקות’לא פעם הערות כאלו לאימהות טריות. כאילו אני מנסה לאחוז בנוסחת הקסם המנצחת להורותהמושלמת. וכמו

0 תגובות