פרשת שלח | עבודה בפרשה | הרבנית שריג

בואו נעשה משאל- נכון כבר עברו אולי כמה שנים מאז אבל – באיזה צבע הייתה השמלה של חמותך בחתונה שלך? מי זוכרת? רוצה לנסות לשאול את בעלך את השאלה הזאת? (בכל אופן מדובר באמא שלו…)

פעם שאלתי אני את השאלה הזאת- התשובה שקבלתי הייתה… אמממ… אני יודע שלכלה הייתה שמלה לבנה… על מה באמת מעיד הזיכרון שלנו? האם הוא מתעד מה קרה או שהוא משקף יותר את הפרשנות שלנו למציאות? סתם מעניין לדעת שהמחקרים מוכיחים כי נשים באופן כללי זוכרות ומשמרות בזיכרונן יותר פרטים מאירועים משמעותיים והזיכרון להם כולל גם את המשמעויות הנרמזות. לעומתם גברים זוכרים יותר את הזיכרון הלוגי הגלוי, אבל באופן כללי זוכרים פחות. ? (מתוך מסע אל הזיכרון – ניצה אייל )

בפרשת המרגלים אנחנו מוצאים שהנתונים האובייקטיביים, העובדות בשטח, מובאים כזיכרון ותיעוד יחד עם הנתונים הסובייקטיבים, הכוללים את התחושה והערכת המצב. וכך אומרת לנו הפרשה: “שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען” מה שנקרא בפינו פרשת המרגלים – היה מתחילתו ראוי אולי לשם “פרשת התרים”. מה מבקש משה? הוא בוחר שנים עשר מהמובחרים בעם ומבקש מהם לתור את הארץ- לא לבדוק אם היא מתאימה – הקב”ה כבר הורה שכן. לא לבחון אם זה אפשרי, זה לא רלוונטי – כנ”ל . נטו – לתור. תסתכלו כתיירים. תסתכלו ותספרו מה ראיתם. “באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא”. אומרים השליחים בחזרתם מהסיור. אבל…..(אפס…) מתרים הם הופכים למרגלים – מבוחני המציאות למחווי דעה. אומרים לנו חז”ל שכך עובד באמת לשון הרע סוטה לה א :”כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו”. אם שמענו משהו נכון בתחילת הדברים כל השאר גם יתקבל על דעתנו. וזה גורם שכל שאר הדברים ששמענו, יש להם סיכוי רב יותר להפוך ל- “הכל אמת”. אנשי פרסום משתמשים בעובדה הזאת לעיתים קרובות: “ילדייך יאהבו את מעדן החלב החדש שלנו” ובהמשך… “רופאים רבים ממליצים על אכילת 3 מנות חלבון ביום” …מפרסמת תעשיית חלב גדולה. כמה רופאים? וכמה רופאים טוענים ההיפך? הילדים אולי יאהבו, אבל כמה מדויק המשכה של הפרסומת? ולכן כשהמרגלים אומרים דברי אמת בתחילה, גם שאר דבריהם מתקבלים עם פחות סינון על ידי העם.

ה. עובדת בבית מלון, לאחרונה קודמה וקבלה לשמחתה תפקיד כמנהלת שווק של המלון. היא מספרת כי בשתי שנות עבודתה במקום עבדה לצידה זיוה, שתיהן צמחו בתוך המערכת שתיהן היו מועמדות לקידום. במשך כל הזמן ביכרתם היו היחסים בינהם “מאותגרים” במידת מה. רבו, השלימו, פרגנו, ביקרו… בשבוע שקדם לפגישה שלנו, מספרת ה. אמרה לה זיוה כי היא שמעה שיש בעיה במשכורות של החודש הבא ונראה לה שהמצב של המלון לא כל כך יציב. כמפרנסת יחידה כמעט, נכנסה ה. למצב היסטרי . מה ההוכחות שלך שזה נכון ? שאלתי אותה? והיא ענתה- המחשבה לחקירה: היא לא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת 1. האם זאת האמת שהיא לא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת? כן, היא בסיכון בדיוק כמוני. היא לא היתה ממציאה דבר כזה. 2. האם את יודעת בוודאות שזאת האמת שהיא לא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת? לא. 3. איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה שהיא לא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת? אני בהיסטריה, אני מרגישה כמו קפיץ, מדמיינת את עצמי בלי עבודה, בלי אוכל לילדים, אני מתוחה, אני מתרגזת בקלות, אני פחות נעימה בבית, בעבודה, דעתי מוסחת בקלות, אני פחות אפקטיבית, סוגרת פחות עסקאות, פחות נלהבת, פחות נמרצת. 4. מי תהיי בלי המחשבה שהיא לא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת? בלי המחשבה, מה שנאמר לא קיים, יש את המציאות, לא הדמיון שלה, לא הדמיון שלי, מה נשאר? עבודה נטו. בלי המחשבה, אני ממשיכה להיות שמחה במה שאני עושה, אני עושה את זה עם הרבה חיוניות והתלהבות, בלי המחשבה אני מסוגלת לראות שזה לא משנה. המציאות כבר תראה לי אם זה נכון או לא. במידת מה בלי המחשבה אני עובדת כמו שאני יודעת לעבוד בדרך כלל, עם מרץ, עם מצב רוח טוב עם הרבה אנרגיות. גם במצב שיש אמת בשמועה שהמלון בקשיים כספיים, יש לי יותר סיכוי לשרוד כאן להראות שאני כדאית למערכת ובמקרה הגרוע ביותר- לקבל מכתב המלצה מפרגן שיעזור לי בהמשך הדרך. בלי המחשבה אני במצב הרבה יותר טוב.

היפוכים: היא היתה אומרת את זה אם זה לא היה אמת. כי היא מאד מגזימה בטבעה ואולי מנפחת משהו מעבר לפרופורציה שלו. היא היתה אומרת כי זה הדאיג אותה וזה ברמת “דיבורים”, גם היא לא יודעת מה זה אומר . היא היתה אומרת את זה אפילו כדי… לא לדאוג לבד. היא לא היתה אומרת את זה אם זה היה אמת. אם היא היתה יודעת את זה בוודאות, היא היתה מעדיפה שאני אופתע אם זה היה אמת היא היתה מחפשת משהו לפני שהיתה אומרת. השוק בעיר שלנו מאד ידוע. היא לא היתה רוצה אותי כתחרות במקומות אפשריים.

לסיום: לפני הרבה שנים הלכתי ברחוב מולי במרחק כמה מטרים עבר בחור שהיה שייך לצוות הדרכה שהשתייכתי אליו בבני עקיבא. עבר – והפנה את הראש. צנוע מה? זה לא בדיוק מה שעבר לי בראש, כמה ימים לפני נתתי לו מערך הדרכה לשבט שהוא מדריך שלום הוא יכול להגיד – לא?! והאמת? שבת אח”כ הוא נכנס ברך את כולם בשבת שלום וחיוך. הוא היה נראה לי קצת אחרת אבל לא הבנתי בדיוק מה משונה. עד שהוא פתח את הפה:”איך המשקפיים החדשות שלי?” הוא שאל, סוף סוף אני רואה מי נמצא מולי. שיהיה לנו שבת שלום.

#העבודהשל #העבודהשלביירוןקייטי #ביירוןקייטי #שולמיתשריג #פהמרגלים #פשלח #עבודהבפרשהלפיהעבודהשלביירוןקייטי #הרבניתשריג #פרשתהמרגלים #שיטתביירוןקייטי #פרשתשלח

0 תגובות