Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page

פרשת קדושים | עבודה בפרשה | הרבנית שריג

היום דברתי עם חברה. “איך היה הפסח?” אני שואלת אותה, “את יודעת, לא יצאתי מהמטבח”, היא אומרת לי. אני צחקתי, מזדהה לגמרי ואז היא מוסיפה “אבל על זה אני לא מתלוננת.” נזכרתי במה ששמעתי פעם מאשה חכמה: אם יש את מי להאכיל ובמה להאכיל הכל טוב. כמה אמת. מה יש לנו להתלונן? והלוואי ונזכה לעבוד הרבה בביתנו לשנים רבות וטובות. יחד עם זה, בעיקר אחרי חג עמוס עבודה ומשפחה, לא נפקד מקומן של התלונות הקטנות אותן אלו שמנקרות בנו בהרגשה של חוסר נוחות. עם כל הרצון להיות קדושים ופרושים אנחנו מוצאים את עצמינו שופטים, קראו לזה הבעת דעה, קראו לזה ביקורת בונה בסופו של דבר כל דבר עומד למשפט. מסתבר שהסתכלות ברמה של “לדון לכף זכות”, אינה רק משימה קשה אלא פרי של אימון ממשי. על זה אמר הגה”צ רבי ישראל סלנטר זצ”ל: כשהתחלתי ללמוד מוסר רגזתי על כל העולם ולא על עצמי, בהמשך, רגזתי גם על עצמי, ולבסוף רגזתי רק על עצמי ואילו את העולם דנתי לכף זכות. (אור המוסר – מתוך איש לרעהו) וזה מה שאומרת לנו הפרשה:

“בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך” (ויקרא יט, טו).

ועל זה כותבת הגמרא: הוי דן את חבירך לכף זכות.(שבועות ל, א) לא כפריוילגיה, לא כזכות יתר אלא בבסיס ממש, אם אנחנו רוצים לנהוג בצדק יש לדון לכף זכות. בעצם לדון לכף זכות זה להסתכל הפוך על כל דבר ולמצוא את האמת בהיפוך הזה, לראות מה משתקף, מה המשמעות האמיתית של מה שאנו רואים אצל אחרים.

כשיש לנו מחשבה כללית של שיפוט הגורסת שמישהו עשה לנו משהו אנחנו בודקים, כדי לדון לכף זכות מה ההיפך מלמד אותנו:

וזה קורה ככה:

הוא עשה לי… היפוך ראשון: מ”כן ללא” ולהיפך הוא עשה לי- הוא לא עשה לי

אמרו בעלי המוסר, כשאתה מסתכל על בן אדם, אל תסתכל על הדבר הרע שאתה רואה בו אלא על כולו, אז תראה גם את הדברים הטובים שבו ותהיה מתון יותר.(מאזני צדק י’)

וזאת כוונת האמור “והוי דן את כל האדם לכף זכות”. (אבות א) כשאנו עסוקים בסיפור שלנו, המגולם במחשבה שמטרידה אותנו, אנו יכולים לראות רק את ההיבט הצר. את האדם דרך עדשה מוגבלת . אנו חושבים , כי עדשה זו מראה לנו את האמת- והתגובה- הכועסת המאוכזבת…. לא מאחרת לבוא. חז”ל מדריכים אותנו, שהראיה הזו היא צרה מאד ומביאה אותנו לתגובה שאינה אמיתית. ההיפוך מאפשר לנו לראות את התמונה בצורה יותר כללית ומתוך זה אנו באמת מסוגלים לראות גם את הדברים הטובים ולהיות יותר מתונים. יחד עם החקירה באה התרה והקלה גדולה. כשאנו דנים לכף זכות ,אנו רואים שהסיפור שלנו אינו שלם, החקירה מביאה אותנו להכרה שלמרות מה שחשבנו- לא צדק עשינו.

היפוך שני: היפוך צדדים

הוא עשה לי- אני עשיתי לו”

הבעש”ט אומר על זה דבר נפלא, כתוב : ” כל נגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו” (משנה נגעים ב’ ה’) הפירוש המקובל הוא : אדם רואה את כל המגרעות אצל אחרים, את הבעיות שלו הוא לא רואה. אומר הבעש”ט, צריך לקרוא את זה אחרת: כל נגעים אדם רואה-חוץ, כל מה שאדם רואה בחוץ- מנגעי עצמו הוא רואה. כשאדם רואה משהו וזה מפריע לו, זה מפריע לו כי משהו מנגע זה נמצא אצלו. היפוך זה נותן לנו את האפשרות לראות את הסיבה העיקרית לסבל שלנו. כל עוד הבעיה היא של מישהו אחר אין לנו מה לעשות איתה. כשאנו מבינים את החלק שלנו בסבל- אנו בדרך לתיקון.

היפוך שלישי: היפוך לאני

“הוא עשה לי- אני עשיתי לי”

“אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו” – אנו מפרשים בדרך כלל שאינך יכול להבין מה עובר על השני- כיוון שלא עברת את מה שהוא עובר. לדברי הבעש”ט קיים רובד נוסף: לפי מה אדם נידון? הבעש”ט אומר שהצורה בה אדם נידון – היא אותה צורה בה הוא דן אחרים וזה דווקא בדיוק כשהוא נמצא בסיטואציה דומה. הקב”ה מזמן לאדם לראות מקרה דומה למה שקרה לו- ולפי השיפוט של האדם עצמו, כך דנים גם אותו.

לפיכך אמרו חכמינו: “הוי דן את כל האדם לכף זכות” (אבות א’ ו’) אל תמהר כל כך לדון את משפטו של הזולת לחובה. כי אם זימנו לך מעשה פסול מסוים, שאתה צריך לחרוץ בו משפט, כנראה שכבר הגעת למקומו וכבר עשית מעשה כזה בעבר. הדין שתדון אותו יהיה פסק הדין שלך.ואם להיפך,תדון את חברך לכף זכות, הרי בשבילך אתה עושה את זה, כי בצורה שאתה דן אחרים- ידונו אותך.

אז איך זה עובד? היה חג? היה. היו אורחים? היו. אם גם היתה מחשבה שהיו יכולים לעזור לך קצת יותר… בואי נבדוק את זה:

הם צריכים לעזור

האם זאת האמת שהם צריכים לעזור? כן האם את יכולה לדעת בודאות שזאת האמת שהם צריכים לעזור? לא איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה שזאת האמת שהם צריכים לעזור? (והם מדברים, צוחקים, לומדים או מחליפים טיטול לילד..) מתרגזת, עייפה, לא מבינה למה אני שוב מזמינה בזמן שאני מתעייפת כ”כ מזה, אני מתחילה לחשבן- דמיוני משחזר את כל הפעמים שזה כבר קרה, שהזמנתי אותם ונשארתי אחרי לכתם עם עבודת סידור ענקית. מי תהיי בלי להאמין למחשבה שהם צריכים לעזור? מרוצה,שמחה, רציתי לעזור, אז זה עזרה שהם לא עוזרים אח”כ, מדברת- כשאני מרגישה שהתעייפתי ואני צריכה עזרה, רואה את המקומות בו הם כן עוזרים לי, בהכנת הסלטים, בפינוי הפח, בדברים אחרים שאני צריכה.

היפוכים:

הם לא צריכים לעזור (לי) כי הם לא עוזרים הרבה פעמים אני מזמינה אותם כדי שינוחו,הם עובדים קשה, אז זה לא יעזור להם אם הם גם יצטרכו לעזור. לצעירים יותר קשה כנראה והם צריכים יותר עזרה- בהיפוך הזה אני נזכרת כשהיינו צעירים שאמרו לנו שאנחנו באים לבקר ומשאירים בלגן- ובחוויה שלנו סדרנו אחרינו. אני צריכה לעזור (להם) כשאני מזמינה- כי אני אוהבת לעזור לעזור להם להבין מה אני מבקשת. לאסוף צעצועים, להחזיר את הנדנדה. אני צריכה לעזור לעצמי בלהבין במה אני רוצה ויכולה לעזור ובמה לא. בלי שיחות גדולות פשוט לבקש שיעזרו עם הכלים עם האיסוף אם צריך. להיות נאמנה לרצון שלי לעזור וליהנות מזה שאני יכולה לעזור .

0 תגובות

Comments


bottom of page