חיפוש

פסח עושים באהבה | שמרית יפת

פסח בפתח, בחוץ מזג האוויר משתולל לו, נע בין ימי שרב חמים ולילות קרירים. רוחות נושאות אבק דרכים מתעקשות ללכלך ולהכתים את חלונות הבתים  של הנשים החרוצות שכבר עמלו והבריקו  אותם כחלק ממצוות עשה, אותה גזרו על עצמן בהסכמה שבשתיקה.

תכננתי והכנתי לו”ז מסודר ובו כתוב מה עושים בכל יום.

יום ראשון, החדרים של הקטנים, אוי כמה חמץ מסתתר או יותר נכון אורב לו בין כל שלל החפצים שבחדרם. מבטיחה לכם ,שכל קופסת משחקים שאפתח ואנער תפריח לאוויר פירורים של שאריות חמץ קטנטנות וחצופות שמשחקות איתי מחבואים כמו דווקא רוצות להישאר…

אבל אין מה לעשות… אחרי שניערתי, אווררתי, מיינתי, סידרתי, תרמתי, ארגנתי ושטפתי, עולה באפי ריח משכר ומיוחד. ריח שמבקר רק פעם אחת בשנה. ריח שאפשר ממש לגעת בו. ריח של מירוק וניקיון המתובל ברוח התחדשות רעננה.

על מה ולמה? מדוע נכנסת אותה תחושה הבאה מתוך החרכים והסדקים לתוכי והרי הייתי צריכה להרגיש מותשת מכל היגיעה והטרחה?

שנים רבות חשבתי על מענה ותשובה לעצמי, עד שלבסוף מצאתיה בדפים מצהיבים של ספר יקר שקיבלתי לבת המצווה. תשובה פשוטה ומתוקה שדיברה אליי ונושאת אני אותה כמתכון מוצלח לחיים בכלל ולא רק לתקופת האביב.

הספר היקר הוא ספר החינוך שנכתב במאה ה-13 על ידי מחבר אלמוני המאגד בתוכו טעמים לתרי”ג מצוות. המחבר כותב בטעם למצווה ט”ז “שלא לשבור עצם מקורבן הפסח” : …”דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע… כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות”

ואז הבריקה במוחי ההבנה, שכל ההתעסקות שלי עם הסדר החיצוני (תרתי משמע) יוצרת אצלי את הסדר הפנימי. דווקא דרך העשייה הטכנית, הקשה והפיסית היורדת לפרטי הפרטים דווקא שם אני נפגשת מחדש עם עצמי. בין הצורך לתווך בין תקתוק לוחות הזמנים המלחיץ למול חופשת הילדים המרגיעה. שם שם אני נדרשת לאזן, לווסת ולהרגיע את הבית ולמצוא בתוכי כוחות להפריד מוץ מתוך תבן ולברור את הרגשות, הרצונות והמאוויים שאינם צריכים להיות מנת חלקי ומנת חלקה של משפחתי. יכול להיות שזה בעצם גם הסוד של ליל הסדר של פסח מצה ומרור. שהפה סח ומזכיר לעצמו שהמרירות שהייתה מנת חלקנו בכל ההכנות לחג ובכלל זו המתבלת לנו את חיינו היא זו שבסופו של דבר זו המובילה אותנו למצוא את המצה- קומה נשית חדשה ופועלת, אימהות וזוגיות שמחה יותר.

מכאן אעבור בחיפזון לטיפים פרקטיים לימים טרום הפסח:

1. הכל מתחיל ונגמר בתכנון מקדים-לו”ז – כל מה שצריך זה דף ומכשיר כתיבה . יוצרים טבלה שבועית המרכזת מה עושים בכל יום. צריך למצוא את האיזון העדין והמותאם לאופי המשפחתי. מחד, לא להעמיס ומאידך לא להמעיט בכל יום מהמשימות העומדות בפנינו. את הטבלה אפשר לסדר לפי חדרים, לפי קבוצות עבודה, לפי יכולות וכישורים של כל אחד מבני הבית.

2. הרמוניה וחובת השותפות – את ההכנות לחג אי אפשר ולא נכון לעשות לבד! אין זה חינוכי לילדינו לראות את אבא ואימא מתרוצצים ועובדים לבדם סביב הכנות החג. לכל ילד וילדה. וכן ! גם למתבגרים שלנו  ניתן תפקיד המתאים לגיל וליכולות. אפשרי לתת תפקיד לילד מגיל  שנתיים . גם בבתים בהם יש עוזרת בית נקפיד שהילדים יהיו חלק בלתי נפרד מהעשייה ויקבלו משימות אותם יצטרכו למלא לצד וביחד עם ההורים. נדאג להעצים את ההרמוניה דרך עצירה והתבוננות על מה שעשינו כמשפחה עד כה בפרקי הניקיון המתוכננים וכיצד לכל אחד חלק חשוב בכך.

3. חיזוקים חיוביים – חשוב לומר מילה טובה, להחמיא. אפשר גם להפתיע בצ’ופר מתוק. אבל הכי חשוב שחווית הסדר והארגון לפסח תישמר כחוויה כייפית בליבם ובזיכרונם של הילדים.

4. אבק זה לא חמץ ואנחנו לא קורבנות פסח – אנחנו לא נכנסים להיסטריה! נעשה הפרדה בין הרצון לניקיון האביב לבין הניקיון ההלכתי המחויב לקראת בוא החג. נדע להתפשר מראש על עניינים שאינם קריטיים.

5. להיות בשמחה – לזכור שבעצם אל חג הפסח אנחנו רוצים להגיע כבני חורין, כבני מלכים ולכן צריך לדעת שבסוף העמל יהיה שכרנו בעמלנו. נשב כמשפחה סביב שולחן החג ונהיה גאים ביציאת מצרים המשפחתית השנתית שלנו.

פסח כשר ושמח שמרית יפת

הכותבת היא בלנית מדריכת כלות ומעצימת נשים מעבירה מעגלי שיח לאימהות, נשים ונערות shimritart@gmail.com 054-2665855

#התארנותלפסח #פסח

0 תגובות