חיפוש

פה-סח | רויטל רחל צדוק



בס”ד

פה-סח : מאת היועצת רויטל רחל צדוק

הפה מספר את מה שראו העניים.

וכל עניין חג הפסח הוא ב”כח האמונה”. “שכל המרבה לספר על יציאת מצרים הרי זה משובח”.

– הקשר בין פסח לפורים, שבפסח היו הניסים גלויים, ובפורים נסתרים .

במילה “פסח”, ה”… פסח על בתי היהודים, והמוות ניכנס רק לבתים של המצרים, והכל היה תלוי “באמונה” של בני ישראל.

– ומה בעצם מטרתה של יציאת מצריים?

כל העניין של יציאת מצרים היא לצאת מה”מייצר”, לצאת מתחת ידי כוחות הקליפה, ולכן יש בחג הזה בדיקת חמץ וביעורו.

– במילה חמץ ומצה יש אותיות דומות. שהרי שניהם מאותו החומר, קמח ומים , מהו אם כן ההבדל ?

ההבדל הקטן טמון גם בנפש האדם.

א-החמץ :

הוא הסמל לתפיחה וגאווה, שורש לכל התאוות שצריך לבער מקרבנו. שכן המתגאה מחמיץ ומחטיא את ייעודו האמיתי ומאבד את היכולת להיות מה שהוא באמת, שרק המכיר בערכו האמיתי, מסוגל להעניק הענקה אמיתית גם לזולתו.

וזהו רצון ה”… לגבי כל אחד דווקא ב”חג הפסח” העבודה העיקרית נמצאת בהתבוננות האישית. לכן אנו צריכים להתרחק עד כדי כך מאכילתו של החמץ.

שהרי בסופו של דבר תכליתו של האדם, היא המאבק להגיע לשלמותו הרוחנית.

ב-המצה:

לעומת זאת היא הכנעה, פשטות, הסתפקות במועט.

אדם יודע את ערכו האמיתי, ודווקא הכרתו בקטנותו ומוגבלותו, מאפשר לו לגדול באמת. מתוך שבעת ימי החג, שהם מסוגלים להבראה נפשית ,וצמיחה אמיתית, ורק אז נוכל לצאת ממצרים.

תוצאותיו של כל ההכנות לפני כן, הוא “ליל הסדר”

לילה של שימחת הגאולה.שהוא הלל ושבח לה”…

-(סיפורו של הרב ניסן, היהודי פיירי במקום פסח צבי, והנסיך בנדיקט). מהבעל שם טוב הקדוש.

-העיקר הראשון של עם ישראל להאמין בכל דברי חז”ל הרי זה תורת משה ממש.

ונראה באור דברי הסבא ז”ל שההרגל מונע מאתנו להתעורר ולהתחזק באמונה .

-וכן נצייר בעניין יציאת מיצרים שכל אחד ואחד מישראל יצא ברכוש רב של שמונים חמורים לובים טעונים כסף וזהב, וכאשר נתבונן במספר בני ישראל שהיו ששים ריבוא ,ולכל אחד ואחד היו שמונים חמורים אם כן נמצא שהיו מיליוני בהמות ,והכול עברו בלילה אחד בתוך הים.

-וכן הם הדברים בכל עניני עבודת האדם, הנה הרי אנו מאמינים בבורא עולם ואנו יודעים שאנו תלויים כל הזמן בחסדו הגדול,

אם כן מדוע איננו מבקשים לשאת חן בעיניו יתברך.

וביותר יש לומר שהאמונה המושרשת מנעוריו מספקת לו לאדם כל זמן שאינו עומד ביפני ניסיון,אך כאשר יתייצב בפני הניסיון לא תוכל אמונתו הדלה לעמוד בפניה, והרי כל מצב האדם הוא העמידה בניסיון.

וכלשון :”מסילת ישרים“:

האדם לא נברא אלא לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון, והיאך יש תקווה לאדם כאשר יסתפק באמתותיו הנושנות ולא יחדשם בעבודה מתמדת?

ובאמת עקירת ההרגל עבודה קשה היא, ולכן עניין תיקון המידות קשים הם מאוד מפני שכרוכים המה בעקירת הרגלים מקדמים.


-רמזים לחג הפסח:

אור לי”ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר, בחורין ובסדקים ולמה?

עניין בדיקה בחורין ובסדקים, קשור למחשבות והרהורים רעים שבאדם, שהם במאמר חז”ל (יומא כ”ט): קשים מעברה, שצריך לזה יגיעה מיוחדת כדי לעוקרם.

-עניין חמץ ושאור מורה על כוח הרע שבאדם, שצריך לבטלו, ועוד מבחינת רע הטמון וחבוי מהעין, שהאדם עלול לחיות כל ימיו מבלי לדעת כלל מהזדון הטמון בחובו.

ככתוב :”ובערת את הרע מקרבך“, לבער את שורשי ה רע שבקרבו.

ואין ביעור חמץ אלא שרפה, שרק השרפה יכולה לכלותו.

ולכן אומר הארי ז”ל כי מגיל י”ד צריך אדם לבדוק את עצמו, ולראות ולדאוג לתקן אם יש בקרבו משהו רע.

כי כדי שלא יישאר שרשי רע בקרבו, העיצה היא : להדליק אש קודש .

ככתוב:”אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו“, ורק אז יוכל להיכנס לחג בקדושה וטהרה עילאית.

שרק אז מתחדש וזוכה להיות חלק מהעם הנבחר לה”…


מכאן הסביר רבי נתן (בליקוטי הלכות):


שכל תהליך הסדר הוא “סמני דרך” לגאולה הקרובה.

כגון: קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל.נרצה. ואלו הם בלבים לעלייתו של כל יהודי, לגאולת נפשו וישועתו הפרטית.

וכל עניין הסדר הוא “כלי הכנה לעתיד מופלא”, לגאולה האחרונה שאין אחריה גלות, ואז תזרח השמש לתיקון העולם כולו .




0 תגובות