חיפוש

ענגי חרפק- לידה

נ ש י ם ו ש ו ר ש י ם


ענגי חרפק – תומכת לידה (דולה) מטפלת בשיאצו / רמת השרון 054-6682827





לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה הריני באה לדבר דברי אמונה, והתחזקות בנושא הריון ולידה, ויעזור לנו השם לדעת בארץ דרכך, וישועתך, בהשגחותיך הפרטיות על כל אחד ואחת מאיתנו, ועל כולנו כאחד.

אודה להשם בכל לבב בסוד ישרים ועדה, הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו מקדימים לומר קודם ברכת הגומל החיי’ם שהם ח’בוש, י’סורים, י’ם, מ’דבר. נודה להשם על חסדו שהגדיל לעשות עמנו הנשים להיות היכל המכיל את הנשמה הטהורה שנתן הבורא, ונאמר נפלאותיו לבנות ישראל שיולדות, ויולדות, ויולדות בלי עין הרע כן ירבו ילדים בישראל, ונאמר הגומל על שניצלנו מן הסכנה, ונחכה ליום בו נוכל להביא קורבן תודה, על גודל הנס אשר הפליא לעשות עמנו.

ויהי רצון שבזכות הפעילות הברוכה של מרכז שמים נשכיל לעשות למען הנשים הרוצות לשמוע, ולהשמיע, דברי התחזקות בנושא היקר ללבנו רוחנו ונשמתנו, מעצם היותנו אמהות, והוא הריון ולידה.

יהי רצון מלפני מלך מלכי המלכים שלא תצא תקלה תחת ידי, שכל מה שאכתוב על דפי המסך הזה יהיו לרצונו יתברך ויתעלה, הן בתוכנן והן בדיוקם, ולא אבוש ולא ייכשל ולא אכלם לעולם ועד.

מעט על עבודתי, מזה שמונה עשרה שנה אני מטפלת בנשים בשיאצו, עשר מהן גם במסג’,אחריהן למדתי תמיכה בלידה והדרכת הכנה ללידה, ושנתיים לימודי ארומתרפיה. עם הזמן התברר לי שכל עיסוקי זה, הוא בעיקר בשביל נשים הרות, ובשביל נשים בלידה, מאוד אני מודה להשם על הזכות שלי לעשות מלאכתי בעשר אצבעותיי, בידי, עם גופי, מתוך אהבתי והערכתי לנשים, אהבתי להריון ללידה, לילדים, ולתא המשפחתי המבורך כל כך, הוא הבית היהודי, הוא ביתי.

דפים אלו יהיו לי ולכן פתח לנושאים הקשורים בהריון ולידה הן בהיבט הגופני והן בהיבט הרוחני, כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כשבאמצע יש לנו בטן . . . תנועות . . . רגשות . . . מחשבות . . .תחושות . . . פחדים . . . חששות . . .שאלות . . .נפתח את הלב להבין, לדבר, לספר, לשתף באחד הנושאים הכי מעניינים ומרתקים את כולנו הוא ההריון והלידה.

מה שקשה לנו לשאול, מה שלא סיפרו לנו, מה שרצינו לדעת ולא היה לנו מקום ללמוד, במטרה לבוא מוכנה בגוף ונפש לקראת החויה הנפלאה והמשמעותית של הלידה, וללמד את הדרכים הפשוטות והיעילות על מנת להתמודד עם החויה, נזכור שלא הביישן למד, ולשמור על הרוח אשר בגוף ובנפש האשה בשעתה הכל כל חשובה, מצד אחד זהו עת רצון ומאידך שעת משבר, נרצה לשמור ל עשות את זמן הלידה יותר בשמחה יותר בחיבור משתתפות באחריות שלנו הן לבורא והן לנברא במעשה בראשית אדיר זה של הלידה, בהתגלות המדהימה של הפלא העליון בבא הנשמה לזה העולם. קיפל הקדוש ברוך עולם בתוך עולם, עולם מלשון נעלם, נשמה נעלמת בסוד הגוף, בחום של 37 מעלות, שומע דפיקות ליבנו, פעילות בטננו, מרגישה וחשה כל שמחה, התרגשות, מתח, עצב וכעס, עד לזמן ההתגלות, זמן הגאולה, ברגע שנשמע הבכי הראשון, בהכנס הנשימה הראשונה, בו ברגע נסגר הפתוח ונפתח הסתום, איזו התרגשות, איזו שמחה, מעמד רם ונישא זה לוקח תשעה ירחי לידה, תשעה ירחים של הכרות, של שינויים, של התקרבות, של המתנה שבסופה אנו מקבלות לידינו מתנה,

ח י י ם ! ! !


בואו ונאהב את הלידה ואת מה שבא איתה, אהבה ללא תנאי, אותה קיבלנו, אותה הכלנו, לה חיכינו, ואותה נוכל לעבור מתוך אמת ואמונה.

בואו נתרכז בעיקר, היא הנשמה שבגופנו, במסעה תוך תוכנו, בואו ונלמד להיות לידה, ליד השם, במחשבה, דיבור, ומעשה, נעשה את עבודתנו נאמנה, נשתתף בתכלית היותנו כאן בעולם העשייה, כי" לא לתוהו בראה אלה לשבת יצרה" אמת שמצוות פריה ורביה מוטלת על הגברים ומוסיף המגן אברהם בשם התוספות שאישה חיבת במצוה זו משום "לשבת יצרה", כדי שיהיה העולם מיושב שהשם חפץ בישובו, למלא עולמו בבניו ובנותיו אוהבי שמו ועוסקים בתורתו, ובסיבה זו מתקימות כל המצוות בעולם.

הלידה היא תיקון שעל מנת להבינו, נצטרך לחזור אחורה לגן עדן מקדם, לאדם וחוה ,

כידוע מעשה בריאת האדם גדול ונשגב ואין בכח שכלי הקטן לנסות ולהסבירו.

וגם לא זאת המטרה, ככל שקראתי יותר מהמפרשים הבנתי כמה הנושא גבוה, רחב ועמוק מלהבין ובכל זאת, אולם במעט שניתן, ובפשטות על מנת להגיע לעיקר עבורנו הנשים שחוות את החוויה מאז חוה, מאז חטא עץ הדעת טוב ורע.

ציווה השם יתברך את אדם שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע כי ביום אכלך ממנו מות תמות(בראשית ב)הלך אדם להזהיר את אשתו על מצוות המקום ואמר לה : הזהרי שלא תאכלי ולא תגעי באילן זה, שביום שתגעי מות נמות, הוסיף את הנגיעה שרצה לעשות סיג לדבר. באותה השעה התלבש השטן בדמות הנחש שהיה שמשו של אדם והתחיל עם חווה בדברים, בחלקלקות לשונו, הרבה איתה שיחה והסיתה, ומתוך דבריה מצא פתח להכנס בו שלא נאסר להם אלה הפרי ולא העץ, וכך באלו הדברים עד שדחפה על האילן, והראיה שאינו ממית בנגיעה, כך אינו ממית באכילה. אמרה כמה יפה פרי זה, כמה ריחו ערב, לאט לאט התחזקה אצלה ההרגשה שהנחש אומר אמת ושהעץ אינו ממית, ולחינם איסור האכילה. חמדה את הפרי בליבה כי טוב הוא למאכל ויפה הוא לעניים ואכלה ממנו ותיתן גם לאישה, ובזאת נתקימו דברי הנחש.

כיוון שאכלו מפירות האילן ראו עצמם עירומים שנפשטו מזהרא דקדושה, שהיה לבושו של אדם הראשון, עור ציפורן היה וענן כבוד מכסה עליו, נגרעה קומתו וניטל זיוו.

באותה שעה ירד הקדוש ברוך הוא משמי מרום וזימן את שלושתם לדין, וקרא לו "איכה", התבייש אדם לעמוד ערום לפני בוראו, רצה השם שיודה ויעשה תשובה, אך בחר להאשים את האישה אשר נתת עימדי, פנה אל האישה בטענה שלא די שחטאת גם החטאת את האדם? כי חפץ היה שתודה בחטאה,ואלו הן פרקליטים של אדם , תשובה ומעשים טובים. אך חווה בחרה להאשים את הנחש שהסיח את דעתה.


עם אדם וחווה בא השם בדברים אך לא עם הנחש, שאין טוענין למסית, מיד גזר עליו דינו וקראו ארור אתה מכל החיה ומכל הבהמה,קיצץ רגליו ופקד עליו להיות מפשיט את עורו , על גחונך תלך, ועפר תאכל, וקרע את לשונו לשתיים שידעו כולם שבעוון לשון הרע באה לך כל הצרה, ונתן שנאה בינו לבין האדם והאשה שיהיו רוצצים את ראשו.

ולחווה גזר צער דם הנידה, דם בתולים, וצער ההריון, וצער הלידה, וצער גידול בנים שהאיש אינו מצויי בבית לגדלם, וראשה מכוסה כאבל, ומשרתת את בעלה והוא ימשול בה, ואינה נאמנת בעדות.


חווה, היא אם כל חי, לכל אחת ואחת מאתנו הנשים, והנמשך מאז ועד היום אותו צער לפרטיו ולדקדוקיו על מנת שנוכל לבוא בכל עת אל הקודש פנימה, בזמן הלידה ולומר להשם הנה אני לפני

0 תגובות