חיפוש

סוף טוב הכל טוב | רחל ויינשטיין

פרשת ויחי,

מספרת על מות יעקב.

ועל הפרידה שלו מבניו.


יעקב אוסף את בניו,

"האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים."

רש"י מסביר ש"ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים".


יעקב רצה לגלות את הסוף.

לגלות מה יהיה.

בסוף.

איך ומתי הגלות תיגמר,

יגיע הסוף הטוב.


אך הוא לא גילה.

נסתלקה ממנו שכינה.


אך באופן מעניין ומפתיע,

למרות שרש"י מביא את דברי המדרש שיעקב פתח בדברים אחרים,

פירוש רש"י להמשך דברי יעקב רווי ברמזים לעתיד.


נראה שמצד אחד יעקב ביקש לומר משהו –

לגלות את הקץ,

ולא גילה.

מצד שני הוא קצת כן גילה את הקץ.

או לפחות רמז לו.


בעל השפת אמת מסביר שיעקב רצה לגלות לא רק מה יקרה בסוף,

אלא גם את ענין הגלות.

להאיר אותו באופן כזה שיהיה גלוי וידוע שיש סוף טוב.

ושבעצם הכל טוב.

ובכך לבטל את הגלות...

כי הגלות – היא הסתר.

בהגדרה.


ביקש יעקב לגלות לסובבים אותו את האמת הגדולה שהוא ראה בעיניו.


בעל השפת אמת מסברי שהמילים "ויחי יעקב" שבהם פותחת הפרשה מלמדות שיעקב חי במצרים,

לעומת בניו,

והדורות שאחריהם שגרו במצרים.

יעקב היה באורות.

מהרגע שגילה שיוסף חי,

וחייתה רוחו.

רוח זו המשיכה לפעם בו.

הוא ראה את האמת.

יעקב איש האמת.

ובעל השפת אמת מדייק שיש הבדל בית אמת,

מידת יעקב,

הרואה בעיניו את הטוב,

לבין האמונה.

האמונה היא מקום שבו לא רואים את האור בעיניים אך מאמינים שהוא שם.


בעיני יעקב הגלות אינה גלות –

היא כולה אור גדול.


אך תפיסה מאירה זו,

אינה מותירה מקום לעמל.


כי עניין הגלות היא עמל.

שם –

בגלות,

צריך לחפש את האור.

לגור.

ללקט ניצוצות.

להתאמץ.


ולכן בסופו של דבר יעקב לא גילה את אשר יקרה באחרית הימים,

אלא רמז לכך בלבד.


ברמז זה ישנה נחמה –

יש קץ.

יש סוף טוב.

יש אור.

זוהי נחמה גדולה.

אך מה?

כמה?

איך?

זב נסתר.

זה לא ברור.

כי זה באמת לא ברור.

באמת הסוף –

תלוי בנו.


ולכן פרשה זו –

פרשת ויחי,

פותחת בפרשה סתומה.

יש הסתר.


הסתר מאפשר.

ודורש.


כי צריך לעמול.

לבחור.

להאמין.

את הסוף הטוב אנו נאלצים לגלות בעצמנו.


לחפש אותו.

לדרוש.

באחרית הימים -

אך גם בכל יום ויום.


שבת שלום!

0 תגובות