מעשה בבן מלך…

היה בארץ רחוקה בן מלך מפונק ועצל, אשר חשב שכל דבר מגיע בקלות ובלי כל יגיעה . המלך, שידע שבנו יירש אותו, היה מודאג ביותר. בנו מעולם לא עבד בשביל משהו, ולא ידע שיש לטרוח כדי להשיג דברים. החליט המלך לשלוח את בנו אל אחד מידידי נעוריו, שהיה איכר חכם ונבון. מחלון החדר שהאיכר נתן לבן המלך נשקפה חלקת אדמה ובה צמחו דשא ירוק ופרחי בר ססגוניים. אך אז נטל האיכר מכשיר כבד מברזל, קשר אותו לצמד שוורים והחל להרוס את חלקת השדה ולהפוך את האדמה. כל הדשא והפרחים נעקרו ונרמסו ובן המלך כעס וזעק אל האיכר: “מדוע אתה עושה זאת? למה אתה מקלקל את הגינה היפה?” האיכר לא השיב לשאלה, והמשיך לחרוש את האדמה בשתיקה. בן המלך התמלא כעס על העוול שהאיכר עושה, אך המשיך להתבונן במעשיו. לאחר מכן הלך האיכר אל המחסן, ופתח שק מלא בגרגירים זהובים ונאים למראה. בן המלך נטל בכף ידו כמה גרגירים והשתעשע בהם, אך לתדהמתו הרבה, האיכר נטל את הגרעינים והחל להשליך אותם אל בין רגבי האדמה הבוצית והמלוכלכת. ושוב התמלא בן המלך כעס. לאחר כמה שבועות, שמח בין המלך לראות כי חלקת השדה הפכה למרבד קסום של שיבולים זהובים שנעים ברוח הקלה. בבוקר הגיע האיכר ועל כתפו מגל וחרמש, והוא החל לקצור את השיבולים היפות. זעק בין המלך אל האיכר “מדוע אתה הורס את הצמחים הנהדרים? מדוע אתה כל הזמן מקלקל ומחבל ביופי הבריאה?” אך האיכר המשיך במלאכתו ולא השיב. האיכר לקח את גרגירי השיבולים, את זיו פרותיהם טחנם והפכם לאבקה דקה ולבנה, צחה כשלג וקלה כרוח, אבל אז נטל האיכר מים ושפך על האבקה, והפך אותה לעיסה דביקה ולחה, לתמיהתו הרבה של בן המלך. לאחר כמה שעות תפחה העיסה, ואשתו של האיכר לשה ממנה כיכרות של בצק עגולים ושמנמנים תאווה לעיניים. אבל אז למרבה הפתעתו של בן המלך, נטל האיכר את הכיכרות הנהדרים והכניס אותם אל תוך התנור הלוהט, “מה אתה עושה?” צווח בן המלך “מדוע אתה שורף את הכיכרות?? אינני יכול יותר להבליג. כל פעם שיש דבר יפה, אתה משחית והורס אותו”. לאט לאט החל להתפשט בבית האיכר ריח ניחוח של לחם טרי, ויחד אתו התפשט חיוך על פניו של האיכר. הוא הוציא את הלחם מן התנור, והגיש לשולחן. עכשיו נשב לסעוד את ליבנו, אמר לבן המלך המוקסם, וזה היה האוכל הטעים ביותר שבן המלך אכל בכל ימיו….

קשיים רבים עוברים על האדם בעולם הזה, והוא שואל ותמה מדוע ה׳ עושה זאת, אך יסוד האמונה הוא להבין שאנו רואים רק חלק קטן מהתמונה, ורק מי שנמצא למעלה רואה את התמונה המלאה, ונוכח לדעת שכל מה שעובר על האדם הכול לטובה. מי שמנסה להבין את הנהגת העולם על פי מה שנראה מכאן, דומה לאותו בן מלך שלא הבין שכל מה שעשה האיכר נועד להכין את הלחם הטעים. וגם אנו, רק כשנגיע לסוף, נזכה לראות ולהבין את כל התמונה השלמה.

שבת שלום מאיש פשוט…

0 תגובות