מכבסת ותולה | הר’ ימימה מזרחי
מכבסת ותולה | הר’ ימימה מזרחי | שיעור לפרשת וארא עבודת פרך זה לבנות בית יהודי ועבודת פרך לא פחותה מזו היא להיגאל ובאמת עבודת פרך זה הביטוי בכי נורא שיש.
פרך זו עבודה מופרכת. ימימה נמאס לי, עשיתי את כל הסגולות שאמרת אי פעם, זו עבודה מופרכת. למה אני צריכה לעשות את זה שוב ושוב ושוב?, האם אני צומחת?
לשאת את עיננו ולראות איך היא צומחת, אין דבר כזה עבודת פרך. אין כזה דבר בעברית “סרק”. מלך אחד קרא למשרתים שלו, אמר להם “אני הנותן לכם חלקת אדמה- תתחילו לעבד אותה. הם מעבדים את חלקת האדמה ובצד אחד צומחים עצי סרק ובצד שני עצי פרי והם מפסיקים לעבד את הצד של עצי הסרק ומשקיעים רק בעצי הפרי. מגיע המלך וכועס, “למה חדלתם?” אומרים לו המשרתים חבל על האנרגיה, אנחנו עכשיו עסוקים בלטפח את הפירות עבורך. אומר להם המלך: “טפשים, מעצי הסרק רציתי לבנות את הבית שלי”. ומפה לומדים שאין סרק בעולם, יש סירוק.
אנחנו נפגוש את המכה היחידה שנשארה מעשרת המכות עד היום שזו מכת הכינים.
הכינים זו שיא עבודת הסרק מפני שהן חוזרות. מה גיליתי עם השנים? שהסירוק הזה זה שעות האיכות היחידות שלי עם הילדים. הם מספרי לי סיפורים ואני ממציאה איתם משחקים והסירוק הזה זה הדבר הכי לא “סרק” בעולם.
“אלה ימי השובבים”, שובבים זה עכשיו. ראשי תיבות של פרשות השבועות האלה: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים. וכל השבועות האלה את צריכה לעשות את אותה עבודה שוב ושוב. ואת עלולה להרגיש שזה לשווא. את מחכה לשווא, את מתפללת לשווא, את עובדת את ה’ והכל כל כך מופרך.
והאם אני בכלל צומחת עכשיו?. מגיעים עם ישראל למשה רבינו וצועקים עליו מאז שהלכת לפרעה ואמרת לו “שלח תשלח את עמי” המצב שלנו נהיה יותר גרוע. “למה הרעות?”
את רואה שאת צומחת? כשהמצב נהיה עוד יותר גרוע- משהו זז. קוראים לזה צומחת ללמטה.
יש צמיחה כלפי מעלה ויש צמיחה כלפי מטה. ולצמיחה כלפי מטה קוראים בביטוי מהמם- “אני מכה שורש”. יש מכה שהיא שורש ופה לא רואים כלום, אבל למטה את צומחת ויש לזה כוחות שאין לשום צמיחה אחרת. מפני שלכשתצמחי בסוף, את תראי כזה צמח מהמם ומדהים.
댓글