מילה בסלע | לפרשת מצורע | רחל וינשטיין

עץ ארז,

שני תולעת ואזוב,

שתי ציפורים.

ומצורע מגלח את כל שערו,

כן, גם את גבות עיניו.

יש קרבן,

ואת הדם –

הכהן נותן על תנוך אוזן המיטהר הימינית,

בוהן ידו הימנית,

ובוהן רגלו הימנית.

וואו, אישה טקס.

זר ומוזר.

אך אותי הטרידו משום מה הבהונות ותנוך האוזן.

כל השנים פשוט ראיתי והתעלמתי.

טהרת מצורע.

פשוט לא מבינה את זה.

השנה –

בחרתי קצת לחפור.

והדבר הראשון שעלה –

שהוא לכאורה כל כך פשוט,

הוא הדמיון לחניכת הכוהנים.

(ויקרא ח:כ"ג-כ"ד)

הכוהנים נמשחים בתנוך אזנם הימנית ,

בהונות ידם ורגלם המנית,

וכך נחנכים.

מתחילים את עבודתם במשכן.

מתחילים את תפקידם החדש.

ואולי המצורע בטקס זה גם כן מתחיל מחדש.

חונך את קשריו עם עם ישראל.

חוזר אל המחנה.

בעל השם משמואל מעיר שהבונות ותנוך האוזן מסמלים את החיצוניות –

אלו איברי קצה,

על תנוך האוזן אפילו אין לנו שליטה כך מעיר בעל השם משמואל.

וטקס זה מסמל לדעתו את יחס בין הפנימיות לחיצוניות.

הכהן –

תפקידו להתמקד בקדש.

בפנימי.

ואפילו את האיברים הכי חיצוניים כוללים בטקס חניכתו.

לעומת זאת המצורע הוא הניגוד לכהן.

המצורע נבדל –

כמו הכהן,

אך באופן שלילי.

ואולי על עוון לשון הרע –

שהוא שפיכת מה שהיה צריך להיות מוצנע החוצה.

ועל מנת לחזור אל המסלול,

לחזור למחנה ולהיכלל מחדש בעם ישראל,

המצורע צריך לעבור חניכה.

מעין לידה מחודשת.

הקדשה.

והבדלה ממקומו הקודם -

שמאפשרת היכללות בכלל.

אני חושבת המון לאחרונה על כוחן של מילים.

לטוב ולרע.

ובמיוחד היום –

שאפשר בהינף יד

בלחיצת מקלדת,

להפיץ מלים לכל עבר.

ומה שנשלח –

אין להשיב.

הגמרא במסכת ערכין (דף ט"ו ע"ב) עוסקת באריכות בגנות חטא לשון הרע.

המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר,

הקב"ה אומר על מספרי לשון הרע ש"אין אני והוא יכולים לדור בעולם."

מה תקנתו של מספרי לשון הרע?

שואלת הגמרא.

ועונה - אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה

מדוע תקנת חטא לשון הרע עיסוק בתורה?

התורה היא עף חיים, כך אומרת הגמרא.

ובלימוד התורה אדם נזכר כמה כל מילה יקרה.

כל מילה יכולה להיות קשורה לאותו עץ חיים.

ולהכיל כל כך הרבה.

כמה כח יש למילים.

וכמה חשוב שהמילים יהיו מיטיבות.

מדוייקות-

פנימיות.

מחברות.

לעץ החיים.

ואחד לשני.

שנזכה להתחדשות.

לדבר דיבורים מדויקים.

ושפסח זה,

חג הפה השח,

יהיה מלא במילים מחברות.

פנימיות.

מלאות.

שבת שלום!