Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
Roni Ayalon

מחשבות בציון השל”ה הקדוש | רחל ווילר | יועצת ומדריכה בנושא זוגיות ושידוכים


היום ערב ראש חודש סיון, אלפים נוהרים לטבריה לציון של השל”ה הקדוש (רבי יהושע הורווייץ זצ”ל וכינויו ראשי תיבות של “שני לוחות הברית” על שם ספרו הידוע ) אשר היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17 ועלה מפראג לארץ ישראל בשנת וכיהן כרב קהילות ירושלים צפת וטבריה.

ראש חודש סיון נחשב לעת רצון להתפלל להצלחת הילדים ולכל מה שנדרש לפי תפילה שחיבר השל”ה הקדוש. תפילה אגב שיכולים להתפלל כולם גם על ילדיהם העתידים לבוא וגם על עצמם ובני משפחתם .

לפני שנתיים, זכיתי לבקר פעם ראשונה בציון השל”ה בערב ראש חודש סיון. מאז שהתחלתי לשמור תורה ומצוות ונודע לי על תפילתו של השל”ה השתדלתי לזכור לאמר את התפילה. בשנים קודמות כשגרנו רחוק מטבריה, כל ערב חודש סיון היתה עולה מחשבה שיהיה נפלא יום אחד להגיע לשם, אבל תמיד היו עיסוקים והפרעות ולא הצלחתי להגיע לטבריה בערב ראש חודש סיון. לפני שבני נולד הייתי אומרת את התפילה בעינים דומעות וקול חנוק ומתחננת מהשם שנזכה לילדים ואם לא בזכות אז בחסד וברחמים. לאחר לידתו של בני התפילה להצלחת הילדים קבלה משמעות נוספת ועוצמה מחוזקת מכל הדמעות שנשפכו בשנים לפני שהגיע לעולם. לפני שנתיים כשעברנו לגור בצפון, בערב ראש חודש סיון הודעתי לעצמי שהפעם אין תירוצים אני גרה במרחק של כ-40 דקות מטבריה, אגיע לציון.

הגעתי לציון, האזור היה עמוס באוטובוסים שהמשיכו לזרום לכוון הציון בלב העיר טבריה ליד ציון הרמב”ם. אזור הציון היה מלא, שבילים נפרדים לגברים ולנשים, והכל דחוס ועמוס. אני לא מאלה שיכולים להתבודד עם השם כשהם נדחפים ונדחסים, וכמנהג שסגלתי לעצמי בימי הילולה אני מחפשת מקום מעט שקט, משקיף על הציון כדי שאוכל להתרכז ולהתפלל. מצאתי סלע על המדרון מעל הציון, מוקפת בבנות ונשים שחיפשו כמוני מקום מעט יותר שקט. ישבתי התבוננתי מסביב נפעמת, מפנימה את המראות של נשים ובנות וילדות שאוחזות בתפילת השל”ה ומתפללות בדבקות. ופתאום הרגשתי עוצמה של אנרגיה שהממה אותי.

פתאום חשתי את המקום רוחש ורוטט אנרגטית, רק ישבתי שם עוד לא הספקתי לקרוא את התפילה. מתבוננת בנשים ,בבנות שמתפללות מסביב, חלק מן הנשים פניהן בתוך ספר התפילה בוכות, ילדות קוראות בדבקות ונראה שהן מתפללות כבר לנשמות של ילדיהן לעתיד לבוא, ועל עצמן ואחיותיהן. נשים קשישות, נשים מאד צעירות אוחזות בתפילה עם דמעות בעינים, כולן עם כל כך הרבה כוונה.

ובלי לשים לב , התחלתי לבכות – לא על עצמי, לא על תפילותי, ואפילו לא על אחרים. אלו היו דמעות אודות ולמען כולנו, נשים יהודיות באשר אנחנו, עם כיסוי ראש זה או אחר או ללא כיסוי ראש, עם ישראל באשר הוא. זה היה מעבר למלים מסוימות או תפילות, זה היה פשוט להיות שם. אנרגיה של דמעות, אנרגיה של כאב, אנרגיה של תפילה, זעקה פנימית בלי מילים לגאולה, לגאולה אישית לכל אחת ואחת מצאתי את עצמי בוכה למען כל מי שהיה איתי בציון ולכל מי שלא היה ובכי לגאולה כללית לכל עם ישראל,שהפכה לזעקה פנימית לגאולה לנשים וילדים בכל העולם .

ואז יושבת שם שטופה בדמעות חושבת על הסבתות שלי ועל הסבתות רבות שלי ועל כל הדורות הקודמים בשושלת שלא זכו להגיע הנה, אבל בכו. כן השם ,הן בכו וסבלו מפוגרומים ומחלות ומתו על קידוש השם… ועל כל הדורות מזמן חורבן בית המקדש ועד ימינו שאיבדו את ילדיהם במלחמות ובפגועים ובמחלות, ועל כל הילדים שאיבדו את הוריהם, ועל כל אלה שאיבדו את חבריהם והיקרים להם, ועל כל הכאב שיש מסביב לאמהות ולאלו שעדיין לא אמהות ועדיין גם לא נשואות, על כל הכאב של הילדים והסבים וסבתות, על כל הכאב והתשוקה לגאולה שהביאו אנשים לנסוע שעות במאות אוטובוסים עד לכאן…

ואני מוצאת את עצמי בוכה ובוכה ואפילו לא מוחה את הדמעות ונזכרת בספור ששמעתי מרבי שלמה קרליבך על ים – אוקינוס הדמעות בשמים, ים דמעות מאז חורבן בית המקדש. ועל כך שהקב”ה מוחה דמעות של עם ישראל הוא בוכה איתנו “עמו אנוכי בצרה” (תהלים צא טו) . ועל רבי יצחק מוורקא שניצב בשמים ליד ים הדמעות .וסיפר לחברו הרבי מקוצק שעשה עלית נשמה ופגש אותו עומד ליד ים הדמעות שהוא נשבע שהוא לא הולך משם עד שהשם ברחמיו יקיים מה שהוא הבטיח: וּמָחָה השם דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים…

ושם שטופה דמעות, שמרגישות כמו דמעות שמקדשות את הגוף, את המוח, את הלב אני יודעת שהדמעות עולות לשמים ועל שפתי כאילו משום מקום עולה הבקשה: אנא השם מלא את הבטחתך “ומחה השם דמעה מעל כל פנים..” די השם , ים הדמעות כבר לבטח עובר את גדותיו.

ונזכרת בשירו של פריד וזועקת בשקט בפנים: ריבונו של עולם אמרו לנו  שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים הוא בנוי מדמעות ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת בבקשה קח את שלי ..

לגאולה פרטית לכולן (וכולם) ולגאולה כללית תיכף ומיד ממש וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות חודש סיון מבורך

רחל ווילר – מרצה, מאמנת ומנחת סדנאות בכירה בתחום הזוגיות, התקשורת הבינאישית, והעצמה נשית ומקצועית. מעבירה סדנאות זוגיות בשמים ואשירה כ-13 שנה.

לפרטים והרשמה לסדנאות “הדרך לזוגיות” עם רחל ווילר לגברים ונשים נא ליצור קשר קשר עם משרדי ‘אשירה’  0722-146146. 

כל הזכויות שמורות לרחל ווילר -2016. אין להעתיק לצלם לפרסם או לשדר ללא רשות המחברת.

0 תגובות

Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page