מוכנים? לפרשת שמות | רחל וינשטיין
מוכנים? לפרשת שמות בפרשה זו מתקיים המפגש הראשון בין משה רבנו לה’. זה אירוע די רציני, תודו. זה פתיח לסיפור של יציאות מצרים, וזוהי התחלה של מערכת יחסים חשובה וארוכת טווח. אפשר להתחיל בנקודות שונות, אני רוצה להתחיל בסנה.
משה רואה מראה מפתיע משהו, סנה שבוער באש והסנה איננו אוכל. משהו לא רגיל. משה יכול היה להמשיך את יומו ולהתעלם מן המחזה אך הוא סר לראות. ה’ פותח בשיחה עם משה בזכות זה שהוא סר לראות. הוא רואה.
ה’ קורא למשה ומשה עונה הנני. בהנני הזה משה מתעבר למסורת של נענים, הוא מביע נכונות. מביע מסירות. נוכחות.
אבל מיש לאחר מכן הוא מסתייג. ושוב מסתייג. ושוב…
הפער הזה בין ההנני שבו פותח משה להסתייגויות החוזרות ונשנות של משה מן הליחות המוטלת עליו מצג אחד מפתיע, ומצד שני נראה כל כך טבעי. השליחות הגדולה שמטיל הקב”ה על משה אינה פשוטה כלל וכלל.
הקב”ה לא מייפה את המציאות יהיה קשה. פרעה לא ישלח. זהו מסע מפרך שאליו יוצא משה. אך הבטחת ה’ “אהיה עמך”. אהיה עם פיך.
הקב”ה אומר למשה לספר לבני ישראל ש”אהיה” שלחני אליכם, ובזאת גם אומר להם שיהיה עמהם. ה’ מבטיח להיות נוכח.
בתחילת הפרשה אני עדים למעשה גבורה על גבול הטירוף של המיילדות. פרעה ציווה אותן להרוג את בני הישראליות והן אינן נשמעות לו. ההסבר למעשה הוא ותיראינה את הא-הים. הן ראו את הא-הים, או יראו את הא-הים.
בהמשך הפסוקים כתוב ויעש להן בתים. רש”י מסביר שמדובר בבתי כהונה לוויה ומלכות, שכר על כל שהצילו את הילדים.
מי השילוח מוסיף ומסביר שהן קיבלו שכר אחר.
בית הוא ישוב הדעת. הוא מסביר שיראת ה’, בשונה מיראת בשר ודם, מאפשרת נייחא.
כרגיל, פחד הוא הפך ישוב הדעת. אף יראת ה’ לא רק שהיא נייחא אלא היא מגינה מפני פחדים אחרים. יראת ה’ שהם היא שאפשרה להן לעשות מעשה כה נועז ולא להיות משותקות מפחד, לא לפחד מפרעה. שכרן היה ישוב הדעת. הרוגע והביטחון ונובעים מיראת ה’. נראה לי שזוהי גם משמעות ההבטחה של ה’ למשה ובני ישראל לקראת תחילת המסע הארוך והמפרך השם עומדים לעבור יחד.
כן, יהיה קשה. וארוך. אבל אני אהיה אתכם לאורך כל הדרך.
האם תראו אותי?
זו כבר שאלה אחרת.
בכל מצב אנו בוחרים מה לראות. מה לשמוע. את ה’? את פרעה?
יש מציאות פיזית מאד נוכחת. קולנית, צבעונית ונוכחת.
אך ה’ מבטיח שהוא יהיה. כן, גם הוא נוכח.
האם נראה? האם נהיה גם אנו נוכחים?
ואולי זה גם סוד ה”הנני”. לראות את ה’, לשמוע את קריאתו.
האם נראה אותו? האם נשמע? זה תלוי בנו.
Comments