מודעות 4 שוש גבאי

מודעות עצמית – שיעור רביעי

מרצה: הגב’ שוש גבאי

תהליך של שינוי

בס"ד

ב’ כסלו, תשס"ח

12 נובמבר, 2007

אסור לנו להתייאש משום עשייה או השתדלות.

צריך לדעת, שכל מה שאנחנו עושים, גם אם לא מקדם אותנו במה שהתכוונו, במה שרצינו – זה יעזור בכיוון אחר כדי לקדם את אותה מטרה, או מטרה נעלה אחרת.

כל אדם יכול להיות כמו משה רבנו – כי בכל אחד טמון הפוטנציאל.

אם נחליט להתייחס לפוטנציאל שבילדינו (במקום לתכונה לא טובה שבאה לידי ביטוי בהתנהגות) ונאמין בפוטנציאל – נצליח להוציא אותו אל הפועל.

כל שינוי הוא תהליך שיש בו עליות וירידות.

אם אנו נתקלים בשינויים שנראים גדולים ובלתי אפשריים – הסיבה היא, שאין לנו מספיק פתרונות או עדיין לא שינינו את הקושי שלנו בשינויים.

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה" (מתפילת ראש השנה)

חשוב לדעת שכן ישנה שליטה בגורלנו ומתוך כך כן לעשות שינויים. אין דבר בעולם שלא ניתן לשנותו.

תפילה – החל מקריאת תהילים, שיחה ישירה וכנה עם ה’, תפילה ועוד…

תשובה – שינוי עצמי, שיפור העצמי

מצד אחד יש גורל – מאידך, ישנה היכולת לשלוט בגורל.

יש אדם שיעשה תיקון של שנה – בשבעים שנה, ואדם אחר יעשה תיקון של 70 שנה בשנה אחת.

גם את הגודל והקצב (של התיקון) אנחנו קובעים.

הדברים אמורים מחוץ ליום המוות, שהוא על פי רב נתון קבוע.

"בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות, י’, ב’)

תפילת הגנב במחתרת – גם הוא מתפלל לה’ שלא יתפסו אותו.

ה’ רחמיו על כל מעשיו. ה’ צילך על יד ימינך.

"…גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי" (תהילים, כ"ג) מוצעים בזאת שני פירושים:

א. גם אם אלך במקום מפחיד מאד לא אפחד, כי אני יודע שאתה איתי (אתה יצרת את המצב

המפחיד – במיוחד בשבילי ולטובתי, וכמובן שאתה מצוי בו איתי).

ב. "… לא אירע, רע כי אתה עימדי" – זה לא "עושה לי טוב" לדעת שגם כאשר אני לא מתנהג

כהלכה, ולא מצוי במקומות "מכובדים" הראויים למלך מלכי המלכים, גם שם אתה עימדי כי

הרי אתה לא עוזב אותי א ף פ ע ם!!!

ברגע שאדם רוצה להשתנות באמת – כל העולם עוזר לו.

"הרחב פיך ואמלאהו" (תהילים, פ"א) – ההבטחה היא לא בכל עניין ובכל דבר, אלא רק כשהבקשה היא ברוחניות: בעבודה על תיקון המידות (מידת הכעס, מידת הענווה וכו’…) ושיפור האישיות האותנטית.

כאשר מדובר בבקשות גשמיות, אז זה עובר תהליך של בדיקת הבקשה – והבקשות יכולות להיענות או להידחות למועד מאוחר יותר – מותאם יותר לצרכי האדם או להידחות על הסף, כאשר ה’ יודע מה טוב באמת למבקש.

כאשר אדם בוחר לעצמו דרך לצעוד בה, האדם מתחיל וה’ עושה את היתר…

ישנם שני סוגים של קשיים בתחילת הדרך:

1) בשלב הראשון: הערמת הקשיים – מצד "היצר הרע", שמטרתו לחבל בהצלחתי, ואז יקשה עלי

להגיע לשיעור, לקנות את הספר, אקנה את הספר אך אשכח אותו בחנות, אקנה את הספר ולא

אפתח אותו וכיוב’…

2) בשלב הבא: מגיעים "נסיונות" שההצלחה בעמידה בהם מאפשרת דווקא להגיע למצב של שיפור

המידה/ תכונה אותה אנו מנסים לפתח וביסוסה באישיותנו.

הרפיה: "הרפו ודעו כי-אנוכי אלוקים ארום בגויים ארום בארץ’" (תהילים, מ"ו)

חשוב ביותר לא להיות לחוצים ולחכות בקוצר רוח מתי יבוא כבר השינוי המיוחל. כאשר האדם מוכן להרפות מעט, להנמיך לחץ, לקבל את העניין שלא הכל בידיו שלו, אז תבוא ישועת ה’, אז יתחיל השינוי.

צריך