מודעות עצמית – שיעור ראשון
מרצה: הגב’ שוש גבאי
מבוא
אדם יכול להיות שמח רק כאשר הוא יודע לפתור את הבעיות של עצמו: את הכעסים שלו, את הפחדים שלו וכו’…
וכל זמן שלאדם ישנן בעיות עם עצמו הוא לא יהיה שמח, ועל אחת כמה וכמה יהיה לו קשה בזוגיות/ במסגרת המשפחה: הבעיות שלו נובעות מחוסר האושר הפנימי שלו ולאו דווקא מהאישיות של הזולת שאיתו הוא לא מסתדר.
"ובחרת בחיים"
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע… ובחרת בחיים" (ספר דברים, פרשת ניצבים).
לכאורה, היה צריך להיות כתוב: "ובחרת בטוב". הסיבה שכתוב "ובחרת בחיים" דווקא, בגלל שהבחירות שלנו עושות את החיים שלנו לטוב או ח"ו לרע. הברכה והקללה קשורות בהחלטות שלנו, בבחירות שאנו מקבלים בסיטואציות שונות בחיים.
החיים הם רצף של אירועים – אם לא מגלים את הסיבה להתרחשות הדברים, הסיטואציה/ ניסיון יחזרו על עצמם שוב ושוב בכל פעם במקום אחר ומול אדם אחר.
שינוי
מדוע קשה לנו להשתנות?
הרבה פעמים אנחנו רוצים להשתנות, לשנות תכונה מסויימת, הנהגה מסויימת שלנו אבל זה קשה.
אומרים שזקן דומה לילד: הדבר קורה בגלל שהאדם מתבגר בגיל הפיזיולוגי אבל נשאר "תקוע" בגיל הרגשי שלו. הוא מגיב לאירועים בבגרותו כפי שהגיב לאירועים זהים כאשר היה בגיל צעיר יותר. לעיתים אנשים תקועים בגילאי שלוש, חמש, שמונה ובמקום שהם חוו קושי מסויים.
לדוגמא: אדם שהיה רגיל לפינוק, רגיל גם בגיל מבוגר מאד שצריכים לעשות מה שהוא רוצה, אחרת הוא מפרש את הסירוב לו כעלבון אישי: הוא יעלב ויפגע – ללא קשר לגילו.
או לחילופין, אדם שהיה דחוי בילדותו ירגיש דחוי כאשר חוויות מסויימות יחזרו על עצמם בגיל מבוגר יותר.
סיבה אחת לכך שאנחנו לא משתנים היא כי אנחנו לא גדלנו מבחינה רגשית.
לכולנו יש הבנה, והשכל מצוי במח. סיבה נוספת לכך שקשה להשתנות היא בגלל שאין הפנמה בלב, ברגש. כל זמן שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה – ומגיבה רגשית לפניות של הסובבים אותי אפשר לנווט אותי בקלות: אם אומרים לי מילה טובה – אני בשמיים, אם פוגעים בי – אני שקועה באדמה. באופן זה, כל אחד יכול לשלוט בחוטים שלי. צריך להבין שאפילו להיעלב זו בחירה, וצריך ללמוד כיצד לבחור שלא להיעלב, דבר שיילמד במהלך הסדנא.
1) הבנה – שכל – מח
2) הפנמה – רגש – לב
3) יישום – עשייה – כליות (הכליות הן מושב החיות שלנו).
האדם מלך = כאשר המח, הלב והכליות עובדים בתיאום, המח שולט בלב ובתיאום מתבצעת
העשייה.
האדם למך = כאשר הרגש שולט ואז העשייה הופכת להיות אימפולסיבית.
האדם כלמ = "כלום" או "כלם" מהמילה בושה, כאשר העשייה היא ללא חשיבה וללא התייעצות,
עשייה אוטומטית, רובוטית, ללא רגש.
"מה שלא ממלא אותי – מרוקן אותי"
אין מקריות בעולם – הכל צפוי והרשות נתונה.
את כל הסיטואציות/ מצבים שאנו עוברים ה’ בחר בשבילנו – והרשות נתונה אם אחליט להגיב לסיטואציה ואיך. ה’ מביא אותי לסיטואציות כדי שאקבל החלטה.
עלינו לדעת לקבל בחירה בין ערך לצורך, ישנן דרגות בבחירות.
כל הדברים בעולם הינם ארועים, ואנו בוחרים כיצד להגיב אליהם.
החיים הם הד – מה שאדם שולח זה מה שהוא יקבל בחזרה: לדוגמא, אם מישהו "שם לי רגל" בעבודה, אני צריך לבדוק אם גם אני הייתי שותף בעבר לפיטוריו של אדם אחר.
כל דבר שאנחנו עושים צריך לתת לנו כח. גם ההחלטה להשתתף בסדנא הזו נובעת מרצון להיטיב עם עצמנו, מרצון אנוכי לתועלתנו.
בסדנא זו נלמד איך עושים שינויים – פיזיולוגיים ורוחניים.
הקב"ה ברא אותנו באופן שנרצה לשנות, ולכן אם לא נתמקד בלשנות את עצמנו, נרגיש צורך עז לשנות אצל האחרים. קשה לנו להשתנות ולכן אנחנו רוצים שהסביבה תשתנה.
סיבות נוספות לכך שאנחנו לא משתנים הן כי אין לנו ידע, כיצד להשתנות וגם בגלל החוסר לתת דין וחשבון למישהו שעוקב אחרי ההתקדמות שלנו. אדם שרוצה לרזות ועושה זאת תוך כדי מתן דיווח לדיאטנית שעוקבת אחרי התקדמותו ומפרגנת/ מעירה לו לפי הצורך, או שנעזר בקבוצת תמיכה מצליח יותר מאשר אדם שמנסה לרזות לבד – בגלל שיש למי לתת דין וחשבון.
חוק רוחני: "דומה מושך דומה"
האור שאדם מקרין זה האור שמוקרן עליו.
חוק זה אומר ששינוי חשיבתי שלנו משנה את הזולת.
כולנו עושים דברים בשביל לקבל מילה טובה ואהבה. אנחנו מוכנים לשלם מחיר כבד בשביל לקבל אהבה: מחיר של מכירת העצמי לדעת, מחיר חומרי (כספי), התחנפ