בכנס של נוירולוגים מכל העולם, שהתקיים בארצות הברית, נדונה התופעה של התעלפויות שמתרחשות בשעות הבוקר, מיד לאחר הקימה מן השינה. פרופ’ לינדה מק’מרון נוירולוגית בריטית, נשאה נאום ארוך, בו פירטה את תוצאות המחקר רב השנים שערכה בסוגיה זו. לאחר כל המחקרים, פרופ’ מק’מרון הגיעה למסקנה, שההתעלפויות נגרמות כתוצאה מן המעבר החד שבין שכיבה לעמידה. פרופ’ מק’מרון אמרה, שלוקח לדם 12 שניות, להגיע מן הרגליים אל המוח. כאשר מתבצעת קימה מהירה, הדם "נזרק" למוח במהירות רבה מידי, והוא מגיב בתגובת שרשרת שגורמת להתעלפות. היא הציעה לכל אדם, גם אם אינו נוטה להתעלף, שלאחר קומו משנתו ישב על המיטה, יספור לאט עד 12 ורק אז יקום. הנאום זכה למחיאות כפיים ולתגובות נלהבות.
ואז קם פרופסור יהודי, שומר מצוות, וביקש את רשות הדיבור.
וכך אמר: אצלנו היהודים יש מנהג עתיק, בן אלפי שנים, לומר תפילת הודיה מיוחדת לבורא עולם, על שזכינו להתעורר בבוקר בריאים ושלמים. התפילה הזאת נאמרת במיטה, בישיבה, מיד כשמתעוררים. יש בה 12 מילים, ואורך לומר אותה, לאט ובכוונה, שתיים עשרה שניות… בדיוק שתיים עשרה שניות.
וכאן הוא קרא לאט ובהטעמה את:
מודֶה / מודָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:
I offer thanks before you, living and eternal King, for You have mercifully restored my soul within me; Your faithfulness is great
שוב רעש האולם ממחיאות כפיים סוערות. הפעם נועדו מחיאות הכפיים לריבונו של עולם
עידית ליכטנפלד