חיפוש

לעשות את השבת | רחל וינשטיין

ה' בורא עולם.

יוצר.

מעצב.

מבדיל.

מדייק.

קורא שמות.

ומלמד.


מלמד אותנו.

כיצד יוצרים,

מעצבים,

מבדילים,

חיים.


ולאחר שישה ימים -

ה' שובת.

ואולי מלמד אותנו את אחד הלימודים הגדולים ביותר.


שחלק מן הבריאה,

היא השביתה.


לאחר שהשבת נחקקת בחומר הגנטי הבסיסי של הבריאה,

עם ישראל מצטווה לשמור את השבת.


כמה וכמה שנים לאחר שה' שבת מכל מלאכו אשר עשה.


מה היחס בין אותה שבת של בריאת העולם, לשבת שנצטוו עם ישראל לשמור כאשר היו לעם?


מתנה טובה יש לי בבית גנזי – כך אומר לנו הקב"ה (שבת י' ע"ב),

מתנה זו שמורה רק לעם ישראל.

אך לכאורה השבת ניתנה לעולם כולו בבריאת העולם?


רב צדוק (פרי צדיק לפרשת בראשית ט') מתייחס לשאלות אלו ומסביר שיש לשבת שתי קדושות.

קדושה שהיא קביעא וקיימא,

בשונה משאר המועדים זמנה אנה תלוי בנו.

היא קדושה בקדושה עצמית,

קדושה שאינה תלויה בהכרזה של בית דין של מטה,

מקודשת מקודשת.


יחד עם זאת יש בה, בשבת,

קדושה נוספת.

שהיא תלויה בנו,

בעם ישראל.

למרות שקדושתה של השבת היא קביעא וקיימא,

אנו מקדשים אותה על היין.


"ושמרו בני ישראל את השבת –

לעשות את השבת". (שמות ל"א:ט"ו)


לעשות את השבת – יש לנו חלק ב"עשיית" השבת.

ביצירתה.

בקידושה.


רב צדוק מסביר שאמנם יש בשבת קדושה עצמית,

אך ניתנה לעם ישראל הזכות,

היכולת,

להכניס בה קדושה.

וכך היא הופכת להיות שלנו.


העולם בכללותו,

נברא.

קביעא וקיימא.

קיומו אינו תלוי בנו.


אך הזכות ניתנה,

לנו,

להכניס בו קדושה.


הרד"ק מסביר שזוהי הברכה של השבת.

משמעות המילה ברכה על פי הרד"ק זוהי תוספת.

התוספת של השבת היא "טובת הנפש", המתאפשרת רק כאשר שובתים ממלאכה.

השבת היא ההזדמנות לעסוק ברוחניות,

במשמעות,

בקדושה.

ובכך לקדש את השבת,

ועל ידי כך - את חיינו,

ואת העולם.

שנזכה להתחדש,

ולהתקדש.


שבת שלום!

0 תגובות