ליקוט הלכות בענין ניקוי הבית לפסח ומעט מהלכות ליל הסדר



pesach.jpg

ליקוט הלכות

בענין ניקוי הבית לפסח ומעט מהלכותליל הסדר

ממרן ר’ חיים פינחס שיינברג זצ”ל, שליט”א,

ראש ישיבת תורה אור (לשעבר) – ירושלים.

מלוקט ע”י תלמידיו ונערך ע”י הרב משה פינקלשטיין.

הקדמה

       בזמנים עברו אנשים עשירים, בעלי יכולת, אשר גרו בבתים גדולים החזיקו ברשותם משרתים שעשו את כלאשר הטילו עליהם, בעוד שהעניים אשר לא יכלו להרשות לעצמם משרתים התגוררו בבתים קטנים בעלי חדר אחד או שנים.  כמובן, שההכנות לפסח אצל העשיר הוטלו על המשרתים, בו בזמן שהעני שלרשותו רק חדר אחד או שניים לנקות, מספר מצומצם של רהיטים, מינימום כלי מטבח ומעט בגדים דאג להכנות אלו בכוחות עצמו. בימים ההם מלאכת הניקיון הייתה קשה. שלחנות היו עשויים עץ גלמי, עובדה שדרשה גירוד וקרצוף ולעיתים אף שיוף בכדי להבטיח שאף פיסת אוכל לא נותרה בינות לסדקים. רצפת העץ או העפר אף היא דרשה קרצוף וניקיון יסודי מאותן סיבות.

       בימינו נראה כי נתפסנו במלכודת.  הבית המודרני הממוצע גדול יותר מאשר בעבר. רהיטים, כלים ובגדים ישנם למכביר.  הבית הממוצע כיום יכול להשתוות עם בתי האמידים בימים ההם. עם זאת אין ברשותינו אותם משרתים שהיו להם, וכך נופלת המעמסה כולה על עקרת הבית, וזו מרגישה חובה לנקות ולקרצף כבימים ההם למרות העובדה שהרהיטים כיום הינם חלקים – מצופים לקה או פורמיקה וכדו’ – והמרצפות הן אריחי אבן (בלטות) וממילא הופכת עבודה זו ללא הכרחית.

       כתוצאה מכך, הלחץ והמתח המלווה את עבודות ניקיון הפסח הגיע לדרגות בלתי הכרחיות ומיותרות. עקרת הבית הופכת להיות פקעת עצבים, ואינה מסוגלת להינות משמחת יום טוב של פסח, ומתקשה להשתתף במצוות ובחיובים הכרוכים בליל הסדר.

חובה על כל המשפחה להינות מחג הפסח כמו בשאר ימים טובים, וזה כולל גם את האשה. זהו חיוב מן התורה (א).  עליה לצפות לחג בשמחה, ולא להרתע ממנו כמו מתשעה באב. על כל אשה להיות נינוחה ועירנית בליל הסדר כדי שתוכל לקיים את כל החיובים, הן מן התורה והן מדרבנן, ביחד עם שאר בני המשפחה.  ולכן ברור שביצוע החובות של ערב פסח צריך להיות מחושב ביחס לחובות של חג הפסח עצמו.

       ניקיון ערב פסח נחוץ כדי להימנע מעבירה על איסורים מן התורה ומדרבנן של הימצאות חמץ בבית בפסח. אמנם, כפי שנראה בהמשך, עבודה זו אינה צריכה להיות בהגזמה יתירה.

       אין הכוונה כאן בליקוט הלכות זה לבטל מנהגים אשר הועברו בכלל ישראל מדור לדור. אך ישנם הנהגות שונות שנשים לקחו על עצמן כיום, שאינן המשך למסורת ולמנהגים מדורות עברו.  לדוגמא, אם אדם אינו מוכר את החמץ שברשותו,כמובן שהוא חייב לבדוק את כל כליו ולרחוץ ולהסיר כל חמץ שנשאר עליהם, או לפסול את החמץ מלהיות ראוי למאכל כפי תקנת חכמים שחייבו בדיקת חמץ וביעורו. אבל אם החמץ נמכר, וכמו שנוהגים לעשות היום כלל ישראל, א”כ אינו הכרחי כבר קרצוף הסירים, המחבתות, הצלחות וכדו’, אשר ממילא מאחסנים אותם בארונות סגורים.  ולכן אף אם יהיה מי שירצה להתעקש ולהחמיר בכל זאת על עשיית העבודה הנוספת, צריך לדעת כי בחומרות אלו יש סכנה גדולה לגרימת קולות רבות, ולעיתים אף לביטול מצוות היום,חיובים מן התורה ומדרבנן, אשר נשים חייבות בהן בפסח כמו האנשים ובמיוחד בשלחן הסדר.

       נשים רבות אוהבות לעשות “נקיון” יותר מהמינימום ההכרחי, במידה כזו, שיש המכניסות גם “נקיון אביב” בתוך עבודות ערב פסח הנחוצות.  אסור שעבודות אלו ימנעו ממנה לקיים חיובי הפסח,ובמיוחד בליל הסדר.

הערות כלליות

א.    חייבים לנקות את כל הרכוש ולבדוק שאין בו חמץ, להוציא במקרים הבאים:

ב.    אם במשך השנה לא הכניסו חמץ למקום מסוים, אין צריך אותו מקום ניקוי ובדיקת חמץ (ב).

ג.     כלי שלא ישתמשו בו בפסח, ומוכרים את החמץ שבו, אינו צריך בדיקת חמץ.

ד.    פירורים אשר נעשו בלתי ראויים לאכילה, אינם נחשבים חמץ, כי אינם ראויים לאכילת כלב (ג).

ה.    החובה הכללית לחפש ולבער פירורים אינה קיימת אם כל פירור הוא פחות מכזית, והם מטונפים דיים עד כדי שאדם יימנע מלאכלם (ד).

ו.     לפני כל פעולה שלהגעלת כלים או הכשרתם (תנור, חצובה, וכד’) נהוג להמתין 24 שעות ללא שימוש, כדי שלא יהיו בני יומן.

ז.     חומר הניקוי שנשתמש בו הינו כלסוג חומר שמטנף את הפירורים ובני אדם נמנעים מלאכלו מחמת כן.

יישומים פרקטיים

1)    רצפות:  בזמנינו אין לנו רצפות עפר (אדמה) בעלי סדקים עמוקים. ולכן די לטאטא ולנקות בחומר ניקוי את רצפת הבית המרוצפת.  אין צורך לבדוק את הסדקים הקטנים, אם חומר הניקוי חודר לתוכם (ראי הערות כלליות ה’).

2)    ארונות אוכל:  (אם לא ישתמשו בארון בפסח ראי הערות כלליות ג’ו-ה’ לעיל). במידה וכן ישתמשו בארון בפסח, הוציאי את כל האוכל, ורחצי את הארון במטלית ספוגה בחומר ניקוי. ודאי שחומר הניקוי נכנס לכל הסדקים וחודר לתוך פירורים העלולים להימצא שם. נוהגים אח”כ לצפות את הארון בניר עטיפה (ג).

3)    מקרר:  הוציאי את האוכל, ורחצי במטלית ספוגה בחומר ניקוי. יש הנוהגים לכסות את המדפים.  (כדאי להשאיר חורים לאוורור.)

4)    ארונות בגדים:  במידה ויש אפשרות סבירה להימצאות חמץ בארון, יש לבדוק באם נמצאים בו פירורים ראויים לאכילה, בנוסף לחתיכות חמץ גדולות (ד). אם הסבירות שחמץ נכנס למקומות כאלו הוא קטן, אפשר להיוועץ ברב לברר באילו מקרים יש צורך ובאלו אין צורך לבדוק מקומות אלו (ב).  דין זה כולל מדפים,שידות, קומת מרתף וכל מקרה אחר דומה (ראי גם הערה כללית ה’).

5)    הכשרת כיורים:  נקי את הכיורים (ראי הערות כלליות ו’), ושפכי קומקום מים רותחים לתוכם ועל צדיהם.  יש שנוהגים לשפוך מים חמים מעורבים באקונומיקה לתוך הכיור ובמורד חור הניקוז. הנוהג המקובל היום הוא לצפות את הכיור (למשל בניר אלומיניום, טפט וכדו’) או להכניס לתוך הכיור כיור פלסטיק – אם לא קשה, רצוי לנהוג כך.

6)    משטח עליון של שלחן:  רחצי אותו היטב בחומר נקוי.  נוהגים לכסות אותו אח”כ.

7)    משטחי שיש ונירוסטה:  אם השתמשו בהם עם חמץ חם, צריך לנקות אותם היטב (ראי הערות כלליות ו’), ואח”כ יכול לשפוך עליהם מים רותחים, או לכסותם לגמרי כך ששום דבר הכשר לפסח לא יגע בהם. הרבה נוהגים לעשות את שתי הפעולות הנ”ל.

8)    ברזים:  ניקוי. ללא תהליך הכשרה נוסף.

9)    הכשרת תנור כיריים-חלק עליון (הגז):  רחצי את משטח הגז, צדדיו, והכפתורים במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף (פנטסטיק, או תכשיר דומה). הנוהג המקובל היום הוא לכסות בנייר אלומיניום אחר ההכשרה. אם רוצים להשתמש באותה החצובה (הרשת עליה יושב הסיר) יש לרחצה היטב ולהחזירה למקומה (ראי הערות כלליות ו’), ואח”כ להכשירה ע”י הדלקת כל המבערים בלהבה הגבוהה ביותר האפשרית, ולכסות את האש בבלעך (פח) או בנייר אלומיניום עבה בשעת הדלקת כל המבערים. זה מעביר את החום לכל המשטח העליון ומגביר את החום על החצובות.  תני ללהבות לבעור בצורה זו 5-10 דקות.

תנור אפיה: אם מעוניינים להשתמש בתנור:  (א) רחצי אותו מכל פירורי חמץ הראויים לאכילה במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף.  אם את חושבת שנשארו חתיכות או פירורי חמץ שאי אפשר להגיע אליהם, נקי את התנור עם מנקה תנורים כלשהו (כגון, סנו תנורים, או תכשיר דומה).  (אחרי הנקיון במנקה תנורים, אז אין צורך לעוד ניקיון בתנור. ראי הערות כלליות ו’.) אח”כ חממי את פנים התנור ע”י הדלקתו בטמפ’ הגבוהה ביותר האפשרית למשך כשעה. [בתנורי אפיה חשמליים צריך לברר אם הטמפ’ הגבוהה ביותר היא באפיה אובגריל].  אם יש יחידה נשלפת שאפשר  להשתמש בה, עדיף.  ואז אין צורך לחמם את פנים התנור, די בניקיון בתנור כדלעיל. כשיש חלון זכוכית בדלת התנור, רצוי לכסות כל חלק הפנימי בנייר אלומיניום אחר הכשרה (ה).

       (ב)   אל תשתמשי ברשתות של חמץ בפסח במידה וזה הכרחי,ניתן להכשירם באותו תהליך כמו הכשרת התנור עצמו.

אם אין משתמשים בתנור: הרי  כל האמור לעיל אין בו צורך, יש רק לוודא אם אין בפנים חמץ גמור הראוי לאכילה, ולסגור את דלת התנור בנייר דבק (ראי לקמן קטע 10).

10)  סירים, מחבתות, צלחות וסכו”ם:  כל דבר שלא ישתמשו בו בפסח, יש להצניעו במקום סגור או שמור, ובאופן שיזכיר לו שלא להשתמש בו בפסח.  אם יש בהם חשש חמץ ממש, צריך גם למכור את החמץ שבתוכם.  אם אינכם מוכרים חמץ, רחצי או השרי אותם בחומר ניקוי; אין צורך לקרצף אותם. (בנוגע להגעלת כלים לשימוש בפסח, צריך להיוועץ ברב).

11)  פוד פרוססור מיקסר:  צריך להיוועץ ברב.

12)  מגבות לכלים:  אם אין לך מגבות מיוחדות לפסח עבור הכלים, אפשר להשתמש במגבות של כל השנה בתנאי שכיבסת אותם באבקת כביסה ולא נשאר בהן אוכל דבוק.  (נוהגים ליחד מגבות מיוחדות עבור כלים לפסח).

13)  מפות שלחן לפסח:  מותר לגהץ אותם עם המגהץ בו משתמשים במשך כל השנה.

14)  בגדים, שמיכות, וכו’:  אם כיבסת אותם באבקת כביסה או שלחת לניקוי, אין צורך לבדוק אותם (ראי הערות כלליות ה’). אם לא כן צריכים לנקות ולבדוק היטב ע”י הברשה או לנער אותם החוצה.  אולם, אם יש אפשרות שיש פירורים בין התפרים או בכיסים, מקום שאי אפשר לנער אותם היטב החוצה, צריך לנגב מקומות אלו במטלית ספוגה בחומר ניקוי (ג, ד).  כמובן, אפשר לנעול בארון, בגדים שלא ילבשו אותם בפסח אם ימכרו את החמץ שבהם, ואז איו צורך לבדקם.  (ראי קטע 10 בעניין סירים וכו’.)

  15)  סידורים,ברכונים, ספרי קודש וספרי קריאה: ספרים שעולים על שולחן אכילה, כגון ברכונים, סידורים וכד’, כיון שמכילים בהם פירורי חמץ, צריך לשים אותם עם כלי החמץ ולמכור את החמץ שבתוכם. שאר ספרים אם יש בהם חשש פירורי חמץ, טוב לבדקן, ואפשר להשתמש גם בלי בדיקה אבל לא על שולחן בשעת אכילה או על יד אוכל, ואם בדקן מותר להביאם לשולחן.

16)  צעצועים:  אם יש בהם חמץ הראוי לאכילה, צריך לנקות ולהוציא; באם לא ניתן להוציאו, יש לפסול אותו מלהיות ראוי לאכילה (ראי הערות כלליות ה’).  אין צורך לקרצף את הצעצועים.

17)  טחינה וקטניות אחרים:  מותר להמשיך לאכול אותם גם לאחר שהבית נקי לפסח, אבל אסור לבשלם בכלים של פסח, ובוודאי לא להשתמש בהם בפסח עצמו (לפי מנהג אשכנז).

18)  בדיקת החדרים:  אם קשה מדי לבדוק את כל החדרים במשך לילה אחד,אז אפשר לחלק את העבודה ולעשותה בלילות אחרים כפי דיני בדיקת חמץ.  אין להשאיר חמץ בחדר שנוקה ונבדק כהלכה.  אסור לברך את הברכה (על ביעור חמץ) לפני לילי”ד.  לכן, צריך להשאיר לפחות מקום אחד המכיל חמץ ללא בדיקה עד ליל בדיקת חמץ, כדי לברך הברכה ולקיים את מצוות בדיקת חמץ כדינה במקום ההוא.  אבל גם אם הבית כולו נקי לגמרי לפני ליל י”ד, נוהגים שאחד מבני הבית מצניע 10 חתיכות חמץ ועורכים בדיקה כדין.

19)  אוכל שנופל  לכיסא או לרצפה בפסח צריך לרחוץ אותו רק מסיבות הגייניות.  אבל האוכל אינו נהיה חמץ גם אם הוא חם.

20) הכנות של הרגע האחרון:  למשל עריכת השולחן, וכדו’, כדאי מאוד לסיים מוקדם את כל ההכנות כדי שתהיה לך שהות גם לנוח מעט. היי מוכנה להתחיל את הסדר מיד לאחר תפילת ערבית, כדי להיות בטוחים שהילדים לא יירדמו באמצע הסדר (ו).

הלכות בסיסיות של הסדר

הקדמה:

     ישנן נשים שיש להן הרגל שלאחר ברכת המוציא וברכת על אכילת מצה, טועמות מעט מן המצה, ואח”כנכנסות ויוצאות מהמטבח הלוך ושוב, וטועמות שנית מהמצה בין התרוצצויות אלו.  בצורה זו, הן אינן מקיימות את המצווה כהלכה כי אורך להן זמן רב מדי לאכול את המצה.  הדבר נכון גם בנוגע לשתיית ד’ כוסות, לאכילת מרור, כורך ואפיקומן.  לכן, אל תעזבי את השולחן עד שתסיימי לאכול את כל הכמות הדרושה.  שבי במנוחה והיי רגועה כשאת אוכלת את המצה ושותה את היין וגימרי אותם תוך הזמן הקצוב.  אפשר לבדוק את המאכלים המתבשלים לאחר שסיימת לקיים את המצוות כהלכתן. זכרי…אלו מצוות שניתן לקיימן רק פעם אחת בשנה.

     ישנן מצוות רבות אשר לגביהן קיימות דעות שונות.  אין אפשרות בחוברת זו לכלול את כל ההלכות לפי כל הדעות. אנשים רבים מקבלים על עצמם להחמיר בעניינים שונים. אפשר לכתוב רבות על כל עניין וכל פרט.  ההלכות הכלולות כאן הן הדרישות הבסיסיות כדי לקיים את החיוב ההלכתי. אם קשה לעמוד בזה, צריך להיוועץ ברב.

מצוות הקשורות באכילת מצות ומרור:

גודל: הגודל של כזית שווה בנפח ולחצי הנפח של ביצה.  ישנן דעות שונות אם הביצים שלנו קטנות יותר מהביצים שהיו בזמן הגמרא. לפי דעת החזון איש זצ”ל גודל של כזית דאוריתא הוא 45-50 סמ”ק ולפי הגאון הרב א. חיים נאה זצ”ל הגודל הוא 25.6-28.8 סמ”ק.  לפי הכרעת המשנה ברורה במצווה מן התורה צריך לנהוג לפי השיעור הגדול יותר ובמצווה דרבנן אפשר להסתמך על השיעור הקטן יותר (ז).

     קשה מאד לקבוע מהי בדיוק הכמות של מצת יד שצריך לאכול בכדי לצאת ידי חובת כזית מן התורה וכמה כדי לצאת ידי חובת כזית מדרבנן, וצריך להיוועץ ברב. אולם, ניתן לסמוך שע”י חיתוך המצה לחתיכות קטנות ואח”כ מילוי הפה במצה בכמות המירבית האפשרית עם השארת קצת מקום בפה גם ללעיסת המצה היטב, אכלנו די כדי לקיים את המצווה של אכילת מצה.

יש צורך לציין:

1)  צריך להשתמש במצת יד, הן בשביל שני הכזיתות שאוכלים אחרי ברכת המוציא ועל אכילת מצה, וגם לקיום מצות כורך ואפיקומן.  אם זה בלתי אפשרי, אז צריך להיוועץ ברב.

2)  כורך זה מצווה מדרבנן וצריך כזית של מצה וכזית של מרור.

3)  אפיקומן זה מצווה מדרבנן ומחויב לאכול כזית של מצה.  רצוי לאכול שני כזיתות אם זה אפשרי (ח).

4)  קשישים, או אחרים שאינם יכולים לאכול את הכמויות הנ”ל, צריכים להיוועץ ברב (ז).

מגבלות זמן:

1)  כזית מן התורה: נכון לכתחילה להיזהר לבלוע לכל הפחות כזית אחד בבת אחת.  אם זה קשה, אז לכתחילה צריך לאכול  תוך 2 דקות (ט), ולפחות בתוך כ4- דקות.

2)  במקום צורך גדול אפשר לאכול תוך 5-6 דקות (לפי שיטת כמה פוסקים).

3)  במקרים יוצאים מן הכלל, אפשר לאכול תוך 9 דקות (י).

4)  שבי בניחותא, לעסי היטב ואח”כ התחילי לבלוע.  ספירת הזמן מתחילה מהבליעה הראשונה.

5)  אם יש קשיים, אפשר לשתות כמות מים קטנה בשעה שלועסים.

ארבעת הכוסות:

איזה משקה לשתות:

1)  רצוי להשתמש ביין אדום.

2)  מי שקשה לו לשתות יין יכול לשתות מיץ ענבים.

3)  מי שאלרגי ליין ולמיץ ענבים, מותר לו לשתות “חמר מדינה” (יא), כל מקום לפי מנהגו.

גודל הכוס וכמות המשקה:

1)  הכוס חייב להכיל לפחות רביעית (יב).

    כדי למנוע עייפות:  (א) השתמשי בכוס שאינה גדולה מהשיעור ההכרחי.  (כאשר הסדר הוא בליל ששי,אז לכוס ראשון לוקחים שיעור גדול יותר לרביעית) (ז).  (ב) מותר לשתות כוס מים מיד לאחר בליעת היין.  (המים צריכים להיות על השולחן בשעה שמברכים בורא פרי הגפן כדי לפטרם מברכה ראשונה) (יג).

2)  רצוי לשתות את כל מהשיש בכוס.

3)  אם זה מאד קשה,מספיק לשתות רוב כוס.

4)  בדיעבד שתית רוב רביעית מספיקה, גם אם הכוס מכילה הרבה יותר מרביעית (יד).

מגבלת זמן:

     רצוי לגמור את השתיה בשתי לגימות.  אם זה קשה, יש לשתות לפחות תוך 4 דקות, ובמקום צורך גדול אפשר לגמור לשתות תוך 5-6 דקות (לפי שיטת כמהפוסקים).

הגדה:

     הזמן הנכון להתחלת הסדר הוא מיד לאחר צאת הכוכבים. עם חזרת המתפללים מבהכ”נ יש להתחיל את הסדר בכדי שהילדים לא ירדמו לפני אכילת מצה ומרור ולפני הסעודה (טו).ומשום כך גם יש לקרוא את ההגדה מהר ככל האפשר, ולדחות את הפירושים ליותר מאוחר.

הסבה:

     הטעם למצות הסבה היא לתת לאדם תחושה של חירות; צריך להסב בצורה נוחה.  הנוהג הוא שנשים אינן מסיבות.

מקורות

(א) מ”ב ס’ תקכ”ט ס”ק ט”ו.   (ב)מחבר ס’ תל”ג:ג ומ”ב ס”ק י”ז.   (ג)מחבר ס’ תמ”ב:ב. (ד) סי’תמ”ב מ”ב ס”ק ל”ג ושע”ת ס”ק י”ב.  (ה)מ”ב ס’ תנ”א ס”ק ל”ב.  (ו) מחבר ס’ תע”ב:א.   (ז)מ”ב סי’ תפ”ו ס”ק א ובה”ל ס’ רע”א:יג בד”ה שלרביעית.   (ח) מ”ב ס’ תע”ז ס”ק א’ וע”ע שם בשעה”צ אותד’.   (ט) שו”ת ח”ס ח”ו ס’ ט”ז, וע”ע מ”ב ס’תע”ה ס”ק ט’ עוד פרטים לכתחילה.  (י) ח”ס שם, וע’ מ”בתרי”ח ס”ק כ”א.  (יא) מ”ב ס’ תע”ב ס”קל”ז. (יב) שיעור רביעית:

חזו”א:……………………150.0 סמ”ק (5.07 אונקיה)

הג”ר משה פיינשטיין: 97.6  סמ”ק (3.3 אונקיה)   לחומרא: 130.7סמ”ק (4.42 אונקיה)

הגרא”ח נאה:…………. 86.0  סמ”ק (3.0 אונקיה)

ע”ע לעיל אות (ז). עיקר חיוב ד’ כוסות היינו מדרבנן, וקידוש בליל שבת יסודו בדאורייתא. (יג) מ”ב ס’ קע”דס”ק ג’. (יד) מ”ב ס’ תע”ב ס”ק ל”ב, ל”ג.  (טו)מ”ב ס’ תע”ב ס”ק ג’ ושעה”צ אות ב’.

לע”נ

אבי מורי

ר’ שמואל אליעזר ב”ראברהם צבי פינקלשטיין ז”ל

נ.ל.ב.ע.כ”ד מרחשון תשס”ב