לב העניין
עדנה קדוש / טיפולים וסדנאות ברפואה משלימה /צומת גוש עציון
050-5574065 ednakadosh18@gmail.com
“כבר שנים רבות שאנו ביחד… בשעות של עבודה ומנוחה, בשעות של משפחה ולבד… אני אתך בשעות של שמחה ועצב, התרגשות ושעמום, בבריאות וגם בחולי… אני אתך בפעילות ובשינה, בטיולים ובבית… מרגע הלידה אני אתך ואף לפני כן… , בכל אירוע, בכל מקום ובכל זמן אנו ביחד… אני מדבר אתך על הצרכים שלך הפיזיים כגון: הרגשת צמא או רעב או עייפות… אני מדבר אתך על הצרכים הרגשיים שלך ע”י איתות רגשות כגון: כעס, עצב, פחד, שמחה, אהבה, בדידות… אני גם מדבר אתך על דברים אישיים ופרטיים… לעיתים יש לנו שותף בשיחות, הגוף שותף באופן פעיל וגם באופן נסתר… הגוף מדבר אותי ומבטא אותי ע”י כאבים, פריחות בעור, כאבי ראש או כאבי גב, בעיות עיכול ובעוד סימני גוף.
אני בתוכך, אני קרוב אליך מאד, ובכל זאת אינך מכיר אותי… אתה מכיר את משפחתך, את ילדיך, אתה מכיר את העבודה שלך, את הדרכים בעיר מגוריך, אתה מכיר את המחשב ותכניות הטלוויזיה, אתה מכיר את מדפי הסופרמרקט… אבל אותי אינך מכיר. איתי אין לך קשר… מה אתה יודע עלי? בקושי את הצורה הפיזית שלי, אפילו את האנטומיה שלי אינך מכיר… שלא נדבר על המהות הפנימית… אתה יודע את מבנה האוטו שלך, הסמרטפון שלך, אתה מכיר את ערוצי הכבלים ואת החדרים והאנשים המופיעים באח הגדול… אתה מכיר את הדיסק החדש שיצא לתחילת השנה האזרחית אבל לא את הדיסק הכואב בגבך… אתה עושה טיפול לאוטו כל תקופה אבל לא מטפל בעצמך… אתה מטעין את הנייד שלך אבל לא אותי… אתה מפעיל כל מכשיר לאחר שקראת את דף ההוראות ואילו דף ההוראות שלי (הרגשות, אינסטינקטים טבעיים ועוד) נשלח לפח מקומט כאילו אין לו ערך…
אולי זה כי שילמת על כל הנ”ל ואילו אותי קיבלת חינם…”
אתה ודאי מתפלא לשמוע את הקול הזה, קולו של הלב. איך זה לב מדבר? אוהו… הוא מדבר ויש לו מה לומר על כל דבר…
האמת היא שהתקשורת שלנו עם הלב לא מי יודע מה… הלב מדבר ואנו לא תמיד מקשיבים לו, ואם אנו מקשיבים הרי שאיננו שומעים ללב אלא משתיקים אותו, סותמים לו את “הפה” או מתעלמים…
נדמה שפעם הקשיבו ללב יותר… פעם הלב היה העיניים והשכל, הלב היה מדריך ומורה… והיום משום מה נותנים ערך וכבוד לשכל, להישגים, לסקרים, למותגים ועוד כל מיני דברים חיצוניים. הלב, הפנימיות נדחקו.
“זכור לי שלא שמו לב ללב כבר בהיותי צעיר… אם הייתי שקט ורגוע – לא התייחסו אלי. רק כשבכיתי מיהרו להתייחס אלי. וכך נוצרה אצלי תבנית התנהגותית. כשאני צריך תשומת לב אני מפתח ויוצר בכי, קיטורים, כאבים, מיחושים, תקלות. כאילו הקיום שלי בא עם הכאב…
אני פונה אליך מעומק הלב ומבקש שנחזור להיות בקשר, כי הריפוי הפיזי והרגשי תלוי בקשר שלנו. כי החיים תלויים בקשר הזה.”
בימינו, כפי שמתואר כאן יש ניתוק בין הראש והלב. יש סכסוך בין הראש והלב. וכדי לחיות חיים מאוזנים ומלאים בטוב צריך לחזור ולחבר את הראש והלב. צריך לעשות שלום בית בתוכנו.
אתן דוגמא: אם ילדך מתנהג באופן שיוצר מתח, או מתנתק, או מזלזל…. הראש אומר: אני ההורה, אני צריך לתת לילד הכל, רק שלא יתנתק ממני….
הלב אומר: אני נפגע, אני נעלב, אני מרגיש כספומט…
צריך לעשות כאן קשר בין הלב והראש.
לא יהיה נכון לתת לראש לנהל את האירוע, גם לא יהיה נכון ללב לנהל את האירוע. צריך בשלב ראשון לתת לראש לדבר כל מה שיש לו לומר, להקשיב היטב לדבריו. אח”כ לתת ללב לדבר ולבטא כל מה שבליבו. להקשיב לו היטב. ולחכות מעט בלי מסקנות ובלי החלטות, בלי פזיזות ומהירות ובלי לדחוק את השעה ולתת לראש וללב לעבור את התהליך שהתחיל בהקשבה אליהם.
דוגמא נוספת: יש כמה בעיות עם בן הזוג או עם הבוס בעבודה, עם אימא או עם שכן…וגם יש לי כאב ברגל. זמן מה הכאב הזה מורגש ואני “חי אתו בסימביוזה”. עובד, ישן אתו… ואז, יום אחד אני לא יכול לסבול יותר את הכאב, לפתע הוא “גדול וחזק ממני”… אני זקוק למנוחה, אני מקבל פטור / תעודת מחלה ונשאר לנוח.
איך זה שהסתדרתי עם הכאב בלי הפרעה כמה חודשים ופתאום הוא מתגבר עלי?
הראש אומר: אל תבכה, אל תהיה רגיש, תעבוד, תמלא חובות…
הלב אומר: הבוס / מישהו פגע בי, איך אבטא זאת? ניקח קצת חופש, ממילא הרגל כואבת… נתפוס על זה “טרמפ”…
הראש משיב: אתה לא אחראי, איך נסמוך עליך?
הלב מגיב: אני כנראה לא טוב ולא מוצלח… אבל יש לי שיפור בתנאי החיים במנוחה… יש בזה רווח… מחלה זה קצת טוב…
וכך המלחמה בין הראש והלב מתחממת, עד שהכל נראה כמו “ערפל קרב”…
מי צודק? הראש או הלב?
הנקודה היא שאנו לא ראש ולא לב…. אנו בעלי הבית שלהם.
בואו נקשיב לראש ונקשיב ללב.
בואו נטיל ספק בדברי בראש ודברי הלב ונשאל אותם שאלות מבררות.
בואו נזהה את הקשר שנוצר ביניהם בילדות.
ואז יגיע בע”ה שלב ב’. זהו שלב בו מיישבים את הסכסוך בין הראש והלב.
זה מתבטא ביכולת להנהיג את עצמי.
תהליך זה נוגע בתחומי חיים רבים. לכן, מתקדמים בכל פעם “באזור חיים” אחד.
למעוניינים להשתתף בתהליך, אפשר ליצור קשר ולברר פרטים אצלי.
התוצאה היא שהגודל האמיתי שלך בא לידי ביטוי,
וזהו “כבוד ה’ עליך נגלה”.