חיפוש

כל ההתחלות קשות

כל ההתחלות קשות

כל היום אני חושבת לעצמי ומתבוננת ומחפשת מה מפריע לי כל כך לדבר עם השם. אמרתי להשם: יש טבע, ויש הטבע, שזו אותה גימטריה של המילה אלוקים, ושם אתה נמצא, מעל לטבע. אז למה אני לא מצליחה לדבר איתך, אם אני כל כך רוצה? יש לי מיליון ואחד תירוצים: אין לי שקט נפשי, הבית שלי מבולגן ואני לא מוצאת לי את הפינה שלי לשבת ולדבר איתו בישוב הדעת ובנחת, ועוד אלפי תירוצים שרצו לי בראש במשך היום הזה, שבו ניסיתי לדבר עם השם ולא הצלחתי. ולבסוף, ממש לפני כמה דקות, השם האיר לי, שפשוט קשה לי להתחיל… בדברים שמאוד קשה לי איתם (כמו, למשל, לבשל לשבת), אני דוחה את ההתחלה של המטלה ודוחה ודוחה ודוחה, עד שכבר ממש אין ברירה – כי זה קשה לי. את ההתבודדות אני יכולה לדחות עד אין סוף, כי אין לי דד ליין שעד לשעה הזו והזו או עד לתאריך הזה והזה אני חייבת לשבת ולדבר איתו. אז בינתיים אני מייסרת את עצמי ומאשימה את עצמי וכועסת עלי עצמי שעוד לא התחלתי להתבודד, אבל סוף כל סוף הבנתי למה אני לא מתבודדת – כי קשה לי להתחיל. שלא תבינו לא נכון, יש לי התבודדות קצרה מאוד כל בוקר בסיום תפילת שמונה עשרה, ב"אלוקי נצור". זה הזמן הפרטי שלי עם ה’, אבל זה בעיקר מוקדש ל"שירת הבקשות" ולא ממש לשיחה. אני רוצה זמן יותר ארוך, והיו לי כמה רגעי חסד שהצלחתי לעשות את זה. אבל עכשיו קשה לי… אז עם התובנה הזו היקרה הלכתי לי אל השם ופשוט אמרתי לו: תודה לך השם שעזרת לי להבין שפשוט קשה לי להתחיל. כל ההתחלות קשות, ולי קשה להתחיל. אז בבקשה, תעזור לי להתחיל. רק להתחיל. זה הכל. מנסיון, אחרי שאני מצליחה לעבור את המכשול של ההתחלה, אני מצליחה לרוץ עם זה ולהמשיך. אז הנה יש לי התחלה, ובעיני זה ממש נפלא. ואולי עוד תובנה לסיום, שאם אני באמת אתחיל להתבודד, יקרו לי דברים נפלאים וייפתחו לי המון שערים, ולכן היצר הרע שלי עומד לו על הרגליים האחוריות ולא נותן לי להתחיל. תפתח לי, השם.

לילה טוב, בשורות טובות, אפרת .

0 תגובות