חיפוש

יום שישי קצר – חלק 7

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 7

איך לעגל פינות ולהצליח עם “צי’ק צ’ק”

Loading the player ...

מטבח יעיל

אני ממליצה לקרוא ספרי בישול. לקרוא כמו שקוראים ספר קריאה עם תמונות יפות וציורים, כמו שאהבנו כשהיינו ילדים. ספרי בישול פותחים לך את הראש ומכניסים לתוכו רעיונות יצירתיים ותיאבון. האתגר הוא, כמובן, לבצע: לארגן את הטובין [פרודוקטים בלע”ז], להכין משטחי עבודה ריקים ונקיים, לקחת את ספר הבישול לידיים, לחפש ולמצוא את המתכון שהתלהבנו ממנו, לפתוח אותו בחגיגיות על השיש – ולהתחיל לבשל את התמונה מעוררת התיאבון שמצולמת ליד רשימת החומרים שהכנו.

אבל יש ימים שבהם אפילו ההגעה למטבח היא מבצע של ממש – ואין אפילו סיר ריק ונקי. אני מוציאה מהמקרר סיר שבו עשרה סנטימטר מרק ומוסיפה קוסקוס מהיר הכנה [מקמח מלא!!] ושמחה שיש לי צהרים עם פחמימות, ירקות וגם חלבונים  [זה היה מרק עוף משבת]. יש ימים שבהם המטבח שלי לוהט כל כך – אני מחפשת תבנית חד פעמית ומכניסה לתוכה עוף מפורק וחתוך עם צנצנת רוטב לאפיה, מכניסה לתנור ויוצאת מהר, לא לפני שאני שמה ליד שקית גדולה של צ’יפס חתוך. לפעמים אני לא מוצאת מקום על השיש להניח עליו ספר בישול פתוח אז אני זורקת לסיר מה שיש ומתבלת כרגיל – מלח –  ושוב אוכלים אצלנו אורז לבן ושניצל תירס.

הפער מתסכל.

אנחנו אוכלים בבית יומיום, מכינים ארוחות מיוחדות לשבת ולאירועים, משתדלים שרוב בני המשפחה יגיעו לסעודה וישתתפו בה. אנחנו רוצים ששולחן האוכל יספק יותר מאשר מזון לגוף: זה הזמן שבו אנחנו יחד, בנחת, מקשיבים ומחליפים חוויות. חולקים את הקורות אותנו ומשתפים ברגשות. תמיד הרגשתי שהתפקיד הראשוני של אימא הוא האכלה ושהמזון הטעים לחיך פותח את הלב: בני המשפחה נשארים עוד קצת ליד השולחן, במטבח הביתי ומשוחחים. כשהילדים גדלים, העיסוק בהכנת המזון, בפרט אם הוא מגוון ובמיוחד כשהוא מיועד למסיבה משפחתית שמחכים לה, מביא את הילדים למטבח גם בזמן ההכנה ויוצר הזדמנות נפלאה לאינטראקציה חיובית בין בני המשפחה.

איך משלבים בסדר היום – כל יום – הכנת ארוחות כחוויה חיובית ומהנה?

האתגר אינו פשוט, אבל הביצוע אינו מסובך: להלן הטיפים שיעזרו לך לארגן סדר יום שתומך בבישול בריא, בהכנה נעימה של ארוחות וביצירת אוירה טובה במטבח ושיתוף של כל בני הבית בהכנת הארוחות ובסעודה.

הגדרת המטרה

התמקדי! מה בדיוק בדיוק את רוצה שיקרה [ולא קורה כרגע] במטבח שלך? למשפחות שונות ולאמהות שונות יש מטרות שונות – כל משפחה ואורח החיים שלה בהתאם לגיל המשפחה, לתדירות האירוח ולמבנה המטבח.

האם חשוב לך לקצר את זמן הכנת האוכל?

האם את שואפת ללמוד לבשל מזון בריא ובלתי מעובד?

האם אתם מרגישים שהצורך שלהם הוא לחסוך בהוצאות על מזון בלי לפגוע ברמת התזונה של המשפחה?

האם הנשנושים יוצרים הרגלי אכילה גרועים ואת רוצה ליצור סדר יום סביב האוכל כשהארוחות מהוות עוגנים קבועים של מפגש לבני הבית סביב השולחן? או שאת רוצה לבשל אוכל דיאטטי לחלק מבני המשפחה הזקוקים לו?

האם את רוצה לגוון, לחדש ולשפר כי בני המשפחה שבגרו מעריכים זאת ומצפים לכך?

הצבת מטרה ברורה ביחס לבישול ולארוחות עוזרת לך למצוא בספר הבישול את המתכונים המתאימים לכם, לנהל את הזמן ביעילות ולהיות אפקטיבית כשאת במטבח. את בוחרת את העיקר, משקיעה בצעדים שיובילו אותך למטרה שלך ואינך מבזבזת זמן כוחות וכסף על הטפל.

ניהול זמן

מתי מבשלים? מהו הזמן האידאלי לבישול? אימהות עמוסות, שגם עובדות מחוץ לבית לא מעט, מנסות למצוא את הזמן שבו יש להן שקט, שבו ניתן לנוע במטבח בחופשיות בלי לדרוך על מישהו ובלי שיכניסו אצבעות לבצק או ייכוו חס ושלום מנתזי שמן. האם יש שעת השקט כזו במטבחך? נשים רבות מגלות שהתשובה שלילית – קשה מאד למצוא שעות כאלו במשך השבוע. הפתרון שהולם רק חלק מהמשפחות הוא לבשל ביום חמישי לכל השבוע, ולהקפיא. את בוחרת מנות שמתאימות להקפאה ומבשלת שני עופות נוספים, מרק נוסף וכמות כפולה של דג בתנור – כך שבימים א’ עד ה’ – עליך לארגן רק פחמימות כתוספת. ביום ה’ את מכינה ארוחה קלה וביום שישי טועמים ממטעמי השבת.

מי שמכינה בכל יום מזון טרי עשויה לגלות שקל יותר לאחר את שעת הארוחה – כפי שמקובל בחו”ל – ולהכין במשך אחר הצהרים את הארוחה הכבדה, העיקרית. אם הילדים שלכם חוזרים הביתה בשעה מאוחרת ולא באחת בצהרים – שעת ארוחה מאוחרת מקלה מאד על אימא עובדת.  הכנת הארוחה הופכת לפעילות משותפת של כולם וגם השאלה אם כדאי להיות בשרית בשעה 15:30 –  נפתרת מאליה.

מרכיב חשוב בניהול הזמן קשור למשך הזמן שאותו את משקיעה בעבודה במטבח. נשים רבות רגילות לעבוד בשיטה של “לא מפסיקה עד שלא מסיימת” ועמלות עד השעות הקטנות של הלילה או עד שהגב והראש דואבים ואין יכולת להמשיך. שיטת עבודה כזו לא רק פוגעת באיכות החיים אלא גם בהספקים! חווית הבישול הופכת לחוויה שלילית ומתוחה, לחוצה ומעיקה. התוצאה היא דחיינות של זמן הבישול עד לרגע האחרון שבו שוב צריך לעבוד ברצף עד שמסיימים כי שעת האפס מתקרבת במהירות… וחוזר חלילה.

הטיפ הוא לגוון בפעילות: שעה בישול, שעה אפיה. שעה בעמידה, שעה בישיבה. חצי שעה שטיפת כלים – שעה בישול. עמידה באותה תנוחה במשך זמן ארוך מידי מעיק על הגב, על הרגלים ועל מצב הרוח. אם אפשר – צאי מהמטבח לחצי שעה או יותר ועסקי בפעילות אחרת מעבודות הבית כדי שתחזרי לבישול ולאפיה במרץ מחודש ובאנרגיה חיובית גבוהה.

האצלת סמכויות

אימהות רבות רואות בשיתוף הילדים במטבח את פסגת האצלת הסמכויות וההקלה על עומס המטלות היומיומיות בבית. בנוסף, כל אימא רוצה לגדל בלעבוסטע וזהו החלום המתוק ביותר של האידישע מאמע. לראות את ביתך מוציאה תחת ידה תבשילים ופטיפורים מושקעים – כמה נחת! אבל ארוכה הדרך למטרה. איך גורמים לילדים לקחת חלק בעבודות המטבח וגם ליהנות מהן? התשובה נעוצה בתהליך ההדרגתי שבו את חושפת את הילדים לבישול ולרזי האפיה ולתקשורת הנכונה ביניכם.

הדרגה: אין לדרוש ניקיון וגם עוגה. מטבח מבריק וגם מרק בצל. את מנקה אחרי הפעילות ואת אוספת את השאריות. הילדים מקבלים את המחמאות ואת הפידבק ממך – ומפתחים גישה חיוביות לבישול. רק אחרי שהם מבקשים לבשל את מתחילה – גם בהדרגה – להעלות את רף הסדר והניקיון שאת דורשת. כעת הם אוהבים לבשל ויסכימו לשלם את המחיר של שטיפת הכלים וטאטוא הרצפה.

בחירה: בישול עשוי להוות סטטוס מכובד בבית. ילדים רוצים להגיש לכולם, ובפרט לאורחים, ממעשה ידיהם. לכן, אל תהפכי את הבישול לעבודה על ידי הכתבת כללים ודרישות: תני להם יד חופשית, שיבחרו מתכון, שיטעו קצת, שיעלה קצת יותר אם החומרים יקרים, שיבזבזו קצת… בינתיים הם מתיידדים עם ספרי הבישול ועם המטבח – ידידות נאמנה לחיים.

סגנון עבודה: כמבקשים עזרה, אנחנו מגדירים בדיוק מה התוצאה שאנו מצפים לה, וגם דורשים עמידה בלוחות זמנים: בין אם מדובר בקילוף תפוחי אדמה או בבישול ארוחת צהרים מושלמת, את יכולה לומר מה את רוצה שיבשלו, את יכולה לומר מתי את מרשה לבשל, את מגבילה ומסבירה מדוע – אבל האיכות נשארת שלהם. הם מחליטים איך הם מתכוננים לבשל, לאפות או לערוך שולחן. הרפי ככל שניתן כדי לקבל מקסימום שיתוף פעולה. אל דאגה – הילדים שהתרגלו לראות איך את עבודת יחקו את שיטות העבודה היעילות שלך או יבקשו טיפים. העניקי מניסיונך לפי ביקוש והזהירי כאשר מדובר בבטיחות.

מיקום: ניצול או נגישות

מהו מטבח מסודר?

שכל הדברים במקום. מסודרים.

שיש ריק. משטחים נקיים.

לכל דבר יש מקום מתאים.

הכול נכון, והתשובות שלך מתייחסות לכלים במקום לאנשים. הגישה הרווחת היא ניצול מקום – למצוא דרכים יצירתיות ומקוריות שינצלו את כל הפינות במטבח. אני מציעה לחשוב על האנשים: ארגני לך אזור עבודה נגיש. מגירות ריקות למחצה שקל למצוא בהן חפצים, מדפים צרים שרואים את כל תכולתם ותאים גדולים שבהם הסירים מבזבזים מקום אבל קל להוציא סיר ולמצוא את המכסה שלו. תוכלי להיעזר במתקני תליה חדשניים המיועדים לכלי הגשה, למכסים, למחבתות ולמסננות. יש מתקנים מיוחדים להנחת צלחות במדף באופן שלא מחייב להוציא את כל הערימה כשרוצים לשלוף אחת.

באותה דרך חשבי על נגישות במקפיא, במקרר ובמתקן הירקות.

מטבח נגיש הוא מטבח נוח שקל לנקות אותו, קל לעבוד בו וקל לקצר בו תהליכים. העבודה נעשית “נטו” ללא בזבוז זמן מיותר ויקר על התארגנות ומציאת הכלים, התבלינים והמוצרים.

לחלק הבא לחצי כאן>>

#טיפיםלארגון #הכנותלשבתבנחת #הכנותלשבת #הדלקתנרותבזמן #טיפיםלכתמים #אפיה #סדרבבית #ארגוןהבית #בישוליםמתכונים #שישיקצר #אוכללשבת #טיפיםלניקיון #להכניסשבתברוגע

0 תגובות

הרשמי לניוזלור והישארי מעודכנת

יצירת קשר

מרכז שמים/ אשירה
רחוב יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
טלפון: 0722-146146
טלפון ארה"ב : 347-901-5172
חניה בשפע באזור כולו.

אודות אשירה

אתר הצמיחה הרוחנית לנשים “אשירה” הינו אתר אינטרנט המכיל מידע כולל ומגוון לפיתוח וצמיחה מבחינה רוחנית עבור נשות

 ישראל. 

לתנאי שימוש ופרטיות >>

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Flickr