חיפוש

חודש אלול תשרי שלי | נפלאות דרכי השם | דקלה אופל

בס”ד

חודשי אלול תשרי שלי אם הייתי יכולה להסביר לכן כמה עונג אני מרגישה הרגע ,כשאצבעותיי מתופפות בקלילות על מקשיי המחשב ,הראש שלי צלול ואני יכולה להמשיך לשתף אתכן בחוויות שלי … לפני קצת יותר משנה דודה שלי התקשרה אלי ובסרה לי שכלתה בהריון עם תאומות .התרגשתי מאוד ואמרתי לה בשמחה: “איזו בחורה חזקה! השם נותן לה תאומות וזה ניסיון עצום! אני עם שניים בהפרש של שנה וחצי בקושי מסתדרת. כל אחד והכוחות שלו. לי, השם לא ייתן ניסיון כזה. אני לא אעמוד בזה “. אבל נפלאות דרכי השם. הוא הקשיב ונתן וזיכה אותי להתבשר בבשורה המשמחת בדיוק חודשיים אחריי ,כשאני מקיאה בלי הפסק ומשילה מעליי 6 קילו, הלכתי בחרדה לרופאה. חשבתי שזה בטוח איזה וירוס, אך הרופאה פקדה עליי ועל בעלי : “שבו “! ישבנו . “בן כמה הקטן “? “7 חודשים ברוך השם “. “אוקי אין לך וירוס ולא מחלה ,פשוט תאומים”. אני בשוק, הלומה ,לא יכולה לדבר ובעלי הצדיק התחיל לבכות מהתרגשות ובשביל להוציא אותי מההלם הבטיח: “אני עכשיו מתחזק עוד יותר, לא מוותר על הדת לרגע “. זה המיס אותי והתחלתי לעכל את החדשות המשמחות והמפחידות כאחד. אמרתי לקדוש ברוך הוא :”השם ,אתה לא מפספס כלום על קוצו של יוד אתה מוכיח אותי ,אתה תיתן לי כוח ” !!! שבעה חודשים ושלושה שבועות סחבתי ברוך השם את ההיריון, לא מחסירה משני הזאטוטים שלי מאום ,מתפקדת כאילו אני לא בהריון ,רק הבחילות ומצבי הרוח המתחלפים הזכירו לי . בתחילת אלול, חודש הסליחות ,הלכתי לבדיקה שגרתית ממנה לא חזרתי לביתי ,אלא אושפזתי בבית החולים לשמירת הריון דחופה כי הגעתי עם פתיחה 2 כבר מוכנה ללידה. זה היה ביום שישי כשכל הסירים על הכיריים, מתבשלים בנחת והחלות נאפות לאיטן בתנור . מגוון הסלטים השאירו לי שאריות של פטרוזיליה בין האצבעות ,ריח השום דבוק לגופי, כך עם ריח השבת הראשונה של חודש אלול אושפזתי בחדר המיון בבית החולים בבורו פראק ברוקלין . בעלי מיהר לקרוא לבייבי סיטר ובא אליי לפניי כניסת השבת .אני מחוברת לאינפוזיה ומקבלת כמות זריקות לא מבוטלת של סטרואידים, זריקות נגד כרישת דם, הרגליים כבולות ואני במיטה ללא יכולת תזוזה . “כפרת עוונות, השם ככה ממרק אותנו לפניי יום כיפור, לפני ראש השנה ,ישתבח שמו “. אני מרגיעה את בעלי ,עוצרת את הדמעה שנוזלת ללא שליטה ומחזקת אותו בכל כוחותיי הנותרים לא לשקוע בעצב ולהכניס את השבת בשמחה. אני מסבירה לו על התבשילים .המייחם ונרות השבת וההוראות לא נגמרות .הוא מביט בי , לא רוצה ללכת אבל אני מאיצה בו למהר. השבת בפתח, התינוקות מחכים .הוא עוזב ואני נשארת לבד. השבת נכנסת ,אין לי נרות שבת. הצדיק שלי הביא לי תהילים וספריי קודש. אני שוכבת בחדר ירוק, נורות פלורסנט דהויות, מכשירים מצפצפים. הזמן לא זז ואני כולי כמהה ומתאווה להביט באור הגנוז של נרות השבת . ובעלי לבד עם הבישולים שלי ושני התינוקות, ללא יכולת ללכת לבית הכנסת, רק הוא והם כל השישי שבת …… בין מחשבה להרהור נכנסות שתי שליחות השם, מלאכיות בשר ודם, יהודיות כשרות טובות שעוברות בין החולים המאושפזים במיון עם מזוודה שחורה מרופטת שמפיצה ריח ניחוח ולה גלגלים קטנים שבקושי עומדים בעומס המטען. הן מדברות איתי באנגלית ומזהות את מוצאי לפי כיסוי הראש . “את רוצה מרק קניידלך חם מיידעלה ?” אני לא משיבה ,עדיין בשוק מהמחווה שאני זוכה לה . “יש גם קוגל ופאיי תפוחים ,יש גם יין מתוק. תקדשי.” אני מביטה בהן בפליאה, מברכת אותן בעברית את כל הברכות שאני מכירה .הן לא מבינות. רק מחייכות אליי חיוך שקט ונעים. נשות החסד מאכילות ומשקות אותי ומברכות על הקידוש שלי אמן. כשאני רגועה ומדושנת, הן עוזבות אותי לחולה הבא…… תם חלק א, המשך בשבוע הבא……….. באהבה רבה לבורא עולם ,לכן דיקלה אופל. http://mitchzeket.com/

#אלול #בעלתתשובה #דקלהאופל #תשרי

0 תגובות