חיפוש

זוגיות בריאה על פי התורה והזוהר | מאת ד”ר גיל יוסף שחר

לא צריך להרחיב על כך שהבריאות הפיזית מושפעת מזו הנפשית-רגשית ושזו האחרונה מושפעת מאוד מחיי הזוגיות של האדם. חז”ל מלמדים אותנו, שאפשר ללמוד על המהות של כל דבר, מהמקום הראשון שבו הוא מופיע בתורה. לאור זאת, אפשר להתבונן בזוג הראשון המופיע בתורה – אדם וחווה, כדי ללמוד מהם על המהות של חיי זוגיות ועל איך כדאי לנו לחיות חיי זוגיות בריאים. ראשית פותחת התורה בקביעת עובדה: ” לא טוב היות האדם לבדו” (בראשית ב, יח) והפתרון לבעיה הזו הוא הביטוי הידוע: “אעשה לו עזר כנגדו”. זהו הביטוי הראשון בתורה שמתאר חיי זוגיות. זהו ביטוי מאוד תמוה ולא מובן. האם האשה היא עזר או שהיא כנגדו?

יש לכך מספר פרושים אפשריים: 1. העובדה שיש לאשה ניגודיות גדולה לעומת הבעל, זו העזרה הכי גדולה. ניגודים משלימים זה את זה, נותנים נקודת מבט חדשה ויוצרים ביחד משהו שלם. בדיוק כמו שני חלקים של פאזל, שמנוגדים זה לזה (לאחד יש בליטה ולשני יש שקע), אבל רק הניגודיות הזו, היא זו שמאפשרת להם להתחבר וליצור משהו חדש. משהו שנעלה מכל אחד מהם בנפרד. כלומר- האשה היא נגדו (מנוגדת לו) אבל זו העזרה הגדולה ביותר, מכיוון שבזכות הניגודיות אפשר ליצור משהו שלם באמת.

2. פרוש שני – נגדו הכוונה מולו. רואים זאת גם מהפסוק “ויחן שם ישראל נגד ההר” (שמות יט, ב) כאשר הכוונה היא שעם ישראל חנה מול הר סיני. כלומר זה שהאשה היא מול בעלה, היא בעצם משקפת אותו וזה מאפשר לו לראות דברים על עצמו שהוא לא היה רואה בשום צורה אחרת וכך לתקן את עצמו ולהתקדם מבחינת ההתפתחות האישית שלו. הדברים נכונים כמובן גם בכיוון ההפוך. בכך שהגבר מול האשה, יש לה אפשרות טובה יותר להתפתח מבחינה אישית. הפרוש השני גם מתאים למדרש קדום שמספר שהאדם הראשון בעצם נברא יחד עם האשה באותו הזמן. הם היו מחוברים גב אל גב, ורק לאחר מכן, הם נותקו אחד מהשני ומצאו את עצמם זה מול זו.

אבל שני פירושים אלו, שנגדו הכוונה לכך שהניגודים הם בעצם לעזרה, או שכנגדו הכוונה למולו וזאת היא העזרה, הם פירושים מודרניים מעניינים, שבהחלט נותנים לנו נקודה למחשבה, אבל בואו נתבונן בפרוש המקורי של התורה עצמה לביטוי עזר כנגדו. כבר הגמרא, לפני כ 2000 שנה, התייחסה לביטוי ‘עזר כנגדו’ ופרשה אותו בצורה הבאה: “זכה- עזרתו, לא זכה – כנגדו ” (יבמות סג/א). כך בדיוק כתוב גם בספר הזהר: “אם זכה- עזר, אם לא זכה – כנגדו” (זהר חלק ב, דף מג/א). אבל הפרושים הללו, לא רק שלא מסבירים את העניין, אלא הופכים את כל הנושא לתמוה עוד יותר! מה זאת אומרת “זכה – עזר” ? האם חיי זוגיות הם מפעל הפיס? אם זוכים אז יש ‘עזר’ ואם לא זוכים בהגרלה אז זה ‘כנגדו’ ? זה מה שהתורה רוצה להגיד לנו?!?

למילים האלו יש פירוש פנימי ועמוק יותר: אם האדם זכה, כלומר הזדכך, נהיה זך, אז האשה היא עזר. אם לעומת זאת הוא לא הזדכך, לא תיקן את המידות שלו ונשאר עם האגואיזם שלו, אז האשה היא כנגדו. ואין הכוונה שזה עונש, אלא, שאם הוא לא מבין שהוא צריך לתקן את עצמו, אז האשה תבהיר לו (בעצם קיומה) שאין לו ברירה וזה שהיא כנגדו, זה כדי לגרום לו להזדכך. אבל איך עושים את זה? איך מזדככים בחיי הזוגיות? איפה ההדרכה לזה? לפני שנראה את התשובה לשאלה הזו, נגיד משהו בהערת סוגריים: מקריאת הביטוי ‘עזר כנגדו’ , נשים עלולות לחשוב חלילה, שעל פי התורה נשים הן במקום נחות יותר ושכל תפקידן הוא להיות לעזר עבור הגבר, כדי שיתקן את עצמו. אבל האמת היא הפוכה לחלוטין. עזרה מעידה על עליונות! אדם נזקק אינו יכול לעזור (הוא זקוק לעזרה). רק אדם שנמצא במקום טוב, יכול לעזור לאחרים. עזרה מגיעה מאדם שנמצא למעלה מהאדם לו הוא עוזר… הביטוי השכיח ביותר על לשונו של יהודי הוא “בעזרת השם”. כל יהודי מודע לכך שהוא אינו יכול להצליח ללא עזרה משמים (או אצל אנשים שאינם מאמינים, הגרסא תהיה שתמיד צריך גם ‘מזל’ כדי להצליח…). הראיה של הבורא כעוזר, לא רק שלא מפחיתה את ערכו של הבורא בעיני האדם, אלא מעלה את ערכו! להגיד על מישהו שהוא נותן לי עזרה במשהו שאני לא יכול לעשות בעצמי, זה לשבץ אותו במקום נעלה יותר מהמקום בו אני נמצא.

נחזור כעת לשאלה, איך מזדככים בחיי הזוגיות? איפה ההדרכה לזה? ההדרכה טמונה בביטוי נוסף של הגמרא: “איש ואשה זכו – שכינה בינהן. לא זכו – אש אוכלתן” ( מסכת סוטה יז/א). ראשית, פה כבר יש הרחבה של הביטוי הקודם (זכה – עזר. לא זכה – כנגדו). הביטוי הראשון דיבר בלשון יחיד ועל הגבר בלבד. הביטוי הנוכחי מדבר בלשון רבים ועל הגבר והאישה יחדיו. כלומר, גם האשה צריכה להזדכך. לא מספיק שהגבר יעשה זאת. גם לאשה יש עבודה לעשות בחיי הנישואין. הביטוי הנוכחי משקף גישה שוויוני יותר ומטיל את האחריות על הזוגיות על שני בני הזוג. שנית, חז”ל מלמדים אותנו שמהאותיות המרכיבות את המילים, אפשר ללמוד על המהות של הדבר אותו המילה מתארת. נתבונן במילים איש ואשה. האותיות המשותפות לשניהם, הם ‘א’ ו ‘ש’ . באיש יש בנוסף את האות ‘י’ ובאשה יש בנוסף את האות ‘ה’. אם הם זכו (כלומר הזדככו) ה ‘י’ וה ‘ה’ שורות בינהן ואותיות אלו מרכיבות את הביטוי י-ה שהוא כינוי לשכינה (שכינה בינהן). אם הם לא זכו, השכינה נעלמת (אותיות י-ה) ומהמילה איש נשאר רק ‘אש’ ומהמילה אשה נשאר רק ‘אש’ – אש אוכלתן. (הוצאת האותיות ‘י’ ו ‘ה’ מהמילים איש ואשה משאירות את המילה אש בכל אחת מהן).

כיצד להזדכך? או כיצד לגרום לשכינה להשאר? כיצד להשאיר את האותיות י-ה בין שני בני הזוג? אם בני זוג יבססו את הקשר בינהם רק על מה שמשותף להם (במשל – אותיות ‘א’ ו ‘ש’ שנמצאות גם במילה איש וגם במילה אשה) הרי שבקשר כזה אין מקום לשכינה ונשארים עם אש כפולה. אבל אם כל אחד מבני הזוג יכול להכיל, לקבל ואף לאהוב ואולי להעריץ את השונה, את מה שאין בו ויש בבן זוגו, (במשל – הגבר את ‘ה’ של האשה והאשה את ה ‘י’ של האיש), אז הם מכניסים את השכינה בינהם. לקבל משהו שהוא שונה מצורת המחשבה שלי או מההתנהגות שלי, זה משהו שהוא היפך הטבע שלנו. הנטייה הטבעית היא לבסס את הקשר על מה שדומה ומשותף. אבל חז”ל רומזים לנו שהכלה ובדרגה גבוה יותר, אף אהבה לדברים שהם ממש היפך הטבע שלי וצורת ההסתכלות שלי על העולם, הם העבודה האמיתית שיש לעשות בזוגיות והם אלו שיאפשרו לשכינה לשרות בין בני הזוג.

לסיום נאמר שככל שדבר נעלה יותר ועוצמתי יותר, יש לו אפשרות להועיל בצורה הרבה ביותר, אך בשימוש לא נכון של העוצמה, או התנהגות שלא לפי הכללים, הוא גם יכול לגרום את הנזק הרב ביותר (ולא חסרים דוגמאות לכך – כסף, אנרגיה גרעינית, מים ועוד). הגמרא ממשיכה בהמשך ישיר לביטוי ‘איש ואשה זכו- שכינה בינהן לא זכו- אש אוכלתן’, שהאותיות ‘אש’ באשה הן צמודות ואילו אצל האיש יש את האות יוד שמפרידה בינהן. מכך לומדת הגמרא שהאש של האשה עוצמתית יותר מזו של האיש ובלשונו של רש”י, גדול מפרשי הגמרא: ” אש של אשה קשה וממהרת לאכול וליפרע משל איש” (רש”י על סוטה יז/א). האשה על פי זה, נעלית מהאיש ויש לה עוצמות גדולות יותר מאלו של האיש, אבל בשימוש לא נכון של הכוחות שלה, העוצמה הגדולה של האשה, יכולה חלילה לשמש לחורבן ולא לבניה. כל אש יכולה להפוך ל ‘אש קודש’ שבונה ומחממת. אש (שנמצאת בתוך המילים המתארות את שני בני הזוג) יכולה להתיך וכך לאחד ולחבר חלקים שקודם היו פרודים. לעומת זאת, אש יכולה גם לשרוף ולכלות. על שני בני הזוג יש את האחריות למתן את האש שלהם ולהשתמש בה בצורה הנכונה, כמקור חום, כאמצעי לאיחוד ולא לשריפה. מיתון האש הוא כאמור ע”י שילוב האותיות י-ה בין בני הזוג – לקבל, להכיל ואף לאהוב את השונה כי רק בשונות ובניגודיות יש מקום לשכינה. כשמצליחים להגיע לאחדות למרות הניגודים – אז שורה השכינה. על הבורא נאמר שהוא מכיל ניגודים, ואם אנחנו רוצים שהשכינה, שהיא אורו של הבורא, תשכון בתוכנו, אנחנו צריכים גם כן להדמות אליו ולהכיל ניגודים ולהתאחד למרות הניגודים, כי זה כח האינסוף.

#יחסיםבזוגיות #קבלה #זוהר #עצותלזוגיות #אשירהזוגיות #זוגיות #חסידות #הדרךלזוגיותטובה #גילשחר #זוגיותבאורהחסידות #דרגילשחר

0 צפיות0 תגובות

הרשמי לניוזלור והישארי מעודכנת

יצירת קשר

מרכז שמים/ אשירה
רחוב יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
טלפון: 0722-146146
טלפון ארה"ב : 347-901-5172
חניה בשפע באזור כולו.

אודות אשירה

אתר הצמיחה הרוחנית לנשים “אשירה” הינו אתר אינטרנט המכיל מידע כולל ומגוון לפיתוח וצמיחה מבחינה רוחנית עבור נשות

 ישראל. 

לתנאי שימוש ופרטיות >>

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Flickr