חיפוש

התבואה המשגעת

עודכן: 1 במרץ


היום נלמד את משל התבואה המשגעת משגעת לא במובן הטוב אלא מלשון שגעון.

משל של רבי נחמן שנמצא ב4 נוסחים.

וזה נוסח המשל מהתבואה “פעם אחת אמר המלך לאהובו השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים חוזה אני שמי שיאכל השנה הזו מהתבואה נעשה משוגע, ואמר לו טקס לי עצה וענה לו השני למלך שע”כ יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מהתבואה הנ”ל. נאגור תבואה לעצמנו. וענה לו המלך אם כן שאנחנו לבד לא נהיה משוגעים וכל העולם יהיה משוגע יהיה את ההיפך…..”

להכין תבואה בשביל כולם אי אפשר, ע”כ נצטרך גם אנחנו לאכול מהתבואה ונסמן סימן על מצחנו שנדע שאנו משוגעים.

מה פשר המשל הזה?

אנחנו כבר אכלנו מהתבואה המשגעת. התבואה היא עץ הדעת טוב ורע. והיא הכניסה אותנו למצב שאנחנו בשגעת טיפין טיפין דור דור.

התבואה היא לא רק עץ הדעת טוב ורע, הרובד העמוק הוא שהדור שלנו היום סובל מאוכל מקולקל שמביאים לשינויים רבים ובינהם הורמונליים. העולם התקלקל בגלל אכילה לא נכונה והתוצאה ניכרת.

העולם נברא מתוך הסתרה של הקב”ה, ברגע שצימצם את עצמו מהעולם וברא חלל שמתוכו נוצר העולם הגשמי. העולם הזה הוא מלשון העלם המציאות היא העלמה, הסתרה ושקר.

עצם בריאת העולם מביאה אותנו למצב ללא בחירה של שקר.

אדם משוגע חי מציאות סוביקטיבית של העולם שלו, שהיא לא האמת האוביקטיבית של העולם.

ומהי נורמה? מי קובע את הנורמה? הרוב…. הרוב יכול לקבוע מציאות מה שיגעון ומה לא. אין לנו אבן בוחן של נורמליות ושיגעות אמת ושקר.

אומר המלך אם אנחנו נתבדל מהחברה עכשיו ולא נאכל מהתבואה נהיה משהו נבדל. ומציע המלך פתרון אחר. נסמן על המצח ובכל פעם שנסתכל אחד על השני….נדע שאנחנו משוגעים.

למה שלא נסמן לעצמנו? נותן רבי נחמןעצה להינצל מהשיגעון, להסתכל אחד על השני וזה מה שהכי חסר לנו היום. אין קשר עין. ר’ נחמן נותן עצה שהיא בעצם תצרי קשר חברי. ולמה במצח-המצח מייצג עפ”י הקבלה את רצון הרצונות, לפחות תירצי את האמת.

אם משוגע הוא אדם שחי מציאות סוביקטיבית של עצמו. התובנה שצריכה להיות שכל אחד מאיתנו בבחינת משוגע כי כל אחד בפרשנות סוביקטיבית על החיים ולכן כל אחד ואחד הוא מעין משוגע.

וההצלה היא-לזכור שאתה משוגע.

הסימן הזה-האות הזה במקום הנחת התפילין הדרך לא להשתגע היא לתת לעצמי להבין את המציאות כמו שאני רואה אותה. לא משנה מה המציאות יש לי שולחן ערוך שמסדר לי את הראש ועל פיו אני אמורה להיות מובלת.

בחתונות חסידיות מורחים לחתן אפר על המצח להזכיר לו שהוא בונה את ביתו כרגע אך הבית האמיתי עדיין לא נבנה. העולם עדיין אינו מתוקן. אנו חיים מציאות של שקר והעולם גונב אותך ברגע.

ומי הוא לא משוגע? אותו אחד שמבין שהוא משוגע. זה שמבין שהוא לא מבין.

בסיפור הזה שמסופר בוורסיה נוספת המלך אינו מסכים לאכול מן התבואה המשגעת רק בגלל שכולם יאכלו ממנה ואומר שהם יאכלו מן התבואה המתוקנת ואם ידמו בעיני העם כמשוגעים מה בכך.

מה פשר המסרים הסותרים בין שתי המעשיות?

גם בתוכנו ישנה דואליות שבאה לידי ביטוי ביחסים שלנו עם הסביבה עם עצמנו ועם בורא עולם.

במקומות שבהם אנחנו בוחרים לא להיכנס לשיגעון של העולם הזה. מול מקומות שבהם אנחנו זורמים עם החברה כדי לא להיות יוצא דופן.

כמו שאומר המלך מה אנחנו נראה כמשוגעים? יש ביהדות משהו שמכריח אותנו לזרום עם החיים, לכי לשוק, תעדי תתלבשי תיראי בן אדן מן היישוב. מצד שני אל תשכח מי אתה אומר הבעש”ט לאדם היהודי יש אות, וצריך תמיד לזכור את העולם הבא ואת התכלית.

אומר רבי נחמן תיקון העולם לא נעשה ברגע, עצם ההבנה שלנו שאנחנו משוגעים והסימן על המצח שמלווה אותנו. מוביל לתיקון תהליכי.

העבודה שלך בתור יהודי היא לא להיסחף אחר דעת הרוב ולזכור תמיד שיש עולם הבא, לזכור את השולחן ערוך. ולא עליך המלאכה לגמור, עצם הזיכרון והאמונה הפשוטה הזו מביאה את העולם לתיקונו.

#עבודתהלב #ליקוטימוהרן

0 תגובות