Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page

הר' ימימה מזרחי מספידה את הרב קנייבסקי ז"ל

הר' ימימה מזרחי מספידה את הרב קנייבסקי ז"ל ומוסיפה נופך אישי לטרמינולוגיית מונחי האבל בעולם היהודי.

🕯️

זכותו תגן עלינו.


אז אלה הביטויים שתמעו השבוע שוב ושוב, הם נשמעים שחוקים אולי, אבל אין מופלאים מהם לבטא כאב של אבדן מנהיג תורני ענק.


1. "אוי לה לספינה שאבד קברניטה"

הרב עובדיה יוסף זצ"ל הביע תמיהה בהספדו לרב הראשי, הרב יוסף חי עוזיאל זצ"ל: אם הספינה היא העולם, הרי שקברניטה הוא הקב"ה ומדוע כשנפטר צדיק משתמשים בביטוי כזה?! האם אין כאן זילות כלפי שמים? והרב זצ"ל ענה שאכן, אנחנו נוסעי הספינה והקב"ה, הוא הקברניט המנווט הכל.

אין להשוות אדם לאלוקים, קדוש ככל שיהיה. אלא שהצדיק או התלמיד חכם, בשעה שהם מורים הלכה או נותנים עצה, מראים לנוסעי האוניה את הקברניט האמיתי, מפנים אותם אליו ומחזקים את הקשר ביניהם. משאבד מי שיזכיר לנוסעי האוניה לסמוך על הקברניט, הם יהיו אבודים אבל הקברניט, ירגיש אבוד לא פחות. הקשר הישיר עם הנוסעים- נחלש.


2. "קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו"

גם כאן, יתייחס ההספד הנורא הזה לשיבוש הקשר הישיר שבין שמים לארץ אבל הפעם, יתואר הצדיק שאבד במילה המרגשת "בית", ומותו- יהיה "שריפה".

רק לראות את פניהם של האנשים ממתינים לבשורה למרגלות הבית שברחוב רשב"ם. וכל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.


3. "גווילין נשרפין , אותיות פורחות באוויר"

הביטוי הזה מושאל מתיאור שביר הלוחות הראשונים כשהמשמעות שלו היא הישארות. אומנם שריפה, אבל הדבר העיקרי, האותיות, התוכן, מרחפים באוויר ולכן, כך לפי חז"ל, ממש עם פטירתו של צדיק, בהלוויה ובשבעה, אפשר "לקטוף" את אותיותיו, את תכונותיו, את השגותיו, ובמקרה של הרב קנייבסקי: את השקידה הבלתי נלאית, את המסירות לתורה, את אהבת האדם. בקשו שייצרבו בכם האותיות האלה!


4. "אבי אבי! רכב ישראל ופרשיו"

את המילים המרגשות האלה, יצעק תלמיד לנוכח מות רבו הגדול. התלמיד הוא אלישע, הרב- אליהו הנביא. אליהו הוא לא אביו הביולוגי של אלישע אבל הוא המורה הרוחני שלו. תלמידיו הרגישו שהוא נושא באחריות עליהם, איכפת היה להם לרצות אותו. תלמודי תורה רבים הביאו לפתחו מדי שבוע

תלמידים רכים להיבחן על חומר שלמדו והרב זצ"ל היה מביט בהם כבילדיו והם- ראו בו אב.

במותו, מוריש אליהו לאלישע את אדרתו, שיתעטף בה. קודם שנלקח אליהו, אלישע מבקש את השגות רבו שייצרבו בו: "יהי נא פי שניים מרוחך אליי" ואליהו אומר לו "הקשית לשאול!" ומוסיף את המילים שנסביר להלן: "אם תראה אותי לוקח מאיתך, לו יהי כן".


5. "תלמיד חכם, הכל קרוביו".

המשפט הזה מצדיק את ה"קריעה" שקורעים בבגדיהם אנשים ששמעו על פטירת הרב, הגם שאינם קרובי משפחתו ורבי נחמן מברסלב יסביר בהסבר נפלא, שאליהו אומר לאלישע: "תוכל לזכות להשגות שלי ולהגיע להיכן שהגעתי אני, רק "אם תראה אותי לוקח מאיתך", אם תרגיש שמותי, חיסר

ממך ממש, חלק מהחיות והקיום! רק תחושת חיסרון כזו, תזכה אותך הן בהשבת החלק החסר לך,

הן בהשגת מדרגות שלא היו בך לפני פטירת האדם האהוב. או, במילים אחרות: "כשתמות, משהו ממני ימות איתך" ומשהו ממך- ייוולד בי פתאום.


6. "נשבה ארון האלוקים!"

את השמועה הנוראה הזו, על ארון האלוקים שנפל בשבי הפלישתים, שומע עלי הכהן בעיצומה של המלחמה ובד בבד, הוא מתבשר גם על מות שני בניו באותו קרב. הוא כבר לא יודע להבחין בין אסונו הפרטי לבין אסון העם על אובדנה , ולו גם הזמני, של תורה ענקית כל כך! הוא נופל מן הכיסא ושובר את מפרקתו.

ארון הברית נישא על כפיים ואי אפשר שלא להשוות את המעמד הזה, כשנשבה הארון, למסע הלוויה מזעזע. הסיפור הזה ידגיש, כאז כן היום, את חשיבות שמירת המרחק מהארון במסעו לבית העולמים, כש- 50070 איש נספו באקסטזה כשניסו להתקרב אל הארון במסעו לבית העולמים.


7. "תורה תורה! חגרי שק!"

בצעקה המהדהדת הזו, מתוארת התורה שנשארה אחרי הצדיק, כאלמנה. מי ילמד את רזיה, מי יקשיב לה, מי ינשק לדפיה, מי יאהב אותה עוד ככל שתזקין, מי יתייחד עמה בייחודים, מי יקשט אותה, מי לא יעזבנה יום, כדי שלא תעזבנו יומיים...

בסיפור מופלא מתוך הספר "מנורת המאור", מסופר על חסיד אחד שלמד רק מסת אחת, מסכת חגיגה. הוא התייחד במקום אחד וכמה פעמים עד שלמד אותה היטב "והיה מהפך בה ומהדרה".

וכשנפטר החסיד ההוא, ראו הכל בהלווייתו אישה לבושת שחורים, מייללת ומתאבלת, שנעלמה מייד בסוף ההלוויה "וכולם ידעו שמסכת חגיגה היתה, שנראית להם בצורת אישה..."

ואני לא יכולה שלא לחשוב עליה, על האישה שעמדה לצידו בכל השנים האלה, הרבנית בת שבע

קנייבסקי. זו שבלעדיה לא היה הרב מברך, זו שענה "אמן" לברכותיה, זו ששמרה עליו מכל משמר,

זו שידעה שהאיש שלה, ארון האלוקים הוא, זו שאספה את אותיותיו כיהלומים יקרים, זו שהייתה בית לנשים רבות כל כך .

עכשיו סוף סוף שניהם קרובים כל כך לקברניט. עכשיו הם יוכלו לומר לו שינווט אותנו הביתה בים הסוער הזה. עכשיו יחזור אולי, סופסוף, ארון האלוקים הביתה.


תמונה-ויקיפדיה













0 תגובות

Comments


bottom of page