חיפוש

הלכות לנשים לימי ראש השנה ה’תשע”ב\אברהם תפילינסקי



הלכות לנשים לימי ראש השנה ה’תשע”ב\אברהם תפילינסקי

ערב ראש השנה

התרת נדרים נהגו הגברים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, הנוסח הינו כוללני ומיועד בעיקר על נדרים שבועות ומנהגים ששכחו מהם, וכן כדי למסור מודעה שכל המנהגים שינהגו בעתיד הם בלי נדר. מכיון שעיקרו מיועד למנהגים שנהגו בהם ולא אמרו בלי נדר, יכולה אשה לסמוך על דעת הרב עובדיה יוסף לבקש מבעלה שישמש לה שליח להתיר גם עבורה. יש להעיר שהתרת נדרים הנהוגה אינה מועילה רק לכפרה מעט על נדרים ומנהגים ששכחו, ואינו מועיל על נדר או מנהג שזוכרים אותם עדיין, שעליהם יש לעשות התרה כדין.

עירוב תבשילין בשנה זו שחל שבת מיד לאחר ימי החג, יש לעשות לפני החג (ביום רביעי) עירוב תבשילין, אופן עשייתה מבוארת בסוף המאמר.

הכנות לחג מכיון שביום טוב אסור להדליק אש חדשה, לכן ראוי להכין נר או גז דולק למשך כל שעות החג, שממנו יוכלו אחר כך להעביר אש למקום הצורך.

יש להתרחץ וללבוש בגדים לכבוד החג, למרות שהחג הוא יום דין, אנו סמוכים ובטוחים בהשם יתברך, שיכתבנו בספר החיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות.

ראוי לזכור, שהיום הוא היום האחרון בשנה, ובספרים מבואר שהכל הולך אחר החיתום, והיום האחרון בשנה יכול להעלות את כל השנה לטובה ולברכה, לכן מה טוב וראוי לנהוג באותו כלפי כל בני הבית בנעימות ובנועם.

הדלקת נרות לדעת הרב עובדיה יש להדליק נרות לפני השקיעה כבכל שבת, מנהג הרבה מקהילות האשכנזים להדליק בליל החג עצמו. שקיעת החמה בשנה זו בשעה 18:26 באזור ירושלים, כניסת החג 17:57. בשונה מערב שבת שמדליקים ואחר כך מברכים, בערב חג מברכים ‘להדליק נר של יום טוב’ ואחר כך מדליקים את הנרות, (חוץ מיום טוב שחל בשבת). מנהג האשכנזים לברך גם ברכת ‘שהחיינו’ לפני ההדלקה, והספרדים אינם מברכים כי אם שומעים ברכה זו בשעת הקידוש. (ביום השני אשה המקדשת בעצמה על היין תברך שהחיינו בקידוש עצמו ותכוון גם על בגד חדש או פרי חדש שלא אכלה ולא בהדלקת הנרות)

ליל החג

תפילת ערבית עם צאת הכוכבים (20 דקות לאחר שקיעת החמה) כדאי להתחיל את השנה החדשה בתפילת ערבית, יש להתפלל מתוך מחזור של ראש השנה, מכיון שבתפילת הלחש מוסיפים גם תפילה ובקשה מיוחדת לרגל יום המלכת השם.

נוהגים לברך אשה את רעותה בלחיצת יד בברכת ‘לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים’. אפשר לברך כן את הילדים לבן בלשון זכר ולבת בלשון נקבה.

קידוש וסעודה מיד לאחר התפילה עורכים את שולחן החג, ומניחים עליו גם הסימנים הנהוגים לאכול בליל ראש השנה.

מקדשים על היין, נוסח הקידוש מיוחד לליל החג, הנוסח מופיע במחזורים וסידורי התפילה לראש השנה, לאחר הקידוש (לפני שתיית הכוס) מברכים הספרדים ברכת שהחיינו, האשכנזים שבירכו כבר בהדלקת הנרות, לא יענו אמן על ברכת המברך. מי שבעלה נסע לאומן, יכולה לקדש על היין, הנוהגת לברך ‘שהחיינו’ בשעת הדלקת הנרות, לא תברך בשעת הקידוש, ויש להורות לילדים לברך לבד ברכת שהחיינו. תכווין להוציא ידי חובה את כל השומעים, אשה יכולה להוציא ידי חובה גם גברים אחרים מבני משפחתה הורים ואחים.

מנהג הסימנים נוהגים לאכול בליל ראש השנה מאכלים ששמם או צורתם מרמז על דברים טובים, כגון רימון שמרובה בגרעינים טובים ואכילים ומרמז על ריבוי זכויותינו, תמר המרמז שיתמו אוייבנו, תפוח בדבש המרמז על שנה טובה ומתוקה, רוביא שירבו זכויותינו, כרתי שיכרתו אויבינו, קרא שיקרעו שטרי חובותינו ויקראו ספרי זכויותינו, דג שנפרה ונרבה כדגים, ראש דג או כבש שנהיה לראש ולא לזנב, וכן אפשר להוסיף עוד ועוד מאכלים המרמזים על מזל טוב וברכה. יש לאכול את הסימנים לאחר נטילת ידים וברכת המוציא ואכילת כזית פת, יש להקדים לברך על התמר ‘בורא פרי העץ’, ולאחר מכן את שאר הפירות, לאחר מכן אוכלים את מיני הירקות ואם יש ביניהם פרי שאין דרכו לבוא בתוך הסעודה יש לברך עליו ‘בורא פרי האדמה’, ואחר כך אוכלים את המינים שברכתם שהכל. על הרוביא, קרא, כרתי, סילקא, ראש דג או כבש, וכן דגים, אין מברכים, שהם דברים הבאים מחמת הסעודה, ואינם כתמרים רימון ותפוח הבאים כקינוח סעודה. נוהגים לומר על כל מין ומין את ברכת ‘יהי רצון’ כפי שמופיע בסידורים.

נוהגים לאכול בשר שמן ודברים מתוקים כמו שהורה עזרא הסופר על ראש השנה: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם. יש נוהגים להימנע מאכילת דברים חמוצים וחריפים בראש השנה, אך מי שאוהבת מאד מאכלים אלו ובפרט אם המנעותה צער הוא לה, יכולה לאכלם שזהו עונג יום טוב שלה.

כחלק מהסימנים שעושים כדי לרמז על סימן טוב, יש גם ליזהר מאד מכעס ועצבות וכל המדות הרעות.

ברכת המזון בברכת המזון יש להוסיף בסוף ברכה שלישת את בקשת ‘יעלה ויבוא’ ומציינים בו ‘את יום הזיכרון הזה’, אם שכחה ונזכרה קודם שהתחילה ברכה רביעית הרי מברכת היא בשם ומלכות “ברוך אתה א’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזיכרון הזה (הספרדים מוסיפים: את יום טוב מקרא קודש הזה), ברוך אתה ה’ מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון. אם שכחה לאחר שהתחילה ברכה רביעית אינה מברכת עוד ומסיימת את ברכת המזון.

יום ראש השנה

קידוש אשה שאינה רגילה להתפלל כל יום, אסור לה לשתות כלום קודם שתקדש, הקידוש ביום ראש השנה הוא כנוסח המופיע בסידורים, שאומרים פסוק מעניני החג כגון ‘תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב’ ואחר מברכים ברכת הגפן, ויכולה לאכול ולשתות, ואינה צריכה אחר התפילה לקדש שוב.

תפילות ראוי להתפלל את תפילות החג שחרית ומוסף, הנוסח מופיע במחזור לראש השנה. בפרט תפילת מוסף טוב וראוי למי שבידה, להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, אך אם ילדיה צריכים לה בבית, זהו מצוותה והוא הראוי והמשובח לפני השם יתברך, ותתפלל בביתה כמה שבאפשרותה, כי אחת המרבה ואחת הממעיטה ובלבד שתכוון לבה לאבינו שבשמים, אך אם יש לה אפשרות לילך לפחות לתקיעת שופר מה טוב, ואם לא, רצוי שאחד השכנים יבוא להשמיע לה התקיעות בביתה, ואם גם זה אי אפשר לה, אין לה חובה יותר, ותשמח במתנת שמים שבחיי משפחתה וגידול ילדיה, כי אין חובה לאשה מן הדין לשמוע תקיעת שופר, ואינו אלא זכות והידור שנהגו בהם הנשים הצדקניות.

בראש השנה אין להתוודות בפה על חטאים, אך ניתן להרהר בלב על תשובה, מותר וראוי לקבל קבלות טובות.

אין להתפלל תפילת שחרית כי אם עד סוף זמן תפילה – השנה סוף הזמן ב10:29 כמו כן המשכימה קום תיזהר שלא תתחיל את תפילת הלחש לפני הנץ החמה – השנה ב6:19 תפילת מוסף ראוי שלא להתחיל לפני הזמן שהציבור התחילו להתפלל תפילת מוסף (משעה 8:00), וזמנה כל היום, ולכתחילה ראוי להתפלל לפני סוף שבע שעות – השנה ב13:28

סדר התפילה בבית הכנסת – שחרית, קריאת התורה, תקיעת שופר, תפילת מוסף. מי שמתפללת בביתה, יכולה להתפלל שחרית ומוסף, ולאחר מכן לילך לשמוע תקיעת שופר, מה ראוי אם תוכל להתפלל בביתה שחרית, ולהישאר בבית הכנסת לשמיעת תקיעות שופר ותפילת מוסף לפחות עד סוף תפילת לחש אפילו אם לא תישאר לחזרת השליח ציבור.

סדר תקיעת שופר מן הדין אשה פטורה משמיעת תקיעת שופר (וגם אם שמעה 3 שנים ברציפות אין זה נחשב כנדר, ואינה צריכה התרת נדרים), אך נהגו הנשים להוסיף זכויות ולשמוע תקיעת שופר.

לפני תקיעת שופר מברך השליח ציבור ומכוון להוציא את הציבור ידי חובה, ברכת ‘לשמוע קול שופר’ וברכת ‘שהחיינו’ (על קיום המצוה החדשה מלבד מה שבירכו בלילה על החג החדש), ביום השני אין הספרדים מברכים ‘שהחיינו’ והאשכנזים נוהגים לברך גם ביום השני. אשה, אם היא בבית הכנסת הרי שומעת ומכוונת לצאת גם ידי חובת הברכות, אם היא שומעת לבדה, הספרדים לא יברכו את הברכות לפני התקיעות, האשכנזים נהגו גם לברך ברכת לשמוע קול שופר וברכת שהחיינו כפי שמופיע בסידור התפילה. אסור להפסיק בדיבור בין הברכה לשמיעת התקיעות.

מן התורה יש לתקוע 3 פעמים תקיעה תרועה ותקיעה, מכיוון שנסתפקו במהות התרועה, האם היא שברים ותרועה או שברים לחוד או תרועה לחוד, לכן כדי לצאת כל השיטות תוקעים 3 פעמים מכל אפשרות, סך הכל סדרה של 30 מיני תקיעות. בבית הכנסת תוקעים לפני מוסף סדרה אחת בת 30 תקיעות כדי לצאת ידי חובת התקיעות, לאחר מכן תוקעים בתפילת מוסף על סדר ברכות מלכויות זכרונות ושופרות (ראה להלן) עוד שני סדרים בני 30 תקיעות כל אחת, ובסיום התפילה עוד סדרה בת 10 תקיעות, סך כל התקיעות שתוקעים בבית הכנסת 100 תקיעות, (כנגד 100 פעיות שבכתה אמו של סיסרא). הספרדים מוסיפים לאחר התפילה ‘תרועה גדולה’ לרמוז על תקיעת שופר של גאולה. אפילו הנשים שנהגו להקפיד בשמיעת קול שופר, לא נהגו להקפיד לשמוע את התקיעות על סדר הברכות, ונהגו בשמיעת סדרה אחת בת 30 תקיעות בלבד.

כתב הרמב”ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב היא, רמז יש בה, כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.

סדר תפילת מוסף למדו חכמים שהשופר מורה על שלושה ענינים ‘מלכויות זכרונות שופרות’, מלכויות – מורה על המלכת השם, כמו שנהגו בעבר להמליך מלך על ידי תקיעה בשופרות. זכרונות – למדו מכמה מקראות שהשופר מזכיר בשמים זכרונות טובים על ישראל. שופרות – כפשוטו שבכל עת סכנה תוקעים בשופרות להזהיר על הסכנה בדומה לזמנינו שמשתמשים בצופרים וסירנות, ובא להורות שזמן הסכנה האמיתית אינה כשמתקיימת הסכנה, אלא היום הזה הוא עת הסכנה מכיון שגוזרים היום את כל מאורעות השנה הבאה. כדי להורות על שלושת ענינים אלו, תיקנו חכמים בתפילת מוסף להוסיף 3 ברכות המרמזים על שלושת העינים הנ”ל ברכה אחת המופיע בו 10 פסוקים המרמזים על מלכויות, ברכה אחת על זכרונות וברכה אחת על שופרות, בסיום כל ברכה מתפללים על ענין הברכה.

סעודת החג לאחר התפילה, עורכים את סעודת החג ברוב פאר, לקיים מצות עונג ושמחת יום טוב.

שנת הצהריים בגמרא מבואר שאין ראוי לישון במשך יום החג, לכן יש המקפידים ללכת לישון בלילה מוקדם, הרבה מקילים וישנים אחרי חצות היום, אשה הטרודה ועסוקה בהנהגת הבית, תערב לה שנת הצהריים, כי הוא קיום רצון הבורא להחליף כח ולהשרות בבית אוירה נעימה וחגיגית בכל שעות החג.

תפילת מנחה ניתן להתפלל את תפילת המנחה כפי שמופיע במחזור לראש השנה החל מזמן מנחה גדול שהוא מחצי שעה לאחר חצות היום, השנה ב12:59, יש מדקדקים שלא להתפלל כי אם מזמן מנחה קטנה, השנה ב15:57.

תשליך אחר תפלה המנחה ביום הראשון של ראש השנה, הולכים על יד נהר או בור מים לומר את נוסח התשליך, ואחר כך מנערים שולי הבגדים, ומרמזים בו על בקשת הנביא ‘ותשליך במצולות ים כל חטאתם’. הרב עובדיה כותב שהנשים לא תצאינה לאמירת תשליך, הקהילות האשכנזיות נהגו שהנשים יוצאות לאמירת תשליך, אך תזהרנה מאד לא ללכת למקומות שבהם באים הגברים לאמירת תשליך, בהרבה בתי כנסת מסדרים מקום מיוחד לנשים, בהיעדר סידור מתאים ניתן גם לומר את נוסח התשליך בבית ליד כיור וכדומה.

סדר יום שני של ראש השנה

ליל שני מדליקים נרות יום טוב, ומברכים קודם ההדלקה, אין מברכים שהחיינו בשעת ההדלקה. יש ליזהר להעביר אש, מאש דולקת. אין מדליקים לפני צאת הכוכבים.

מתפללים ערבית כסדר ליל הראשון.

מקדשים על היין כסדר ליל הראשון, אם יש לפניה פרי חדש או לבשה לפני הקידוש בגד חדש, הרי היא מברכת ‘שהחיינו’ ומתכוונת להוציא ידי חובת כל המסובים.

נהגו לערוך סדר הסימנים כסדר של הלילה הראשון, ויש לאכול גם את הפרי שעליו בירכו ‘שהחיינו’ בעת הקידוש (ולא תברך שוב ‘שהחיינו’).

יום שני של ראש השנה כסדר יום הראשון, המתפללות בבית כנסת אשכנזי, יש להן לשים לב לשינוי נוסחי פיוטים באמצע חזרת הש”ץ בשחרית ומוסף.

אם לא אמרו תשליך ביום הראשון, ניתן לאומרו ביום השני.

קצת מהלכות יום טוב

כל מלאכה האסורה בשבת אסורה גם ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש, כלומר לצורך האדם, כגון בישול מאכלים והדלקת נרות כדי להאיר, ורק כשהם לצורך יום טוב, אבל אסור לבשל ולהדליק לצורך יום טוב, וכן אסור לצורך גוי או בעל חי.

אסור להוליד אש, כלומר להמציא אש חדשה, שלא הותר אלא להדליק מאש דלוקה אחרת.

אין להדליק אור החשמל.

אסור להכין מיום טוב לחבירו, ולכן אסור להכין צרכי סעודה מיום ראשון של ראשון השנה ליום השני.

מותר למלאות סיר שלם למרות שלא יצטרך בה כי אם מעט.

אסור לכבות אש ביום טוב. הספרדים נוהגים לכבות אש הגז, על ידי גורם אחר, כגון שממלאים סיר מלא עם מים שכשעולה על גדותיו יכבה האש מאליו, ואז יסובב את הכפתור כדי שלא ינזק מדליפת הגז. הספרדים נוהגים היתר להנמיך את להבת הגז, לצורך בישול.

מותר לברור לצורך אוכל נפש ביום טוב.

מותר לגרור בפומפיה גזר תפוחי אדמה וכיוצא בהם וכן מותר להשתמש גם במקלף ביום טוב.

מלאכות שאינם רגילים עבור צורכי אוכל נפש אסורים.

מוקצה אסור בטלטול ביום טוב.

אסור לחמם מים כדי להתרחץ בהם ביום טוב, הספרדים נוהגים היתר להתרחץ במים חמים שהוחמו מערב יום טוב, ורק בבית ולא במרחץ ציבורי.

הרב עובדיה מתיר לכוין שעון שבת שאינו דיגיטלי, ביום טוב לצורך השבת.

עירוב תבשילין

המצוה חל ראש השנה בימי חמישי ושישי (כמו בשנה זו), מצוה על כל אדם להכין עירוב תבשילין, בכדי שיהיה מותר לבשל מיום טוב שני לשבת, (ומכל מקום אסור לבשל מיום טוב ראשון לשני אפילו על ידי עירוב תבשילין). חכמים תיקנו לעשות עירוב תבשילין אם חל שבת מיד לאחר החג, כדי לעשות היכר שלא יטעו לומר שמותר להכין בחג צורכי יום אחר שאינו שבת, וכן כדי שידאגו להתכונן גם לשבת ולהכין צורכי הסעודה.

ממה עושים את העירוב העירוב נעשה על ידי פת ותבשיל (התבשיל הוא העיקר), שיעור הפת צריך שיהיה כביצה (נפח של 60 גרם). התבשיל – ביצה מבושלת או בשר או דג מבושלים, בשיעור כזית לפחות (נפח של 30 גרם, קופסת גפרורים סטנדרטית). שיעור זה שוה בין אם עושים העירוב לאדם אחד ובין לרבים. על התבשיל להישאר בשלמותו כשהוא ראוי לאכילה עד לאחר כניסת השבת. ראוי שלא להניח את התבשיל על גבי הפת שלא ימאס הפת. המנהג לאכול את הפת והתבשיל בסעודה שלישית של שבת.

אופן עשיית העירוב נוטלת בידה את התבשיל והפת שהכינה, ומברכת ‘ברוך אתה א’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב. ואחר כך תאמר, בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולהוציא מרשות לרשות ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל בני העיר הזאת.

עשיית עירוב עבור אחרת ניתן לעשות עירוב עבור מישהי אחרת שאינו מבני ביתה, אבל צריך להקנות לה את הפת והתבשיל על ידי אחר שאינו מבני ביתה. ואומרת בזה העירוב יהא מותר לפלונית (יש לומר את שמה) לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולהוציא מרשות לרשות ולעשות כל צרכיה מיום טוב לשבת.

#אברהםתפילינסקי #הלכות #ראשהשנה

0 תגובות

הרשמי לניוזלור והישארי מעודכנת

יצירת קשר

מרכז שמים/ אשירה
רחוב יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
טלפון: 0722-146146
טלפון ארה"ב : 347-901-5172
חניה בשפע באזור כולו.

אודות אשירה

אתר הצמיחה הרוחנית לנשים “אשירה” הינו אתר אינטרנט המכיל מידע כולל ומגוון לפיתוח וצמיחה מבחינה רוחנית עבור נשות

 ישראל. 

לתנאי שימוש ופרטיות >>

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Flickr