סדנת "מסע אישה"תחל ביום רביעי הקרוב, ז’ אייר, 21.4.10 , בשעה 10:00 בבוקר
בבית אשירה-שמים ת"א .לפרטים והרשמה יש לפנות למיכל (הפרטים למטה) בהקדם האפשרי.
אני יושבת מולהמחשב שלי, לוגמת מכוס הקפה המונחת לצידי. אחר צהריים ורוח טובה מניעה את העלים עלהעץ שבחוץ. מתי יבואו המילים? אנימחכה. לא עוברות דקותיים ואני מזהה חוסר סבלנות מתנחל בגוף. נו? אז מתי? מה קורה? יאללה, "תתקתקי" כבר!
אבל משהו בילא מסכים. מבקש להרפות. אני עוצמת עיניים ומתפללת שיבואו המילים, המדויקות.
לא בכוח, לאבמאמץ. בפשטות.
ברווח שאניפותחת להן להיכנס.
"מסע אישה" – פשוט כי זהצמד מילים שמלווה אותי שנים. החיים. המסע. המסע שלי כאישה. מה אני רואה בדרךמסביבי, מה אני מבקשת לנצור, מה אני מבקשת לשחרר, למה אני מתגעגעת, מה אני מבקשת,מה מסתתר שם בדיוק במקום שחשבתי שריק, מה מרגישים כשעוברים בתוך הכאב, וכשמצליחיםלהפוך חושך לאור.
למה כתיבה?
כי השם העניקלי מילים להגיד. להתבונן ולדייק את הדברים. הכלי של כתיבה, כשמתקרבים אליו, מאפשרלדייק את המחשבות, הרגשות, הכאבים, הרצונות. מאפשר לנו לנהל דיאלוג עם חלקים שוניםבעצמנו, עם הסובבים אותנו, ועם הקב"ה.
כוח הדיבורשניתן אך ורק לאדם, הוא כוח עצום מאד וביכולתו לברוא ולשנות את המציאות שלנו.למילים יש כוח לספר את הסיפור שלנו, וגם לשנות סיפור חיים שמלווה אותנו זמן רב.סיפור שייתכן שכיום אנחנו מתבוננות עליו אחרת..
"דיבורפנימי" הוא למעשה המחשבה. הכתיבה, היא דרך נוספת לדבר את המחשבות שלנו, לפנישהן הופכות להבל פה, לקול שנשמע.
הכתיבה היאאמצעי לדיבור פנימי עמוק, דיבור נשמתישל עבר, הווה ועתיד.
כתיבה היאאמצעי להתבוננות פנימית על חלקים שונים בתוכנו ועל התפקידים השונים בחיינו.
לכל מי שכתבה יומן בצעירותה, מוכרת התחושההמרגשת של לשוב ולפגוש את עצמך בזמן אחר, להתבונן בחיוך וגם בכאב לעיתים ובעיקרלהתבונן בדרך שעשינו מאז ועד היום.. כך שהכתיבה עשויה גם להרחיב את המבט שלי מעברלזמן ולמקום, מעבר ל"כאן ועכשיו".
איזה סוג כתיבה?
מה שמגיע. מהשמרגיש.
כתיבה כשהלבפתוח,כתיבה אחרי דמיון מודרך, כתיבה מתוך זיכרונות, כתיבה בנושאים שונים. כל דברמסביבנו, כל דבר בתוכנו, משמש נושא להתבוננות, למודעות, לעבודה רגשית ורוחנית.
כיצד יכולה הכתיבה לחבר אותי למקורות של כוחות, יצירתיות,חיים?
בתוכנו נובעללא הפסקה מעיין חיים של קשר עם תכלית יעודנו ועם בורא עולם.
אדם שלא יספקלעצמו את כמות המים שדורש גופו, ילך ויקמול. כך גם הנשמה שבנו. אם לא תקבל מיםחיים הדרושים והחיוניים לה – תלך ותרחק ממקורה. הכתיבה עשויה לסייע בתהליךההתבודדות והתקשורת עם הקב"ה. היא עשויה לעזור לנו להתחבר אל אותו מעייןבתוכנו, אל אותו "חלק אלוה מעל".
פעמים רבותהכתיבה הטבעית, הספונטנית, נחסמת ע"י משפטי ביקורת,פחדים וספקות – תרגולבכתיבה מסייע לנו "לעקוף" את אותם ספקות מעכבים ולהתחבר לרבדיםעמוקים.
אז מה א פשר לקבל מהתנסות ותרגול בכתיבה?
לזהות את הקולשל הנשמה שלי, בניית ביטחון להקשבה לדיבור העמוק בתוכי, לגלות מסרים שקשה לשמועברעש הצורם של מחשבות חולפות מבפנים ורעשים תמידיים מבחוץ, מיקוד וראייה חדה שלהדרך, תיעוד הצעדים הקטנים שלי במסע הגדול – המסע של החיים בעולם הזה. הכתיבהמאפשרת לכל אחת לזהות איפה היא נמצאת במסע שלה, להבין ולברר את הרצון שלה להמשך,לבדוק מדוע יש קושי להתקדם, ולהמשיך קדימה, במסע.
"מסע אישה" – את מוזמנת להצטרף..
מיכל כהן-חי
M.A בייעוץ ופסיכותרפיה, מנחת קבוצות ומשפחותמוסמכת.
עוסקת בייעוץ אישי-נשי, מנחה סדנאות כתיבה ומודעות לנשים .
תמיכה וליווי בתהליכי התפתחות, שינוי ויצירה.
כתבה (עם מאיהחנוך) את הספר "תפילילה" – רב מכר לילדים.
מיכל כהן-חי טל’ 050-2330764
דואר אלקטרוני: michalcc@netvision.net.il