הפטרת פנחס מתארת מה קורה אחרי הטירוף הגדול של “מעמד הר הכרמל”. איזבל המלכה שומעת שאליהו הרג את נביאי הבעל, מחליטה לנקום בו על כך ואליהו, משום מה, בורח. וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁו.. (מלכים א’, יט’) לא ארחיב, רק אקצר ואומר שאליהו מגיע להר חורב (שם קיבלנו את התורה) ומסביר לד’ שהוא מקנא לו – שאכפת לו. אכפת לו שיהודים יקרים, בני אברהם יצחק ויעקב, יכולים להיות במיץ של האשפה, לעבוד עבודה זרה, ובעיקר את עצמם ולשכוח את התכלית האמיתית, אבל מה שבאמת אכפת לו – שהיהודים האלה.. מייצגים את השם. (לאנשי אמת זה שורף בכל הגוף , אבל האמת לא תמיד חייבת להיות דין, היא יכולה להיות גם חסד:) תבע אליהו כבוד האב, אומרים חז”ל (מכילתא פרשת דפסחא, פרשה א’), ולא כבוד הבן. ד’ מנסה לשנות לו פאזה ונותן לו ארבע בחינות של הנהגות ד’ בעולם. 1. רוח חזק. 2. רעש. 3. אש. 4. קול דממה דקה.
ואומר רש”י על הפסוק במקום: “..ואני שמעתי (שיש) קול הבא מתוך הדממה”
פרדוקס מושלם. יש קול בתוך הדממה. מי שעושה התבודדות מדי פעם, יודעת שקיים דבר כזה. עזבו מי שעושה את התבודדות.. מי שמחוברת לעצמה, באמת, יודעת שיש דבר כזה. יש קול בתוך הדממה.
אחרי הטירוף והשגעון על הר הכרמל, כל האנשים החצויים הללו שפסחו על שני הסעיפים, והיו גם כאלה וגם כאלה. גם עובדי הבעל, גם עובדי אלוקים חיים – אחרי כל זה – שאגות אדירות:
ה’ הוא האלוהים ה’ הוא האלהים
אחרי כל זה אליהו, לאן אתה בורח? אל נפשו. הוא בורח ומתעצב על העובדה כי הוא אינו טוב כמו אבותיו. הוא סוג של מתייאש אחרי שהוא רואה שהפורענות עדיין ממשיכה. הוא עדיין מבוקש. המשיח עדיין לא תקע בשופר..
אז זה נוגע בי. כשאחרי כל ההשגה הגדולה אני בורחת אל עצמי. לשמוע מה קרה שם. אחרי שלפעמים ד’ מאיר לי הארה ואני כמעט מרחפת באוויר מאהבה אין קץ לבריאה ולהשגחת ד’ בפרט, אז אני נופלת בחזרה למציאות ומגלה ששום דבר (כביכול) לא השתנה. עדיין קשה לי להאמין שאני בעלת תשובה, עדיין רודפים אותנו (עבדי ד’ בכלל) כציבור ע”י התקשורת, עדיין מלעיגים עלינו, עדיין אנשים רחוקים מסתובבים בנינו ומעלים גבה, עדיין לא נגאלנו מהקליפות של עצמנו. וכרזימטית ככל שאני אהיה, גם אני צריכה להזכר שד’ מנהיג את עולמו – לא ברוח ולא ברעש ולא באש. הוא מנהיג את עולמו בשקט, ואלו שמטים אוזן כדי להקשיב – מצליחים לשמוע באמת.
כי גם אני שמעתי שיש קול הבא מתוך הדממה. מקווה שגם את.
אוהבת ענבל
Comments