חיפוש

בקטנה לספר ויקרא ופורים | רחל וינשטיין

ספר ויקרא.

תורת כהנים.

קרבנות,

טומאה וטהרה.

ספר של קדושה ומשכן.


בסיום ספר בראשית –

אנו נאנחים בצער,

נפרדים מהאבות.

אבל הכל בסדר.

המעבר חלק.

אנו פוגשים מיד את המיילדות,

משה, בת פרעה.


אבל בסוף ספר שמות,

במעבר לספר ויקרא,

האנחה עמוקה.

ואין לה סיפור למזור.


אנו צוללים מיד לעולם של קרבנות.

עולה, מנחה, חטאת ואשם.

בספר ויקרא כמעט ואין סיפורים.


הרמב"ן מסביר שהמילה קרבן היא מלשון קריבה –

מטרת הקרבת הקרבנות היתה לקרב אותנו אל הקב"ה.


אך לא תמיד מרגישים שלימוד עבודת הקרבנות מקרבים...

אולי לעיתים אנו מרגישים שהם מרחיקים.


בעל השפת אמת (תרנ"ה) מסביר שעניינו של ספר ויקרא מתגלה במילה הראשונה בספר –

ויקרא.


המילה כתובה עם א' קטנה.


השפת אמת מסביר על פי הזהר שיש אותיות קטנות, בינוניות וגדולות.

הקטנות – מייצגות את המעשה.

הבינוניות – את הדיבור.

הגדולות – את המחשבה.

הקב"ה מתלבש בשלושה לבושים אלו.


התורה כולה במילים,

דיבור.

דיבור המלמד גם על המעשה,

המחשבה.

ה' דיבר עם משה,

והדיבור מועבר אלינו במילות התורה.


ובפתחו של ספר ויקרא,

ספר המעשה,

ספר מלא בפרטים מעשיים עד מאד,

מופיעה הא' הקטנה,

א' זעירא,

שמזכירה לנו שהמעשים –

הן הן גופי תורה.

כל הפרטים הקטנים...

א' זעירא...

זו אותה א'.

שהיא לעיתים גדולה,

לעיתים בינונית,

ולעיתים קטנה.


אותיות התורה –

שמותיו של הקב"ה.

אפילו בפרטים הכי קטנים.

באותיות הכי קטנות.


עניין זה -

מזכיר מאד את פורים.

וההסתרה של פורים.


אסתר מן התורה מניין?

שואלת הגמרא. (חולין קל"ט ע"ב)

שחשוב לה מאד למצוא את המקור בתורה לאסתר,

שנולדה הרבה לאחר כתיבת התורה.

אך לחז"ל חשוב לומר שאף היא מופיעה באותיות התורה.


ואנכי אסתר אסתיר. (דברים ל"א :י"ח)


ורב נחמן מסביר שפסוק זה מתייחס להסתרה שבהסתרה. (ליקוטי מוהר"ן נ"ו)


ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה – גם שם מלובש השם יתברך.


רבי נחמן מסביר שיש מקום נסתר -מקום של קושי.

ה' נמצא שם.

אבל יש מקום שבו אפילו ההסתרה נסתרת-

העבירה נעשתה להיתר,

הכל ריק מתוכן.

והמרחק גדול.

אפילו לא כואב.


יש אדישות.

כמו יהודי שושן -

כבר הפסקנו לחפש.


רבי נחמן מזכיר לנו שגם שם –

בהסתרה הכפולה,

הנסתרת,

גם שם נמצא השם יתברך.


דהיינו תורה.

כך אומר רבי נחמן.


שכמו שה' נמצא בכל אותיות התורה,

אפילו הקטנות ביותר,

אפילו הפרטים הקטנים,

גם במקום המשעמם,

והאדיש,

נמצא הקב"ה.


והחכמה היא –

להיזכר בכך.

להאמין בכך.

וכך ההסתרה הכפולה הופכת להיות תורה.

חלק מהמסע.

לימוד גדול.


ולפעמים נראה לי שאחת החכמות הגדולות-

היא להיזכר שבתוך מעשי המצוות היומיומיות,

המשעממים,

שאנחנו כבר עושים כמעט בטעות,

גם שם נמצא השם יתברך.

וכן, גם הם גופי תורה.


והסוד היא להיזכר.

לגלות.

את הנסתר.


בזמנים אלו ששבים לארצם יהודים שכמעט ושכחנו –

ואולי גם הם כמעט ושכחו...

נתפלל לגילוי ההסתר.

ברמה הכללית והפרטית.


שנזכה לשיר ליהודים הייתה אורה ושמחה וששן ויקר –

בשמחה גדולה.

ולראות את אותה אורה,

גם באותיות הקטנות.


שנזכה.


0 תגובות