אש תמיד לפרשת תצווה | רחל וינשטיין

הפרשה העוסקת בבגדי כהונה,

המבשרת את בואו של חג הפורים,

חג ההסתרה והמסיכות.

ההתלבשות.

הכהן הגדול גם נושא את עם ישראל.

על כתפיו,

על מצחו,

ועל ליבו.

תמיד.

הכהן הגדול –

מייצג את הקב"ה ומקדשו,

מול עם ישראל.

ומייצג את עם ישראל מול הקב"ה.

פרשה זו,

שרוב עיסוקה -

בגדי כהונה,

פותחת וחותמת בעניינים אחרים.

הפרשה פותחת בעבודת המנורה.

וחותמת בקרבן התמיד ובמזבח הקטורת.

בגדי הכהונה עטופים,

ושזורים,

בתמיד.

כי זה עניינו של המשכן.

שעבודת ה' –

היא תמיד.

תמיד לפני ה'.

והכהן הגדול עומד לפני ה',

ונושא את עם ישראל,

תמיד.

הפרשה קוראת לנו לנו לעמוד,

אף אנו,

לפני ה'.

תמיד.

והיזכר שאנו חלק מעם ישראל.

להיות חלק מעבודת הכהן הגדול.

אך לצערנו עבודה זו נפסקה.

אש התמיד –

הפיזי,

כבתה.

אך האש בוערת בנו...

בפורים נזכרנו שהאש,

שלכאורה ממש כמעט דעכה –

חיה ופועמת בליבנו.

עם ישראל,

לאחר שנות גלות,

מתכנס.

וצם.

וגם בדורנו אנו,

עם ישראל,

שהיה מפוזר ומפורד בין העמים,

קם.

נזכר באש התמיד.

מלבה את הלהבות.

הקים מדינה.

ואולי הלהבות כבר שוב קצת דעכו.

וצריך ולהיזכר.

ללבות את הלהבות.

לזכור לפני אנחנו עומדים,

ומי אנחנו.

שנזכה שתתחדש עבודת התמיד,

ושבינתיים נדליק את האש שבנו.

נעמוד לפני ה' תמיד.

יחד.

עם ישראל.

שיהיה לכולם שבת שלום ופורים שמח.

ושנתבשר בשורות טובות.

#רחלוינשטיין #אשירה #פרשתשבוע #תצווה