Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page

אין זמן לפרשת בא | רחל וינשטיין

סוף סוף הגענו להתחלה.

פירושו ההראשון של רש"י על פרשת בראשית שואל מדוע לא פתחה התורה במצוות החודש הזה לכם –

אז הנה,

הגענו.

למצווה הראשונה שעם ישראל נצווה בו כעם.

ליציאת מצרים.

לבריאה –

של חודש ניסן.


בפרשת בראשית –

נברא העולם.

בפרשתנו –

עם ישראל נתהווה,

והתחיל להגשים את ייעודו.

ובריאת העולם לא נשלמה עד למילוי יעוד זה.


מהו ייעודו?


בריאת העולם של ספר בראשית מופיעה פעמיים.

בפרק א'

ובפרקים ב', ג', והלאה.

רבים עסקו בהבדלים בין בריאה של פרק א' של בריאה של פרק ב והלאה.


הבדל אחד בולט מאד הוא הדגש המאד גדול על זמן בפרק א',

ועל מקום בפרק ב'.


אחד ההסברים לכך לדעתי -

הוא שהבריאה הראשונה מסופרת מנקודת מבט א-הית,

השניה מנקודת מבט אנושית.

הקב"ה – הוא מעל לזמן.

היה, הווה ויהיה.

מה שרמוז בשמו - שם הוויה.

לעומת זאת שטח – הוא ספורה של האנושות.

מלחמות,

מתחים,

סביב סכסוכי שטח, סכסוכי אדמה.


ביציאת מצרים –

יש דגש מאד גדול על זמן.

יוצאים בחיפזון,

בחצות – זמן שהוא לא זמן.

והבצק לא מספיק לתפוח –

כי אין זמן.


והמצווה הראשונה שבה נצטוו עם ישראל –

היא גם כן מצווה של זמן.

במצווה זו –

ספירת חודש ניסן כחודש הראשון,

וקידוש החודש,

הופכים עם ישראל לשותפים ביצירת הזמנים.

ובעצם מעפילים אל מעבר לזמן.

נוגעים באין סוף.


השפת אמת מסביר שהחודש הזה לכם –

מה לכם?

לעם ישראל יש את כח ההתחדשות.

היכולת להיות חדשים,

רעננים,

למרות הכל.

היכולת להשתנות ולהתחדש –

במובנים רבים מנוגדת לחוקי הטבע והזמן.

ועם ישראל נקרא להעפיל,

לדבוק,

במעבר.


אני חושבת המון על זמן.

מה זה זמן בכלל?

מי קבע שביום יהיו 24 שעות?

בשעה – ששים דקות?


והזמן הוא ברכה וקללה.

מגבלה מטורפת,

והזדמנות עצומה.


והיום –

הזמן הפך למצרך,

מטבע.

נלחמים עליו –

כמו שנלחמו על שטחים.

ובכלל –

בעולם הוירטואלי "אתר",

מילה שבמקור מתארת מקום –

היום היא מושג וירטואלי שמשמעותו בעצם זמן.

כיצד אתר מודד את הצלחתו?

לפי מידות הזמן שהמבקרים בילו בו.

העולם נהיה כל כך עמוס.

אין זמן...


ונראה לי שהפרשה שלנו קוראת לנו להשתחרר מן השיעבוד לזמן,

ולהפוך ליוצרי הזמן.

אך לא במובן של החזקה ושליטה –

אלא במובן של חיבור לקב"ה,

שותפות עם הקב"ה.

בקביעת המועדים –

אנו קובעים "דייט",

מועד,

עם הקב"ה.


אנו נקראים להיזכר.

בכך שאפשר להשתנות ולהתחדש.

ובכך שאנו מסוגלים –

להשתחרר מכבלי הזמן.

לפחות במובן מסוים.

ולהבין שיש זמן.

צריך לחשוב רק במה נרצה למלא אותו.


שבת שלום!



0 תגובות

Comments


bottom of page