חיפוש

אימון ומודעות לבריאות וריפוי נשי

ב"ה

אימון ומודעות לבריאות וריפוי נשי:

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים חולות במחלות שיש רק לנשים:סרטן השד,בעיות פוריות,,כאבי בטן ומחזור,דלקות כרוניות בנרתיק,שרירנים ובעיות נוספות.מדוע,ואיך מתמודדים עם בעיה זו?

הרפואה המערבית המודרנית מושתתת על התפיסה הנוצרית הרואה באישה ובגופה כאחראיות להתמוטטות המין האנושי-שיא הקדושה בנצרות-הכומר המתנזר מחיי אישות.

גם אנו כנשים הפנמנו את המסר הזה וזה גרם להתעלמות והתכחשות עקבית מצרכינו: לביטוי עצמי ולהגשמה -דבר הגורם לנו לכאב רגשי עצום .כדי להישאר מנותקות מן הכאב השתמשו נשים בחומרים ממכרים ופיתחו התנהגויות ממכרות, והתנהגויות אלו הביאו למעגל אין סופי של קושי-ואנו הופכות להיות חולות.

כאשר אנו חולות מטפלת בנו מערכת רפואית פטריאכלית-גברית המזלזלת בגוף שלנו.

למרות שהנשים מהוות לפחות 50% מהאוכלוסיה-המשאבים המוצעים למחקר מחלות המאופיינות לנשים-קטנים מאלו המופנים לחקר מחלות הגברים,.

גבר המגיע למרפאה עם כאבים בחזה-מטופל כחשוד למחלת לב,

כשאישה מגיעה עם תלונה זהה,בחלק לא קטן מהמקרים יחשוד הרופא קודם בבעיית עיכול,מתח נפשי או "היסטריה"-כך קורה שיש אבחון מופחת ולקוי של מחלות לב כליליות בנשים,ובעקבות זה אף תמותה מוגברת.

עוד ועוד נשים מגלות כי הדחף להצליח "כמו גבר" מעמיד גם הוא את הגוף שלהן בסכנה.

וע"י כך נוצרת "התמכרות".

אן וילסון שיף כותבת:"כל דבר יכול לשמש בצורה ממכרת,בין שמדובר בחומר(כמו אלכוהול) בין שמדובר בתהליך(כמו עבודה).זאת משום שהתכלית או התפקיד של ההתמכרות הוא לתקוע טריז בין עצמנו לבין המודעות של רגשותינו.

התמכרות -מטרתה להקהותינו כך שלא נבוא במגע עם מה שאנו יודעות ועם מה שאנו מרגישות."

יחד עם זאת החדשות הטובות הן שכאשר אנו מכירות בכאב הרגשי שלנו ומשחררות אותו אנו באות במגע מידי עם רגשותינו,היכולים לפעול כמערכת ההנחיה הפנימית שלנו. וזה הצעד ראשון לקראת ריפוי.הבנה זו של ד"ר כריסטין נורתהופ הייתה המפתח להבנת הדפוסים העומדים מאחורי בעיות הבריאות העיקריות של נשים.


הממסד הרפואי מתאר את הגוף לא כמערכות טבעיות ,המתוכננות לפקח על הבריאות,אלא כאזורי מלחמה.מחלה או גידול הם "האויב" שיש לסלקו בכל מחיר.רק לעיתים נדירות,אם בכלל אנו רואים בהם שליח המנסה ללכוד תשומת ליבנו. העדיפות הרפואית המודרנית הניתנת לתרופות ולניתוחים כאמצעי טיפול ,מה שטבעי ולא רעיל נתפס כנחות מול "התותחים הכבדים",כלומר תרופות,כימותרפיה וטיפולי הקרנות.מתעלמים משיטות טיפול טבעיות, ,עם תועלת מוכחת,מתועדת, מזלזלים בשיטות המציעות טיפולים משלימים.

לימדו אותנו כי מערכת הטיפול במחלות שלנו אמורה לשמור על בריאותנו.עברנו תהליך של חיברות,והוא הביא לכך שנפנה לרופאים בכל פעם שמתעוררות בנו שאלות על גופנו ועל בריאותנו.לימדו אותנו את מיתוס האלים הרפואיים,שעל פיו הרופאים יודעים יותר מאתנו אודות גופנו.אין פלא שכאשר אני מבקשת מנשים לספר לי מה קורה בגופן הן עונות לעיתים:"אמרי לי את-את הרופאה". עבור נשים מסוימות רופאים הם דמויות המשדרות סמכות,הניצבות בשורה אחת עם בעליהן ועם הרבנים שלהן.כשלמעשה,כל אישה מבינה את עצמה יותר מכל אחד אחר.

רוב הנשים רגילות לחפש תשובות מחוץ לעצמן מפני שאנו חיות בחברה שבה מומחים לכאורה קוראים תיגר על השיפוט שלנו ומשעבדים אותו, אין מכבדים את יכולתנו להירפא או להישאר בריאות ללא עזרה חיצונית מתמדת.

לרפואה עצמה דגש פתולוגי מאוד.מדענים אינם חוקרים אנשים בריאים אלא לעיתים רחוקות,וכאשר אנשים הסובלים ממחלות כרוניות או סופניות מצליחים להירפא לחלוטין -נאמר להם שהאבחנה הראשונית הייתה בוודאי שגויה,במקום לחקור מדוע אנשים אלה החלימו כה יפה.

החינוך הרפואי מכין אותנו לצפות לקטסטרופות כל הזמן-דבר המביא עימו מתח ופחד-למשל לסיטואציה של לידה-ועלול להכניס למתח את היולדת ולגרום לשיעור גבוה של לידות משובשות וניתוחים קיסריים.

רופאים מזמינים כמות גדולה של בדיקות מפני שחוסר הביטחון שלהם מעורר בהם אי נוחות.גם החולים רוצים לדעת דברים באופן מוחלט וקשה להם לקבל את העובדה שלא לכל שאלה תשובה ודאית-מוחלטת.

אנשי רפואה והנשים רואים גם תפקודים גופניים רגילים כמו מחזור הוס ת,הפסקת הוסת,ולידה כמצבים רפואיים הדורשים טיפול. התרבות שלנו חוששת מכל התהליכים הטבעיים:לידה,מיתה,ריפוי,חיים.


מחקר מעניין נערך בבלינסון ע"י פרופ.דיקר-על נשים הסובלות מאנדומטריוזיס(כאבי מחזור קשים מלווים בדימומים בגוף ובעיות פוריות). אי אפשר היה להתעלם מתופעה מרתקת שלא התכוונו לבדוק אותה כלל-אפיון האישיות של הסובלות מאנדומטריוזיס:התברר כי הן היו משכילות,בעלות תואר ראשון לפחות,הייתה להן קריירה מצליחה,הן היו נוקשות ובעלות דרישות רבות בעיקר מעצמן אבל גם מסביבתן.הן מעולם לא אחרו לפגישות.היו עצורות מאד והתקשו לסמוך על אחרים.היו דבקות במטרה,ללא הנחות,לא סוטות מהתכניות שלהן,לא גמישות…לא קשובות לעצמן,עבדו קשה ללא זמן.נשים רבות חיות עם בעיה זו שנים עם משככי כאבים.זו דוגמא למחיר כבד שנשים משלמות בהשפעת החברה המודרנית על הריחוק מגופן.


יסוד החיים שלנו הוא הקשר הנפלא של גוף -נפש.

במחלה עצמה טמון הזרע להבראה.עלינו לתת לגרעין הטוב שבמחלה לפעול את פעולתו-להשיב לעצמנו את כוחות הנפש האבודים שבגללם חלינו. הגוף והנפש שלנו קשורים זה בזה.הסימן הפיזי נותן רמז למקור המצוקה ממנה הגוף סובל,אם נשים לב למסרים נוכל לזכות בתועלת רגשית גופנית ורוחנית..

על מנת להיות בריאות,אנו הנשים חייבות להתחיל להעריך את החוכמה והתבונה שלנו הבאה לידי ביטוי בגוף, בנפש וברוח שלנו.הקול הפנימי שלנו מגיע אלינו קודם דרך הרגש וחוכמת הגוף ולא דרך הבנה שיכלית.אם נחפש הנחיה פנימית דרך השכל בלבד-ניתקע.אנחנו לא רק השכל שלנו.השכל פועל אך ורק עם האינטואיציה שלנו,עם הקול הפנימי,ועם האנרגיה הרוחנית שלנו. אם נדע ונהיה מודעות לכך ,נוכל לרכוש את יכולת הריפוי הפנימית שלנו. זה החיבור לבינה היתרה שלנו כנשים.

לא חשוב מה קרה לאישה בחייה, יש בידה את הכוח לשנות את המשמעות של אותה חוויה ,ועל ידי כך לשנות את הניסיון שלה רגשית וגופנית.

נשים יכולות להתחיל לרפא את חייהן ברמות עמוקות מאוד כאשר הן מתחילות להעריך ולכבד את המסר של הגוף שלהן במקום להרגיש כקורבנות שלו. כל אישה יכולה לפתח דרכים להקשיב לצרכי הגוף שלה:אפשר להתחיל בדברים הכי קטנים:אם את עייפה- תנוחי.אם את צריכה להתרוקן-עשי זאת,אל תעצרי או תדחי. אם בא לך לבכות-תני לעצמך לבכות.שימי לב לתגובות שלך,שימי לב לגוף שלך-נשימה,דפיקות לב.לא צריך לדעת בדיוק למה הלב דופק מהר,או למה את מרגישה צורך לבכות.ההבנה תגיע אחרי שתתני לעצמך להתנסות במה שאת מרגישה באותו רגע. אם את לא שמה לב למסרי הגוף שלך בפעם הראשונה,הסימפטום הבא עלול להיות בעל עוצמה גבוהה יותר.

הריפוי יתרחש רק אם ניתן לעצמנו להרגיש, להביע ולשחרר את הרגשות.זה כמו לטפל במורסה:חייבים לפתוח אותה ולנקז את המוגלה.אחרי שמנקזים אותה ,הכאב נעלם כמעט מיד, ובמקום המורסה נוצרת רקמה חדשה ובריאה. אותו דבר לגבי רגשות:אם לא נרגיש ונשחרר אותם ,הם יאטמו ויגרמו לכאב.

נלמד ונלמד את בנותינו שאצלנו הכל בסדר.הריפוי טמון ביכולתה של כל אחת מאתנו להפנים את השפעות המחזור והמחזוריות ולקבלן כדבר בריא.לכוון להקשיב לעצמי ולהתנהל בהתחשבות במחזוריות זו.

לימדו אותנו ואת בנותינו שאישה "טובה", היא זו העונה על צורכיהם של כולם מלבד צרכיה שלה.-בואו נלמד להקשיב ולהתייחס לצרכיהן שלהן ,לא ממקום אגואיסטי אלא על מנת שאכן יוכלו להיות "טובות" לעצמן ולסביבתן.

כשתזהו את החוויה שלכן באופן שכלי,תהיו מודעות להרגשה שחוויה זו משפיעה על גופכן, , תכנו את החוויה שלכן בשם,ותניחו לעצמכן לחוש בה היטב,רגשית,רוחנית ונפשית,תוכלו להביא לשחרור וריפוי.ברגע שחוויה מזוהה ומופנמת באופן מודע.פיזית ורגשית.היא איננה יכולה עוד להשפיע עלינו באופן תת מודע.אם נעשה זאת נשחרר את האנרגיה הרגשית והפיזית שהצטברה,נתקעה,הוכחשה או בוטלה משך שנים כה רבות.כאשר נוכל להניח לעצמנו להרגיש בדיוק כפי שאנו מרגישות ללא ביקורת נתחיל לשחרר את האנרגיה שלנו.רק אז נוכל להתקדם לעבר מה שאנו רוצות.


איש אינו יכול ליצור בריאות עבור אדם אחר לא הרופא ולא המטפל האלטרנטיבי

הקב"ה ברא אותנו כך שכוחות הריפוי נמצאים בתוכנו-

רק האישה עצמה יכולה להגיע לקול הפנימי שלה כאשר היא מוכנה.

יש לנו יכולת וזכות לבחור להרגיש טוב,לבחור בבריאות מי

0 תגובות