רגעהלידה עבר.
אותורגע לו חיכית תשעה ירחי לידה,כמה הכנת את עצמך,את בעלך, המשפחה,הסביבה אל רגעיהלידה, כמה התפללת,ביקשת, נשמת.. בהריון היית כולך ככלי מלא אורה(ואולי גם בחילותוכאבי גב) הרגשת את נוכחות הבורא קרובה, חזקה.
איךראית בעיני רוחך(האיתנה והמאמינה) את תינוקך, האמנת ביכולותייך, כישורייך-להיותלאם.
רגע הלידה עבר.את אמא! התינוק מרגיש טוב, אתצועדת את צעדייך הראשוניים בעולם האמהות,עברו גם הימים הראשונים. ועתה? עלטה.
מסביבךעולם כמנהגו נוהג(כך לפחות נדמה לך) ובתוכך פנימה-בלבול,קושי. את מנסה להתנהל"כמצופה" מאם צעירה, אך מרגישהאבודה.
אתעייפה. רעבה. צמאה. לחום,להדרכה, ליחס, הסבר. את תוהה היכן התחושה הטובה, העמוקה,השמחה שהרגשת בהריון ובלידה?!
פעמיםרבות כשאנו נגשות להכנה ללידה אנחנו"מתעסקות" בעיקר בלידה עצמה, בכליםשניתן להעזר בהן לקראתה,בפעולות שעלינו לעשות במהלכה, והנה אנחנו"שוכחות" דברים כה חשובים:אחרי הלידה ב"ה יש תינוק!! עד כמה שזהנשמע מצחיק אנחנו שוכחות שללידה יש מטרה-מעבר לחוויית הלידה עצמה -והיא להביא ולהפגיש את התינוק(הנשמה)שבחרה בכם- בעולם.
כ"כהרבה דברים שעלינו לתת את הדעת עליהם-ההנקה,התינוק,השינויים שהלידה הביאה עמה,הזוגיות המתחדשת והמשתנה,הגוף שלנו..
אלואורות הזקוקים לכלים.
הלידההביאה אותנו למקום מבורך,שער שזכינו,בחסדי ה’,לעבור דרכו. אור עצום,זכינו לראותלהרגיש להיות במקום של שותפות בבריאה! לרגע כזה מה ידמה?
זמןהלידה מפגיש אותנו עם כוחות עצומים- אצל חלק מהנשים זו הפעם הראשונה בה הם נפגשו עם העוצמות הללו בתוכם ובמציאות.ואח"כ מה? האם הכוחות הללו נעלמים? האם הם נגנזים?
אורותהזקוקים לכלים..
הלידהעל כל אופניה נתיבותיה ודרכיה( בע"ה דרכי נועם!) הנה רגע מעצים ומיוחד, רגעבו נראה בבירור המפגש הבלתי אמצעי בין הגוף לנשמה. ליד ה’.
לאארחיב כאן את מהלך הלידה הפנימי שאשה עוברת, הולדת חלקי הנפש שבה אשר היו גנוזיםבה עוד בזמן היותה עוברית ברחם אימה.
ברצונילהאיר דווקא על מקום חדש(ישן).
"התרחקות התחלת התקרבות"(רבי נחמן מברסלב)
בפנימיותהתורה(עפ"י הא’רי ז"ל)מתואר כי עוד טרם נברא העולם,היינו אנו וה’ יתברךבאחדות,לא הכרנו את עצמינו(כי לא היה עצמינו)-היה ה’.אור אין סוף.
אטאט התרחקנו אנו מה'(בעצם מעולם לא התרחקנו מה’,רק התודעה שלנו התרחקה.
כיאם נפקח את עינינו נראה-ה’ קרוב אלינו תמיד.תמיד)-כביכול התרחקנו- בכדי ללמודלהכיר,להתבונן ולדעת את מקומינו בעולם. היינו חייבים "ללדת" אתעצמינו,כדי שנוכל להתקרב שוב-מרצונינו,מתוכינו,מבחירה.
הקב"ה,ברוב חסדו לימד אותנו כי דווקא המקום הזה(הנקרא בשפת הקבלה"החלל הפנוי"),מאפשרצמיחה גדילה וחיבור חזקים ואמיתיים יותר.
אתהמקום הזה אנו פוגש ות כל יום,בכל רבדי החיים ברוח בנפש במחשבה,במעשה בגוף.בעולםהפנימי ובעולם החיצוני. זהו "סוד החיים"
והעולם-אדםקטן והאדם-עולם קטן..
הגוף,ברוב חכמתו, ממשיך ללמד אותנו כל זמןהחיים את סוד החיים-הזה -בחינת "רצואושוב"-(הריון,לידה, מחזוריות,הנקה, טהרה, חינוך ילדים,זוגיות, עבודת ה’-אנחנו חיות את התנועה הזו יום יום)
בזמןההריון והלידה, העובר היה כחלק בלתי נפרד מהאם. ,בזמן הלידה,קונה התינוק את מקומוהחדש בעולם:יישות בפני עצמה. הוא עדיין זקוק לכל הגנה תמיכה ועזרה,
אבל-נשמה חדשה באה לעולם.
הואעוזב את הרחם( הנקרא גם "המקור".) הרחם הדאג לו במשך 9 חודשים(כן, רחםמבחינה לשונית הוא זכרי, בין היתר כדי ללמד אותנו את האיזון הרוחני הנדרש ביןהמקום "הזכרי" בתוך החיים "הנקביים")ועובר דרך דלתות החיים,צירים, אל השער ונפגש פנים מול פנים(אחרי שהיה בפנים מול פנים)-עם נשימתהעולם,החיים כבריאה.
אט אט הוא נפרד מהשיליה( של-יה’) אשר סיפקה לומזון רוחני וגשמי, ולומד הוא עתה לבנות מתוכו, בתוכו צינור ישיר,חי, של-יה’,ולקנותבעצמו,מחדש,את המקום של קשר ישיר עם בוראו ועם סביבתו ובמיוחד- עם הוריו.
עתהלומד כי היה עליו להתנתק מאמו(תהליך הנבנה בהדרגה ) בכדי להכיר את עצמו מחדש,בכדילהכיר לסביבה את עצמו מחדש.
תהליךדומה עוברת האם היולדת(ואף הזוג-כל אחד בנפרד ואחד מול השני)
9חודשים נשאה בתוכה חיים,חיים אשר היו נסתרים מעיניה באופן חיצוני! אך ‘ראתה’,חוותהוהרגישה( הרבה יותר מצילום אולטראסאונד!) שכן-"מבשרי אחזה אלוקה"!ההרגשה הברורה והברוכה של תנועות עובר,חיים.הרבה נשים חוות שהן והעובר-אחד הם.ולאבכדי.
בזמןהלידה, נפרדת האם מחלק ממנה ממש.. התינוק תלוי באמו וזקוק לה אך הוא גם יוצא למסעהפרטי שלו.
גםהאם-יוצאת למסע ,לאחר הלידה,לקנות שוב, ומחדש את הקומה של האמהות.
שפה חדשה–כלים עתיקים
ננסהלהבין כי המדרגה הזו(כן! עלית קומה. למרותועם הקושי והבלבול)המקום הזה זו שפה חדשה שיש צורך ללמוד אותה.
לא תמיד ולא לכולן האמהות זורמת באופן"טבעי"( נא להזכיר לכולן שמהותו של הטבע היא השתנות! אני תמיד מסבירהשהמונח "לידה טבעית" הוא שאשה תקשיב לשינויים,לקצב ותעבוד איתו. פעםתנועה פעם התכנסות פעם שקט פעם דיבור)-ממקום של קירבה עצומה, של הריון-לידה- אלמקום חדש. בשלב הזה אשה יכולה להרגיש שהיאמתרחקת מעצמה מכל מה שהיא הכירה בעצמה("התרחקות") אך עליה להבין שהיאנמצאת בקומה חדשה, מחודשת. ה’אני’ הקודם, המוכר השתכלל,גדל(ומלווה לעיתים בכאביגדילה) כאשר היא תכיר במקומה הנוכחי תוכל לבוא התקרבות(שמחה,פשטות,הקלה,חיבור) אלעצמה, אל בוראה("התחלת התקרבות")
זהושלב ומקום הדורש לימוד.(מחודש בלידות חוזרות וחדש בלידה ראשונה)
בשלבהצירים והלידה הגוף דרש תשומת לב אליו- פנימה. הוא ביקש שתדברי איתו בשפה שהואמבין, בשפה בה הלידה תתנהל באופן המשוחרר והרפוי ביותר.
חזרירגע לזמן הלידה.
אילו כלים עזרו לך בזמן הזה? (תנועהקולמיםתמיכהאוהבת סביבך,שקט,כבוד לתהליך?)אותם כלים בהם השתמשת במהלך הצירים-צירי הלידה- הםכלים נפלאים עבורך בזמן של צירים רוחניים.(נפשיים,פיזיים)
(חשובלהדגיש כי כל לידה מביאה ומולידה עימה גם תובנות,קניינים וכלים רוחניים. לידותקיסריות יכולות לחדד דווקא את מתנת ההרפיה, השענות לקבלת עזרה וכו’ ,חפשי את הכליםשקיבלת בלידה-באשר היא היתה!)
נסי לראות למה את זקוקה,למה הגוף זקוק.
בתחילהלאחר הלידה, תחושי(אולי)כמו ב"ציר",עוד בשלב "העוברי"-בועתיוהוא חשוב ביותר. תיהי זקוקה לשקט,לסביבה רגועה ותומכת התדע להכיל את שינוייך,רצונותייך,מכאובייך ודמעותייך ובד בבד גם תדע להנחות ולכוון מתוך כבוד,ידע ונחת.(המשמעותשל עזרה ליולדת בתק’ הראשונה לאחר לידה היא משמעותית ביותר!)
כמובשעת הלידה,גם עתה את נדרשת להיות קשובה לעצמך,ליכולות ולכוחות שבך.
וכמובלידה על הסביבה לכבד את התהליך בו את-אתם נמצאים,לשמוע את אשר נאמר מעברלמילים.לחוש היכן יש צורך אמיתי,מחייב ב’מגע’ של תמיכה ועזרה ומתי יש צורך במילים מחזקות ומחבקות(תמיד.)
המשביר(לאישה)
והיאיושבת על המשבר", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברולנו.."(שמות, מ’ב)
משבר-כסאלידה או אזור עצמות אגן- האשה . -"וראיתן על האובניים" שמות א, פסוק טז.
רש’י:"על האובניים"-מושב האשה היולדת. ובמקום אחר קוראו ‘משבר’.( "באובנים עד משבר וכח אין ללידה" מלכים ב,יט,ג.) ורש’י ממשיך "וכמוהו"עושה מלאכה על האבניים" מושב "כלי אומנות יוצר כלי חרס."
.-"כי האובניים הם הירכיים של האשה,שכאשריולדת,מצטננות ומתקשות כאבנים,ולכן נקרא אובניים" הא"רי ז"ל,עץחיים,חלק א’. וגם גמרא,מסכת סוטה,פרק ראשון דף יב))
שבר- מזון או תבואה( כך גם מתבהר מפרשות יוסףואחיו במצרים, סוף ספר בראשית)
השבר’שובר’ את הרעב.(יוסף הורה לבנות מחסני מזון- מקומות בהם מרוכזת התבואה)
פירוש נוסף ל’שבר’ כיום הוא אסון,כאב גדול,קושיוכו’
מופלאלראות כי שבר ומשבר אלו אותם שורשי אותיות , המשבר בלידה והשבר במצרים הם בעצם ריכוז כוחות החיים! וכמה מיוחדשרש’י אף משתמש במונח של ‘עושה מלאכה’- כל יצירת דבר חדש והוצאה מהכח אל הפועל דורשת ממש ‘עבודה’, זוהי ‘מלאכה’ שישללמוד אותה. ואם נמשיך ונתבונן נראה שכלעניין ה’שבר’ אירע במצרים.
המקומותהצרים,המיצרים, צירים..
ואולי זהו כל העניין. דווקא מהמקומות של הקושי ניתןלראות את ריכוז כוחות החיים. משם גם יגיעוהתשובות,הכלים להתמודד עם הקושי.(לעיתים חברה או אנשים אחרים יאירו לי על נק’ריכוז הכוח שבי, מילה שנאמרה תחדד אצלי את ההתבוננות..)
המשבריםלאחר הלידה(ובכלל)- בתוכם טמונים הכוחות שיש בך,שכבר גילית אותם בעבר, בחיים,בלידה.(ואתמגלה אותם מחדש,ועתידה לגלות כוחות נוספים)
עתהקחי את הכוחות שריכזת עת היית על ‘המשבר’ אל תחושת ה’שבר’ הנוכחית.
אזקצת עזרה במציאת הכלים..
דברראשון עליך לדעת ולהאמין שאינך לבד!
כמושביקשת לך תמיכה בלידה חפשי מישהי שתמשיך לתמוך בך גם לאחר הלידה.( כיום יש נשותמקצוע שזהו תפקידם אך את יכולה להעזר בחברה, דולה. מישהי שתיהיה עם ניסיון וידענשי-מקצועי)
מדהיםכיצד לאחר הלידה הצרכים של היולדת ושל הבית הם כה בסיסיים:תזונה,שינה, תמיכה.
בכדילדאוג שדברים אלו יקרו במציאות, חישבו עליהם עוד לפני הלידה( השאירו"חלון" פתוח של גמישות ושינויים)-היכן תרצו להיות לאחר הלידה?, מי מכיןלכם אוכל? האם מישהו מגיע לשהות איתכם בבית ? האם זה מתאים לכם?
הכיני"מעגל תמיכה"(את יכולה לצייר אותו לכתוב אותו,ליידע את הסביבה בכוונתכםאו בכך שאינכם יודעים איך תחושו אחרי הלידה) המעגל הזה ילך איתכם בתודעה ללידה ,והמחשבהשיש מי שמחכה לי אחרי הלידה -זו מתנה גדולה!
נכון שאתם ההורים, והאינטואיציה והידע הפנימיאצלכם-בכל הנוגע לילדכם הם חזקים, אבל! בקשת עזרה(בהנקה, וכו’) היא דבר חשובביותר. לעיתים "יד" חיצונית לכם תוכל לעזור לכם להיות מדוייקים יותרלשאיפותיכם,רצונותכם.(את מאוד רוצה להניק אבל זה לא מסתדר כמו בספר או אצל השכנה,יועצת הנקה מוסמכת תוכל לעזור לך לממש את הרצון הזה ביתר קלות)
ועוד קצת כלים מהעולם הזה..:
דיקורסיני, מסג'(-אין כמו מגע לאחר לידה!!)רפקסולוגיה-הן לא ר ק מתנות אלא צורך אמיתילעיתים. הגוף שלנו משווע ליחס לאחר הלידה- אנחנו נוטות ‘להזניח’ ולהשקיט את הקולהזה כי "יש תינוק שצריך אותי" אבל יחד עם ההענקה את חייבת לדאוג לעצמך.(זכריאיך השתדלת להקשיב לגוף בזמן ההריון והלידה) ו אם את תוהה האם את ‘בסדר’ אז תדעישאת בסדר!(ואם לא אפשר לפתור ולטפל!)
ולאשכחנו את התזונה! מזון עשיר,מחזק,בכל גווני הצבע,עדיף מוצרים’ מלאים'(אורז מלא,לחם מקמח מלא),סלק,שקדים, שמיר, שומר,אגוזים,תאנים,בשר,דגים כל אלו מחזקים את הדםומעשירים את חלב האם. יש כיום צמחים,תרופות הומופתיות לחיזוק לאחר לידה.
בכלמקרה במקרים של בעיות ספציפיות(תפרים,טחורים,גודש, כאבים וכו’) יש צורך בעזרהספציפית.
אטאט תחזקי את עצמך, וכשתחושי יותר’ בטחון’ אני ממליצה בחום להתחיל להפגש עם אמהותנוספות,לשמוע חוויות, לספר, לשתף, לקבל עצות,לחלק עצות והבנות.(כיום במספר מקומותיש "מעגלי אמהות" כדאי לברר..)
"היציאהלחיים" של התינוק נדרשת אף מהאם.הקצב(כמו קצב הלידה) הוא של האם, עפ’י יכולתהוכוחה. כסביבה(בעלחברהמשפחה) עלינו לשים לב למקצב הזה ואם יש צורך(או אפילו שאלות ותהיות שעולות)- לפנות לבעל מקצוע אולבקש עזרה.
ונא לא לשכוח- יש שותף שלישי , הוא לא עזב אתכםולא יעזוב אתכם גם אם עולה קושי!
הואשומע מקשיב אוהב ודואג.
רגעהלידה עבר..
רגעחדש נולד.
שער חדש נפתח עבורך.
לפנייך,הילכו בדרך הזו אמהות נוספות ורבות. אמהות אשר התפללו, ביקשו,ילדו, הניקו,ניסולהניק,תהו,טעו, קיוו,ולמדו.אך עדיין זהו שער מיוחד בשבילך,במציאות החדשה שנוספהלעולם- דרכך. גם את ניצבת מול דרך ומסע מופלאים,דרך אשר תפתח בפנייך עולם קסום שללמידה.(וחוסר שינה..) הפתחי למקום הזה,תני לעצמך ללמוד את הידע הפנימי הטבוע בך עוד מחוה אמנו,דרך האמהות הקדושות, דרך אמך,דרכך ותני לו להדהד בך החוצה,גם דרך תינוקך.
רגעילידה חדשים יבואו, בע"ה ואיתם התרגשות ושמחה על שן ראשונה, חיוך מאיר, הושטתיד,זחילה.. כל אלו יזכירו ומזכירים לך כמה יפה וברוכה היא דרכך. כמה אור ותקווההזרמת על אף הקושי והבלבול.
היי’ ברוכה אחות יקרה, אינך לבד במסעך המופלא.הושיטיידך, אנו בשביל, לידך.
.מחבקותאותך ההולכות במסע הדומה. (האישי לכל אחת אך המשותף בהרבה)
איטל כהן- תמיכה טיפול ועבודה עם נשיםסביב מעגלי החיים הנשיים-ital.ivria@gmail.com