שבת חגיגית לפנינו, בתוך שלל חגיגות הפורים, שבת ‘זכור’, ערב תענית אסתר. בשבת זו אנו נפגשים עם פרשת תצווה, העוסקת בכהונה הגדולה, בבגדי הכהן ובשלל תפקידיו במקדש, העלאת ריח הקטורת, הדלקת המנורה, ועוד. כבר במערכת הפתיחה של סיפור המגילה, מופיע לנו אחשוורוש המלך במשתה הגרנדיוזי שעורך, בשנת שלוש למלוכתו, ושם רומזת לנו המגילה בסודי סודות, מתרחשים דברים שאמורים לצבוט ליהודי שושן בלב… מגילת אסתר מזמינה אותנו לגלות את ההסתר. רמזים טמונים לאורך המגילה ואנו מהלכים בתוך הסיפור כבתוך צופן סודי, מנסים לגלות ולהבין. מדרשי חז”ל נחלצים לעזרתנו ופורשים יריעה רחבה של רמזים, המגלים לנו כי סודו של המשתה הזה, הוא לא אחר מחגיגות חורבן המקדש. אחשוורוש מחשב את שבעים השנה שניבא ירמיהו לגולת בבל, ולפי חישוביו הם הסתיימו בדיוק בשנת שלוש למלכותו, עד אז הוא ישב וחשש שמא תתקיים נבואת סיום הגלות, אך משלא נתקיימה – וע”פ חישובו תם הזמן – הרשה לעצמו לחגוג… ועוד איך לחגוג… את כלי המקדש הוציא לראווה במשתה המפואר, ולא לשוא אנו בקריאת המגילה משמיעים את המילים “וכלים מכלים שונים” במנגינה העצובה של מגילת איכה. ומה לבש אחשוורוש? חז”ל מקישים בין בגדי התפארת של אחשוורוש הערל במשתה השיכורים שלו, לבגדי הכהונה המתוארים בקדושה ובטהרה בפרשתנו: “בהראותו את עושר כבוד מלכותו” אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה. כתיב הכא (כאן, במגילה): ‘יקר תפארת גדולתו’ וכתיב התם (בפרשת תצווה, על בגדי הכהונה): ‘לכבוד ולתפארת'” (בבלי, מגילה י”ב.) וממסכת למסכת, השבת יחגוגו המוני לומדי הדף היומי בארץ ובעולם, את סיום מסכת ברכות, המסכת הראשונה בש”ס, בסבב שהחל לפני כחודשיים. בדפים של השבוע נוכל למצוא את הדרשה היפה של רבי עקיבא על הפסוק מדברי הימים. השבחים הגדולים של מלכות השמים, נרמזים במלכות הארץ ע”י נפלאותיו של הקב”ה בעולמו. ירושלים היא עיר המייצגת בעולם מהות של נצח, ובתוכה יש הוד מיוחד וקדוש – בית המקדש. “תנא משמיה דרבי עקיבא: לְ ָך ה’ הַ גְדֻ לָּה – זו קריעת ים סוף, וְהַ גְ בּורָּ ה – זו מכת בכורות, וְהַ תִּ פְ אֶ רֶ ת – זו מתן תורה, וְהַ נֵּצַח – זו ירושלים, וְהַ הֹוד – זו בית המקדש”. בפרשה לובש אהרון הכהן, המייצג את מידת ההוד, בגדי כהונה לשרת את ה’ בקדושה ובטהרה. הם בגדי הכהונה שישרתו במקדש בירושלים את הכהנים, עד יום החורבן. עם גלות בבל וחורבן המקדש נבזזו גם בגדי הכהונה, וכעבור 70 שנה, מוציא אותם בגסות המלך אחשוורוש וחוגג במשתה ראווה את חורבן העם והארץ. יהודים שהשתתפו במשתה ונהנו מסעודתו של אותו רשע, מסיחים דעתם מחורבן בית מקדשם, וכמעט ומתחייבים על כך כליה. סופו של הסיפור ידוע, יד נעלמה מסובבת את הכל עד ה”ונהפוך-הוא” הגדול, שמוביל בסופו של תהליך, גם לבניית בית המקדש השני בירושלים, בימיו של דריווש המלך, אשר ע”פ המדרש הוא בנם של אחשוורוש ואסתר. שנזכה לראות את הנצח וההוד בירושלים בתפארתם, ובגדי כהונה המייצגים את עם ישראל כולו על לב כהן גדול, לכבוד ולתפארת, בשמחה ובטוב לבב. שנזכה לשבת זכור שמחה, פורים שמח, ושמחת גאולה לעד! (להארות, ולהזמנת הרצאות סביב מעגל השנה באור ירושלמי: אפרת בזק 0509742096)
top of page
bottom of page