Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page

'אור מירושלים' לשבת משפטים | אפרת בזק

בין המעמד הגדול והנשגב, עם דִבּרוֹת ולוּחוֹת, קולות וברקים, והר עשֶן, לבין פרטי-פרטים של הלכות מצוות ומשפטים - יש ו' החיבור.


בין מצווה אחת בדיוק באמצע הפרשה, לבין הפאר המופלא של בית המקדש, ישנו אדם אחד, שידע לקחת את האורות הגדולים של עבודת ה', ולפרוט אותם להקפדה על שלהבת קטנה של אור הנר הבודד. 🕯

השמירה על מצווה אחת, אף שהיה בחדרי חדרים, הביאה אור עצום לעולם.


מה הסיפור?

ובכן, חכמינו מספרים על מלך פרנואיד שכדי לבסס את מלכותו קטל את כל בית חשמונאי ואת כל תלמידי החכמים שבדורו. הורדוס שמו.


חכם אחד הוא השאיר למזכרת, ליטול ממנו עצה, אך ליתר ביטחון נטל ממנו את מאור עיניו.


יום אחד הגיע המלך, בתחפושת, אל אותו חכם עיוור, בבא בן בוטא שמו, וניסה להסיתו לדבר נגד המלכות, שהרגה ולא חמלה על כל חכמי העם וכוהניה.


בזהירות מופלגת ומדהימה שמר החכם פיו לשונו ולא הוציא מילת לעז אחת, בהיותו נאחז בפסוק מפרשת השבוע:

''אֱלֹהִים (מנהיגים) לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר (לשון ארוּר)''.


לאחר ניסיונות רבים שלא צלחו, גילה המלך הנדהם את זהותו לחכם, וככלי מלא בושה ביקש עצה לתקנתו.

ענה בבא בן בוטא להורדוס:


🪔 מי שכיבה אורו של עולם,

כלומר מי שהרג את חכמי התורה, המבטאים את האור, כמו בפסוק: "כי נר מצוה ותורה אור",

הוא -

ילך ויעסוק באורו של עולם, כלומר, יעסוק בבית המקדש:

שעליו נאמר: "ונהרו (לשון נהורה, אור) אליו כל הגוים".


לבסוף,

שמע הורדוס המלך בעצת החכם, פיאר ושיפץ הרחיב והידר את בית המקדש, עד שאמרו כולם:

מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו!


במקדש הזה, כך ילמדנו ספר התורה השני שנוציא בשבת, כולנו שותפים.

כל אחד מאיתנו נותן מחצית, רק חצי, של שקל הקודש, ויחד מאירים על ידם את אורו של עולם.


שבת שלום ומבורך 💐


0 תגובות

Comments


bottom of page