חיפוש

'אור מירושלים' לשבת ויקהל – שקלים | אפרת בזק



בפרשת ויקהל אנו נפגשים, ברוב פאר והדר, עם המשכן וכליו. בין שלל החומרים המשובחים, נמצא את אבני השוהם. "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לה'... וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן".


בית הכנסת החדש 'שערי תשובה' בתוך מנהרות הכותל, מרוצף באבן-החן 'אוניקס', שמזוהה עם אבן השוהם. אבן חצי שקופה, המאפשרת מעבר אור דרכה. השוהם הייתה משובצת בין תריסר אבני החושן, עבור שבטו של יוסף. גם בין פסוקי גן עדן בבראשית, נאמר: "וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם".


אמש התבוננתי בפארו של מקדש מעט זה, המצוי בדיוק בין תוואי הגשר הגדול שהוביל את אבות אבותינו אל המקדש, לבין המקום בכותל המכוון כנגד בית קודשי הקודשים.


מתוך מחשבות על 'אסתר המלכה ועיר מלוכה' שיתפתי את הקבוצה שהדרכתי בחיבור שריגש אותי, ובו אני מבקשת לשתף גם אתכם:


בסיור שוחחנו על הגשר ועל חיבורים, על רצפות על דרכים, ועל שערים. במקום בו נשקו הגשר הגדול והכותל, היה פעם השער אל המקדש. אף בשמו של בית הכנסת הזה נמצא השער.


ופתאום הרגשתי, שגם אנחנו עומדים בשער. ויש לנו את המורים הכי טובים בהיסטוריה ללמוד את סוד ה'שער'.


דוד המלך אומר "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד עומד בשער, צעד לפני, רק שלמה בנו יבנה את המקדש (הראשון) וייכנס לפני ולפנים. דוד מלמד אותנו דבר מאד חשוב באומרו: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". דוד מראה לנו שאפשר לשמוח גם בדרך, גם כשאנחנו רק 'נלך', וטרם הגענו אל היעד.


גם אסתר ומרדכי, עומדים 'בשער המלך', בדרך לקראת הקומה הבאה של האומה – שיבת ציון ובניין הבית שני. הם מצליחים לפעול במסירות מדהימה, מתוך אמונה גדולה ותקווה עמוקה שהם בדרך אל האור...


גם אנו היום, במובן מה - עומדים בשער, צעד אחד לפני... ומי לנו כדוד המלך וכאסתר המלכה, שמזמינים אותנו לשמוח גם בשער, גם בצעדים הקטנים שלנו, וגם כשעדיין לא הגענו אל התכלית, כפרטים וכאומה.


ומתוך הדרך, ערב שבת מברכים של חודש אדר ב', נתפלל שיאיר ה' דרכנו, וייפתחו לפנינו שערי אורה, שערי ברכה, ולכולנו תהיה אורה ושמחה וששון ויקר!

התמונה באדיבות הקרן למורשת הכותל המערבי

0 תגובות