השבוע זכיתי ב''ה לשתף את מבקרות בית כנסת 'החורבה' בחוויותיי מחנוכת המקום, לפני 13 שנה, בר''ח ניסן התש''ע (בתאריך המיוחס של הקמת המשכן).
'החורבה' שוחזרה כמראה המפואר שהיה לה עד חורבנה במלחמת העצמאות. הגב' פועה שטיינר, תושבת העיר העתיקה גם לפני תש''ח, וגם כיום, היטיבה לתאר את יופיה מזכרונותיה כילדה קטנה:
"על יד אבא הייתי יושבת ומביטה... בבימה הנהדרת המתנשאת באמצעו של האולם... ובחלונות העליונים שעליהם מצוירים סמלי שניים-עשר שבטי ישראל...
ארון הקודש שבקיר המזרח היה תמיד מעורר בי יראת כבוד, הוא היה מצופה זהב ומכוסה פרוכת רקומה. משם היו עייני עוברות לתקרה הגבוהה והקמורה,
תקרת התכלת הזרועה כוכבי-זהב ✨✨✨
שוב ושוב הייתי תוהה – האם זו באמת תקרת בית-הכנסת,
או אולי כפת-השמים עצמה היא שפרוסה מעליי?!
בדרך הביתה הייתי שואלת את אבא: האם בית-המקדש יהיה יפה כמו החורבה?!"
בשיחזור החורבה, דווקא התיקרה שונתה, אבל את כוכבי הזהב ✨ מצאתי לשמחתי בפרשות השבוע שלנו!
זהָב
וָכֶסֶף
וּנְחֹשֶׁת
וּתְכֵלֶת
וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי,
וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.
וְעֹרֹת ועצים
ויריעות וקרשים
ובדים ובשמים
וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים
כפתורים ופרחים
פעמון ורימון
וארון וכרובים...
חומרים, כלים, פרטי פרטים.
'ספר הגלות והגאולה' חותם בתיאורי המשכן וכליו. כמו דמיון מודרך אני מנסה להפליג מן האותיות ולִבנוֹת בדמיוני מקום להשראת שכינה, שיהיה הבסיס למבנה היפה ביותר שראתה עין מעולם.
מסתבר שגם במשכן דאגו לאחדות 😉 חיבור הפרטים לאחד, חיבור היריעות דרך הלולאות, נעשה ע''י ה'קרסים': ''וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת-הַיְרִיעֹת... וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד!''
רגע, הבטחתי כוכבים: ✨
רבי חייא בר אבא, במדרש (פסיקתא דרב כהנא א'), מרומם את המבט לשמיים, ומאפשר לנו מעל תכנון הבניה, לראות את ההשקעה אפילו ביפי 'קרסים' המחברים, כי כשיש יחד יש יופי מופלא:
מלמד, שהיו קרסי זהב נראין במשכן ✨ ככוכבים הקבועים ברקיע.✨
שבת שלום ומבורך,
שבת מברכים של ברכה
שבת החודש של התחדשות
שבת של השראת שכינה כאחד
חזק חזק ונתחזק!
Comments