חיפוש

‘אור מירושלים’ לשבת ויקהל – פקודי והחודש | אפרת בזק

שיגרה חדשה הולכת ונלמדת בכל בית ובית, בכל משפחה ומשפחה. ב’שיגרת חירום’ של ”לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ”, אנו לומדים מחדש את עצמינו, את ביתנו, את משפחתנו. ההשבתה הזו יוצרת תחושה שסוג של שבת ירדה לעולם…

פרשות ויקהל פקודי מפרטות את ביצוע עבודת המשכן וכליו לפרטי-פרטים. את התיאורים המדוייקים על הארון, המנורה, והמזבח, בגדי הכהן, הכיור, השולחן, שלל החומרים המיוחדים, הכלים והמשכן עצמו – פותח ציווי אחד משמעותי: השבת!

‘שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה’…’

בדפי הדף היומי של השבוע, במסכת שבת, מופיעה השבת כמתנה טובה, מתנה מיוחדת מאת הבורא לעמו:

”אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם.”

הרב קוק מסביר בעין אי”ה, כי השבת היא מתנה טובה, אך ערכה האמיתי גנוז, ואינו ניכר מיד. על כן מצטווה משה להודיע לעם ישראל את הערך השלם של השבת, בעתיד, כשנזכה להגיע ליום שכולו שבת.

השבת נקרא אי”ה בספר תורה נוסף, את פרשת החודש, על מצוות קידוש החודש, והאחריות של חכמים לקביעת לוח השנה. חודש ניסן שייפתח בעקבותיו, הוא ראש וראשון לחודשי השנה, ע”פ מניין החודשים ליציאת מצרים.

הקב”ה הוא ”מקדש ישראל והזמנים”, כלומר דרך קדושת ישראל מתקדשים הזמנים, החודשים והחגים. לא בשמים היא, אלא קביעת החכמים בבית דין שבמקדש בירושלים היא הקובעת.

השבת, לעומת זאת, קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, קבועה באופן אלוקי ואינה משתנה עם העיתים.

השילוב בין קדושת השבת לקדושת הזמנים, הבאה מקדושת ישראל, יוצר יופי ייחודי במימד הזמן של עם ישראל.

בימי ההשבתה הללו, מתוך תפילה עמוקה לבריאות איתנה לכל אחד ואחת מעם ישראל ומהעולם כולו, אולי נזכה לטעום מטעמה של שבת המלכה, שבת הקדושה, שבת שתקרב אותנו, בע”ה בריאים ושמחים, אל יום שכולו שבת ומנוחה.

ונחתום בברכה המופיעה גם היא בדפי הדף היומי, ומתאימה כל כך לשבת זו: “שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא, ורחמיו מרובים ושבתו בשלום” שבת שלום ומבורך!

#אפרתבזק #פרשתויקהלפקודי

0 תגובות