פעם השתתפתי בשמחת ‘שבע ברכות’ חגיגית, במהלכה בירכו המשתתפים את החתן והכלה במילים ”משבע ברכות לשפע ברכות”… לאחר שרשרת החגיגות, מהחתונה דרך שבעת ימי המשתה, עד סעודת היום השביעי של ”שבע הברכות”, אנחנו מלאים באורות רבים, ומבקשים את הכלים הנכונים להמשיך את השמחה הזו לכל החיים…
הברכה ”משבע ברכות לשפע ברכות” מתאימה במובן מה גם היום, ‘זאת חנוכה’. אור החנוכה עוד מאיר, ואנחנו מבקשים שהאור ימשיך וילווה אותנו לכל השנה… אור של גבורה, אור שמתגבר על החושך, אור של ניסים והודיה, אור של חמימות ביתית ואהבה… ואולי השנה במיוחד אנו זקוקים לאור הזה, שיאיר לנו ויבשר טוב…
בספר ‘מוסיף והולך’ מאת רן שריד, מצאתי התייחסות מיוחדת אל ‘היום התשיעי’ של חנוכה, בהשוואה אל האש שנבראה במוצאי שבת בראשית, בתום ימי הבריאה, ואיפשרה להמשיך את טוב הבריאה במעשי ידינו, בחמימות הרגשותינו, ובאור לבבנו.
הספר חותם בציטוט מ’מי מרום’, מאת הרב חרל”פ:
“הימים הללו, שמונת ימי חנוכה, אשר נקבעו לימי הלל והודאה, לימי התפעלות, להתפעל מכל רוממות של מצווה, מכל גדלות של תורה, מכל נשגבות של קדושה, הימים הללו הם המקור לכל ההתפעלויות של כל השנה. כל התפעלות שמביאה גדולה – מחנוכה היא נשאבת”.
זאת חנוכה שמח, והמשך שנה מאירה, מלאת הלל והודאה, בריאות ושמחה. שבת שלום ומבורך!