הדלקת הנר
על חוה כתוב במשלי : "היא כיבתה אתנרו של אדם הראשון- שכתוב בו -נר ה’ נשמת אדם"
כלומר : חוה כיבתה את אור נשמתו העליונהשל אדם הראשון, כי במציאות של גן עדן, היה אדם הראשון מחובר לשורש האור האינסופישל הקדוש ברוך הוא, וחוה גרמה להפרדה ביניהם, ולירידתם של שניהם לגשמיות הנמוכה שלהעולם הזה.
( במילים אחרות- גרמה למציאות המוות של הגוף…)
הדרך בה יכולה האשה לתקן את המשגה הזה היא להאיראת העולם מחדש באור רוחני, ובמיוחד את נשמת בעלה- היא הדלקת אור השבת.
נר השבת, לפי ספר הזוהר הקדוש- מכוון כנגד נר נשמת האדם שלהאיש. כלומר, הוא מושך הארה רוחנית גבוהה לנשמת האדם, ומעלה אותו במדרגה.
יש אנשים שחושבים שהדלקת נרות השבת היאמעין סימבול נחמד של מסורת משפחתית יהודית חמה, והם אפילו שומרים על המסורת הזו,אבל האמת היא שכלל לא מדובר כאן בסמל, או בטקס כלשהו, אלא באור רוחני מיוחד, אמיתי וממשי, שיורד לעולם עם כניסת השבת, ומשפיע על בני אדם השפעות אובייקטיביות.
שבת נקראת "מעין עולם הבא"-משום שיש ביום הזה קדושה ממשית שמיוחדת אך ורק לו, והקדושה הזו מגיעה אלינו מהעולם העליון. אין לנו אפשרות לגרוםלקדושה הזו להתגלות ביום אחר- אלא רקבשבת.
כל הספירות, וכל העולמות הרוחניים המרכיבים את היקום מקבלים עליית מדרגה עםכניסת השבת.
השבת היא מעין מעלית מיוחדת שמעלה את כלהנמצא אל רובד גבוה יותר- בין אם הוא מרגיש בכך, ובין אם לא.
השאלה היא- היכן יתאפשרלאור הזה להתגלות באופן ברור לעיני כל?
יש באפשרותו של אור השבת המיוחד הזהלהתגלות, היכן שנותנים לו כלי להאיר.
כי האור הרוחני הוא דבר מופשט.
רוב האנשים יכולים לחוש באור כזה רק אםהוא יתגלה בתוך כלים שהם מסוגלים להכיל ולקלוט.
אם אדם מכין מקום לאור הזה, ונותן לולהיכנס לביתו ולנשמתו באופן המתאים, הוא ירגיש חזק מאוד את השינוי בין ימים רגיליםלשבת.
יש אנשים רבים , שכאשר מגיעה השבת הםמתחילים להרגיש עצבנות וחוסר מנוחה. זה קורה משום שאין להם את הכלי להכיל אתהאנרגיה והשפע החזקים שמגיעים לעולם עם השבת, והם מרגישים "הצפה" שלאנרגיה, מבלי להבין למה זה קורה, ואיך צריך לנהוג בתחושות האלה.
אדם כזה, גורם לאור של הקדושה שמגיע ביום השבת להפוך לחול, כי הוא מוריד אותולריקנות, למצב של חלל רוחני. זה השורש לביטוי "מחלל שבת". במקום לגרוםלחיבור העולמות אל השורש הרוחני העליון, חילול השבת גורם להיווצרות חלל, ריק ביןהעולמות.
מה קורה בחילול שבת?
יש בעולם 39 ענפים ( אבות) של מלאכותמעשיות, שהם 39 "פלאגים" שמחברים אותנו אל עולם החומר.
כל מלאכה מ39- המלאכות האלו- גורמתלשינוי מהותי בחומר.
חיתוך, גזירה, הדבקה, תפירה, ניסור הבערה,לישה וכו’- כל אלו נועדו כדי לפעול שינוי בחומר.
בשבת- כל העולם החומרי אמור לעלות חזרהאל מהותו המקורית שמלפני חטא עץ הדעת.
בשבת- העולם עולה למדרגה כזו שבה כביכולתפקיד החומר נגמר.
כמו בשבת הראשונה לבריאת העולם- לאחרששת ימי מעשה הבריאה, כשבורא עולם סיים לברוא את החומר, הוא ברא עולם נעלה ומעודןיותר שנקרא שבת.
( מלשון – שיבה – אל המקור.)
בשבת- אנחנו אמורים לטעום טעם של עולםהבא. דוגמא של מצב רוחני מעודן יותר. זוהי "דוגמית" של אחד חלקי שישיםמטעם אותו טועמים בגן עדן, וגם החלק הזה מאוד תלוי בנו.
האם נהיה מסוגלים לטעום אותו ? האםנצליח להכין את ההכנה הדרושה כדי לקבל בתוכינו אור מעודן שכזה ?….
לא כל אחד מסוגל לכך.
מי שבא עם כלים גסים, כלים חמריים של חול, לאיכול ליהנות מהאור הזה. והוא מפסיד אור יקרות….
כדי לקבל את המתנה של השבת דרושה לנוהכנה. דרושה לנו הבנה, שאותן 39 מלאכות- מחברות את האדם אל המימד החומרי של העולם.
אבל – אם הוא ימנע מהן, באופן אוטומטיהוא ייצור כלי רוחני יותר, שבאמצעותו הוא יוכל לפחות לטעום משהו מאותו אור טמיר ומיוחד של השבת.
ברגע שאדם תוקע את אחדה"פלאגים" האלה של המלאכות- שוב בתוך עולם החומר, הוא פועל בניגוד למבנההרוחני שלפיו ברא הבורא את העולם.
הבורא ברא שבת ביום השביעי – כלומר, הוא רצה להביא את העולם בזמן מסוים- להתנתקותממימד החומר, ולעלייה במדרגה.
מי שמצטרף ל"מעלית" הזו,מרגיש את זה, ויכול לטעום "מעין עולם הבא"….
מי שמתעקש להתחבר שוב לחומר, מבטא בזה את התעקשות רצונו להישאר מחובר לגשמיות,ולא לעלות במדרגה הרוחנית .
האור המאיר את הנשמה
הדלקת נרות השבת היא פעולה שמביאה את הארת השבתאל הבית, ואל הנפש.
במשלי כ’ כ"ז כתוב : " נר ה’נשמת אדם חופש כל חדרי בטן "
בנר יש את כוח החיפוש. המיוחד באור הנר,שהוא חודר לחורים ולסדקים העמוקים והנסתרים ביותר.
אור הנר מגיע למקומות אליהם אור השמש לאמגיע.
אור השמש מאיר לעולם כולו, אבל את הביתפנימה- הוא לא ממלא, ולא יכול להאיר כראוי. מדוע ?
כי מה שקורה בארבע אמותיו של האדם זוהיבחירה שלו.
רק האדם עצמו- הוא זה שמחליט מתוך איזהעומק הוא ינהל את חייו, ועד איזה גובה הוא יגיע. את הבחירה הזו אי אפשר לקחת ממנו.
הנר מאיר בפנים- בתוך ארבע האמות שלנו.
מצוות הדלקת הנרות מסורה לאשה, כי יש להכוח להאיר את נשמתו של בעלה.
כוח הנשמה שמנחה את מעשי האדם- במודע אושלא במודע- תלוי באשתו.
זו גם הסיבה שאפילו אשה לא נשואה, אפילוילדה מגיל שלוש- מדליקה נר שבת
(לפי מנהגים מסוימים) –משום שכך היא מאירה את החצי השני של נשמתה שנמצא אצל בעלה לעתיד – אפילו אם היאעדיין לא פגשה אותו בעולם הזה.
כל זמן שגבר לא קידש אשה והקים עמה בית,אין ביכולתו להאיר את נשמתו באותו אור מיוחד.
ראינו זאת אפילו אצל יצחק אבינו, שנרהשבת של שרה אמו שכבה- נשאר כבוי עד שבאהאשתו- רבקה. ואפילו יצחק אבינו, עם כוחו הרוחני העצום, לא הביא את הנר שידלוקבאוהל, עד שלא התחתן עם רבקה….
כל עוד אדם לא בנה בית עם אשתו- הוא רקחלק מכלל בני האדם ההולכים לפי האור הכללי של השמש, בו שווים כולם.
מרגע שאיש ואשה בונים בית, והבית מתנהללאור הנר- מתחילה להבנות מערכת חיים התואמת את נפשו הפרטית של האדם, ועוזרת לולתקן את תיקונו האישי.
אמר רבי אלכסנדר : " כל אדם שמתהאשתו בימיו, עולמו חשך בעדו "
חז"ל אומרים : ביתו של אדם זואשתו. היא מגלה את נשמתו ומאירה את חייובאור פנימי.
האור השורר בעולם הגדול והכללי, הואכחושך עבור האדם היחיד , כי הוא אינו מאפשר לו את ההליכה המיוחדת שלו, ואת התיקוןהמיוחד של נשמתו.
אור הנר הוא לא בריה שנבראה בעולם כהארהטבעית וכללית.
הדלקת הנר- נמסרה דווקא לאשה, כלומרניתנו לה הכוח והחכמה – למ צוא את ההארה המיוחדת בה מאירה נפשו הפרטית של בעלה,ולתת לה קיום המשך התפתחות ותיקון –עד לשלמות שהייתה בגן עדן מקדם…
לסיכום-
שלושה ערוצים, שלושה תפקידים קריטייםניתנו לאשה :
· אתתפקיד נשיאת החיים החדשים – ( של העובר,העובר מעולם הנשמות לעולם הזה )- תוך כדי הטהרות מטומאת הנחש הקדמוני- שהוא ענייןשל התעלות מעל טבע החומר.
· אתתפקיד טיהור המזון, והכשרתו להעניק אנרגיה של קדושה לגוף על מנת שהאדם יוכל לתקןאת עצמו ואת העולם הגשמי… ( דומם, צומח וחי).
· אתתפקיד ההארה הפנימית עד לחורים ולסדקים -באור המיוחד של השבת- שהוא אור מעולם הבא…
אנו רואים שבשלושת הערוצים האלה מובילההאשה, והיא בעצם זו שמניעה את תיקון העולם, ולכן היא נמשלה ל"כתר" :" אשת חיל עטרת בעלה " ( משלי י"ב)
הכתר העומד בראשו של המלך מחייב בכבוד המלכות, והאשההיא "עטרת" חיי האדם.
לקוח מאתר: פנימה – הסוד היהודי www.pnima.org
Commentaires