ערוץ טהרת המזון )חלה)–חיבור בין הנשמה לגוף
הערץ השני בהתפתחותה הרוחנית של האשהכעיקר הבית, נקרא – חלה –ומשמעו- כל עניין המזון שמחייה את האדם, ובו תלוי בעצם חיבור הנשמה לגוף.
בתוך הפנימיות של המזון מונח כוח החיותשמחייה את הנפש.
זהו לא רק כוח חומרי אלא כוח אנרגטישמשפיע לחיוב או לשלילה על האדם.
כמו שקיים מזון שעלול להזיק למערכתהעיכול, כך קיים גם מזון שעלול להזיק למערכות הרוחניות של האדם.
כוח החיים וההבראה שבמזון הוא לא רקפיזי.
מאכל – זה אותיות – מלאך…
המאכל הופך לחלק מאיתנו, ויכול להשפיעעל חיינו באופנים חיוביים ושליליים.
העולם שעובר בצינור העיכול שלנו
האדם נברא בצורה פלאית, שמחייבת אותולהעביר דרך צינור העיכול של גופו- עולם ומלואו.
מדי יום –עוברים דרך מערכת העיכול שלנו דוממים(מינרלים ומלחים למיניהם) צומחים, ובעלי חיים- שהם למעשה מרכיבי העולם.
מדוע זה כך ?
מדוע האדם חייב להרגיש רעבכל כמה שעות, ולהתחיל להעביר שוב ושוב דרך גופו את מרכיבי עולם החי, הצומח והדומם?…
זוהי שאלה בסיסית,שהיהדות עונה עליה בפשטות : האדם חייב לתקן את העולם במשך חייו כאן.
עולם החומר- (כאמור, לפי תורת החסידות)מכיל ניצוצות של אלוקות שנבלעו והתפזרו בתוכו כתוצאה מירידת העולמות הרוחניים בחטאאדם וחוה, ועלינו להעלות אותם חזרה לעולם העליון.
אנחנו עושים זאת באמצעות המערכותשבגופנו.
באמצעות מערכת החשיבה והדיבור, ובאמצעותמערכת העיכול.
מערכת העיכול כשלעצמה- אם תתבוננו בדבר-פועלת בדיוק בצורה הזו- היא בוררת בין טובלרע. בין מחייה למזיק. היא לוקחת את הכוח המחייה שבמזון, ומעבירה אותו אל הדם,שלוקח אותו לכל אברי הגוף, ואת הפסולת פולטת החוצה.
מה אדם עושה עם אברי הגוף שקיבלו מהמזוןכוח חיים?
זו כבר בחירתו החופשית.
אם הוא יקדש ויטהר את אבריו, אז אותםחלקי מזון שנתנו חיים לאיברים אלו- יתקדש ויטהר גם כן, ויתחבר מחדש למערכת הקדושהבזכות אותו אדם.
אך אם חלילה הוא מעביר (מלשון עבירה) אתכוח החיים שקיבל מן המזון –לידי כוחות הטומאה – (כלומר משתמש בכוח חיותו למעשיםשמתלבשת בתוכם זוהמת הנחש הקדמוני) הוא מקלקל שוב את העולם במקום לתקנו.
אדם יכול להרים את ניצוץ החיות הרוחניהקיים במזון, ולהעלותו ממדרגת חי- למדרגת אדם. אבל עלול לקרות גם להיפך- שאותוניצוץ יש בכוחו גם למשוך ולהוריד את האדם האוכל אותו –ממדרגה רוחנית של אדם למדרגה רוחנית של חיה.
מסופר על יוחנן כוהן גדול, בתקופת ביתהמקדש, שירד מקדושתו היתרה, והפך לצדוקי רק משום שאכל בשר שור שהיה טרף. אם בהמהלא נשחטה כהלכה, ולא הוצא ממנה הדם, שבתוכו זורמת הנפש הבהמית- אזי המדרגה הנמוכה של הנפש הבהמית המצויה בדם הבשרעלולה להשפיע באופן שלילי כזה על מי שאוכל את הטריפה.
להיזהר מהטומאה ולהתחבר לקדושה
איך ידע אדם כיצד עליו להתחבר למערכתהקדושה, ולהיזהר ממערכת הטומאה ?
מערכת הטומאה היא מאוד מתוחכמת, ומנסה להציג אתעצמה כאילו היא מערכת של קדושה. הבחירה של האדם בטוב נתקלת במכשולים רבים, על מנתשיפתח את שריריו הרוחניים…
בדיוק לצורך זה ניתנה לנו הוראה (תורה) והולכה (הלכה ) שתוליךאותנו במבוך של העולם, ותעזור לנו להישמר ממה שעלול להזיק לנו.
אדם בעצמו אינו יכול לדעת מה יזיק לו,כי הוא לא היה שותף בבריאת הכוחות של העולם, והוא לא מכיר אותם.
הכוחות הפועלים בעולמינו מורכבים מאוד, ואנוזקוקים לעזרה מלמעלה כדי לדעת איך ללכת על החבל הדק ביניהם בלי ליפול לתהוםהבלבול.
לשם כך- ניתנו לנו חוקי הכשרות, שעוזריםלנו להבין- איזה דברים יש ביכולתנו לתקן אם נבוא איתם במגע, ואיזה דברים עלוליםלהזיק לנו חלילה אם נבוא איתם במגע, למרות שלמראית עין הם נראים תמימים מאוד.
עניין הכשרות הוא לא עניין פיזי בכלל.
אנחנו רואים את אומות העולם שאינםאוכלים כשר, והם חזקים, בריאים ומגיעיםלהישגים נפלאים בספורט.
עניין הכשרות הוא עניין רוחני, הקשורלתפקידנו כיהודים- (תפקיד אליו התחייבו נשמותינו שלנו, במעמד הר סיני ) – להרים את העולם למדרגה גבוהה יותר.
תפקידנו כיהודים- הוא לא רק לשמש אורלגויים מבחינה מוסרית וחברתית, אלא בפועל ממש- לתקן את עולם החומר אליו נפלההמציאות כולה עם חטא אדם וחוה.
מה המשמעות של "מותר" ו"אסור"?
המושגים של "מותר"ו"אסור" נוצרו כדי לעזור לנו לפעול נכון בעולםבו קשה לזהות מה באמת טוב לנו ומה רע לנו.
"מותר"- פירושו-משוחרר. (למשל : הקשר הותר, כלומרהשתחרר.)
"אסור" – פירושו- קשור, כבול. ( למשל : ידי אסורות- כלומר,כבולות, לא חופשיות)
על פי הלכות הכשרות- מזון שהוא "מותר" – פרוש הדבר שיש בו ניצוצות רוחניים שהםמשוחררים, ויש ביכולתנו להעלות אותם במדרגה, אם נאכל אותם בברכה, בצורה הנכונה,שתשלוף את אותו ניצוץ ותעלה אותו לשרשו.
ומזון שהוא "אסור"- פרוש הדבר שאותם ניצוצות קדושהשמחיים את אותו מאכל קשורים וכבוליםלעולמות התחתונים של הטומאה, ולא יוכלו בשום אופן לעלות לשרשם, אפילו אם לכאורה,יהודי יאכל אותם בברכה.
ולא רק זה שהם לא ניתנים להעלאה, אלאשאותם ניצוצות יכולים להשפיע לרעה על אותו אדם שאוכל אותם, כי שורש חיותם נעוץבמקור לא טהור.
האר"י הקדוש כתב בספריו- כי עיקר כוחם שלהמזיקים להיאחז באדם ולהזיק לו הוא דרך המאכלות האסורים.
פרוש הדבר שיש מאכלים מצד הטהרה – שניתן, וצריך לתקן אותם, ויש מאכלים מצד הטומאה שאיאפשר כלל לתקן אותם. רק באחרית הימים יוכלו גם ניצוצות אלו לחזור לשרשם,ולכן נקרא החזיר "חז
Comments