אהבת חינם ואינטרסים

אנחנו נמצאים בתקופה של לפני תשעה באב.

וכל הזמן לא רציתי לדבר על שנאת חינם ואהבת חינם, היה נראה לי נדוש כזה, ודי לדבר על זה.

ובטח די לדבר על זה כשאת מרגישה ייסורי מצפון כאלה, שאת לא מצליחה, את לא שונאת בחינם מי שני שונאת אותו מגיע לו שאשנא אותו. זה לא שאני שונאת כל כך הרבה אנשים, אבל אני מתכוונת למקום הזה בנפש, אנחנו חיים בחברה אנושית, אנשים מסתובבים סביבנו, ויש כל מיני התרחשויות. לפעמים נעימות ולפעמים ממש לא. ואז את מסתכלת על בן אדם שפגע בך, ונניח התקדמת בעבודת המידות ואת לא כועסת, עונה או מחזירה. אבל הכעס מתחפש למשהו אחר, אני נעלבת. התקדמתי ואני לא כועסת, אבל אני נעלבת. יעליבו אותי, אני לא אעלב? ומצאתי את עצמי בי”ז בתמוז, דווקא ביום של תענית, צום, חורבן, ושנאת ואהבת חינם. מצאתי את עצמי בסערת רגשות.. אני מודה, שנאתי בכל ליבי. לא בחינם. פגעו בי. הסיטואציה הכי מבאסת, שגם פגעו בך, את גם כועסת ושונאת, ואת גם בייסורי מצפון שזה קורה לך דווקא בי”ז בתמוז, ואת קולטת שלא בנו את ביהמ”ק בגללך.. את בלופ של כל הרגשות השליליים. ואז יש את המקום הזה שאת אומרת די מספיק. כמה אני יכולה לכעוס ולהיעלב. מילא אם היה לי טוב עם זה. זה עושה לי רע. אז מה עושים עם כל הדבר הזה?

#עבודתהלב #ליקוטימוהרן