יום שישי קצר | יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע

הנה התכנים של סרטוני הקורס:

מה את רוצה להספיק ביום שישי? לבחור את המשימות שתבצעי היום

מה קודם מה אחר כך? ואיך לעשות דברים במקביל

למה את לא מתחילה ביום רביעי? א'

למה את לא מתחילה ביום רביעי ? ב'.

איך להתארגן עם כביסות כל השבוע כדי שיהיו בגדים מוכנים לשבת

איך לעגל פינות ולעשות דברים צ'יק צ'ק

איך להתארגן עם בישולים לשבת ולכל השבוע [על הדרך]

איך להוריד לחץ מיום שישי [יש יותר לחץ מאשר דברים לעשות, לפעמים]

איך לקבל עזרה מבעלך ומהילדים לקראת שבת.

מה עושים ברגע האחרון ממש.

ואם את עובדת ביום שישי

סדנא בת 13 חלקים - עלות 160 ש"ח

חלק 1- מה אני רוצה שיקרה אצלי ביום שישי שלי?

הנה הצעדים לקראת “ניהול יום שישי שלך”:

 

 

 

א. ניתוח עיסוקים: מה את חושבת שכדאי לעשות ביום שישי ומה באמת את עושה בו?

 

בחרי את אחד מימי השישי האחרונים או את יום שישי הבעל”ט וכתבי בדיוק מה את עושה שם. מאז שאת מתעוררת על הדלקת נרות.

 

יועצים ארגוניים בחברות ובארגונים קוראים לתהליך הזה “ניתוח עיסוקים” והמטרה של ניתוח העיסוקים היא למצוא את ההבדל בין הגדרת התפקיד של העובד לבין המשימות שהוא נדרש לבצע בפועל מידי יום. ההבדלים מלמדים אותנו על הציפיות ועל המציאות, על החשוב ועל הדחוף, על הרצוי ועל המצוי.

 

ומה עכשיו?

 

 ב. קראי לילד בשמו – איזה יום שישי יהיה לך השבוע?

 

 אחרי שאת מבינה מה קורה למעשה ביום שישי שלך, לעומת מה שהיית רוצה שיקרה בו, הגדירי מחדש את התפקיד של יום שישי.

 

תני כותרת ליום שישי שלך והחליטי איך את מעדיפה לנהל אותו – כיום חופשי? כערב שבת? או כיום סידורים של “הצילו”?

 

 ג. פעלי מהסוף להתחלה.

 

אחרי שהחלטת מהו יום שישי שלך, את עדיין צריכה לדאוג שהמשימות של ערב שבת יתבצעו ותגיעי להדלקת נרות  כשהנרות מאירים וכל הבית מוכן [כמאמר הדקלום]. לכן, התחילי מהסוף להתחלה.

 

מה צריך להיות מוכן בשעה 16:00?

חלק 2 - לבחור את המשימות ואת משך הזמן

בואי נעשה סדר ונחליט מה צריך לעשות לקראת שבת.

 

הדלקת נרות חנוכה נופלת בחלקם של הגברים, ופתאום אין שום בעיה להדליק בזמן. אז למה כשאנחנו צריכות להתארגן להדלקת נרות זה כל כך מורכב ומלחיץ?

 

אחד האתגרים שלא עוזבים אותנו לרגע הוא האתגר להיות בזמן. כל דבר שאנחנו צריכות לבצע אמור להתבצע במסגרת ידועה של זמן, ואם אני בזמן – אני בסדר, יש לי תחושת הלימה וזרימה. כשאני לא בזמן – הכל בסכנה: וויכוחים, האשמות, כעסים, בזבוז כסף, אנרגיה מיותרת, אי נעימויות ולפעמים יותר מזה. ההתמודדות עם האתגר מסתיימת כל שבוע בניצחון כאשר הדלקתי נרות שבת – והייתי בזמן. כמה עמוס! כדי להקל על המעמסה, ולהקל על הרגשות הטעונים סביב שעת הדלקת נרות והמתח אם נהיה בזמן או לא נהיה בזמן, אני מציעה כאן קו חשיבה שימושי שמהר מאד ישנה את הגישה שלך לערימת המטלות של ערב שבת. מה צריך להיות בזמן לקראת שבת? בית מסודר, כולם לבושים בגדי שבת, אוכל. בואי נפרק אחד לאחד את מרכיבי ההכנה הללו ונראה היכן אנחנו נתקעות ומה תוקע אותנו שם. התהליך מתואר בתרשים שכאן, ואחר כך ההסבר:

 

בית מסודר – מה מבולגן לך מאד בערב שבת ובגלל זה דברים מתעכבים? האם מעייף אותך מאד לשטוף את הבית או לנקות אותו ואת לא מגיעה למשימות הללו? מי יכול לעזור? האם יש בלגן של כל השבוע שמצטבר? מה בעיקר מצטבר? כלים? כביסה? ניירת?

כולם לבושים – יש ערימות כביסה ולא מוצאים בגדים? בגדי השבת אינם מגוהצים? צריך לרחוץ את הילדים וגם להלביש וגם לסרק וזה לוקח הרבה זמן? מי יכול לעזור? מה אפשר לעשות ביום חמישי? איך אפשר לארגן בגדים מראש? מה ניתן לשנות בטיפול בכביסה כדי שזו לא תצטבר בערימות?

אוכל – האוכל לשבת הוא מסורתי. יש שלוש סעודות, דגים, עוף, מרק, חמין. פשטידות, סלטים, חלות. עוגות, קינוחים, תוספות. נשנושים, ארוחה ליום שישי, מלווה מלכה. מצד אחד – הכל קבוע וידוע. מצד שני – זה הרבה, וגם רוצים לגוון. אז בואי נראה איפה את נתקעת: מה לוקח לך הכי הרבה זמן? מה נשאר לרגע האחרון? בגלל מה לא התחלת? כי לא היו מוצרי יסוד בבית? כי מישהו צריך ללכת לקנות ולא היה מי שיילך? כי הסירים היו מלוכלכים והיה צורך להכין את המטבח לפני שבכלל אפשר להתחיל? שהיית עייפה נורא ולא יכולת לעמוד עוד על הרגליים? שהתלבטת מה להכין ועד שהחלטת כבר היה מאוחר מידיי? שחשבת שזה לוקח שתי דקות והתברר זה לוקח שעתיים? הדרך לפתור את הבעיות אינה להתמודד עם כל הבעיה, אלא עם החלק הכי תוקע שלה: מתוך אוכל, סדר בבית ובגדים – הכי תוקע זה בגדים. הבעיה אינה מי ילביש את הילדים וגם לא מגהצים אצלנו. הבעיה היא שיש ערמות של כביסה. לא, לא כביסה מלוכלכת ולא בגדים בכל הבית – רק כביסה שצריך לקפל לארון. הו! אז בואי נמצא דרך לטפל בכביסה שצריכה להגיע לארון וכבר הבית יותר מסודר וקל יותר למצוא בגדים לילדים!! התהליך הזה מתואר בתרשים הזרימה שלפנייך – מלאי שם את ציוני הדרך שלך .

 

 

הנה, ברוך ה', היינו בזמן. איזו הקלה

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 3

לוח גנט ליום שישי

"תני טיפים, איך מתכוננים לשבת?" אני שומעת את הבקשה הזו בניסוח דומה מנשים צעירות, מאמהות למשפחות גדולות, מסבתות שמארחות את הנכדים וממי לא?! ואני רוצה לענות בשאלה: "טיפים – לשם מה?" מה יתנו לך הטיפים? את מאמינה בקסמים? סדר, ניקיון, חגיגיות ויופי בהינף שרביט? טיפים הם סוג עדין – כביכול – של עצות שרומזות "אני יודעת מה שאת לא יודעת". האמת היא שאין כמוך מכירה את הבית שלך, את הדרישות של המשפחה שלך, את התנאים שלכם ואת התחומים שאותם את רוצה ויכולה לשנות. את יודעת עם מה תוכלי להשלים ומה עלייך לקבל וגם אילו מאמצים תשקיעי כדי לשפר.

 

השבת נכנסת אלינו מוקדם ממה שהתרגלנו אליו בימי שישי החמים והארוכים של הקיץ – הנה כמה טיפים להתארגנות טובה גם בתנאים החדשים:

 

בפוסט הבא נעסוק בהכנות לשבת בגישה שלא מתמקדת בחמישי-שישי אלא מקיפה את ההתנהלות של השבוע כולו.

 

המטרה

 

אנחנו רוצות לקבל את שבת המלכה כמו נסיכות בעצמנו, לכבד את הבית, את המשפחה כולה ואת השבת, כמובן, בכל טוב: אוירה נעימה, מטעמים ומלכותיות. שבת הלא היא רק יום אחד בשבוע! והיא הציר שסביבו סובב השבוע והיא גם המראה שמשקפת לנו את כל עמל ששת ימי המעשה. בית מסודר הוא לא רק בית שאורגן לכבוד שבת – זה בית שבכל השבוע הוא מתפקד כהלכה ולכן בשבת הוא נראה כל כך טוב.

 

נתחיל מהסוף, מיום שישי:

 

הרשי לי להזמין אותך לפגישה מודעת עם מה שאת עושה ביום שישי. בשליפה ראשונית כל אחת עונה לי "הכל, כל מה שצריך לכבוד שבת". אחרי מעקב וכתיבה כנה, מתברר שהתשובה לא כל כך פשוטה. ומה את עושה ביום שישי?

 

 

איך אדע שכתבתי נכון?

  • כותבים הכול, מהבוקר עד הדלקת נרות.

  • אפשר להתחיל מיום חמישי.

  • לא כותבים את התכנון! כותבים מה שהתרחש במציאות.

  • מתי כותבים? כותבים כל שעתיים מה עשית בשעתיים האחרונות.

  • כל משימה שאורכת יותר מעשר דקות נכתבת.

  • מאחדים סדרת פעולות קצרות לכדי פעולה של רבע שעה. אבל אם תכתבי "בישול לשבת – שעתיים" ייתכן שתצטרכי לפרט ביום שישי שלאחר מכן את פעולות הקילוף, הקיצוץ, השטיפה והניקוי – כדי להבין מה בדיוק עשית בשעתיים הללו, הרי אפשר לסיים בשעה… או שלא.

 

מודעות

 

אחרי שעקבת אחרי המשימות שאת מבצעת ביום שישי, תוכלי להבין איך את מחלקת את היום שלך, מה גוזל את זמנך, עבור מה את מקדישה זמן ומה לוקח את הזמן שלו. האופן שבו אנו נותנים לפעולות לארוך זמן משקף את ההתייחסות שלנו למשימה ולמידת הערך שלה לכבוד שבת ולכבודך, עקרת הבית, בפרט. הנה הגיע מוצאי שבת ואת לוקחת את הטבלה [אחרי / עם סעודת מלווה מלכה] ומחפשת "באגים" בתכנות של יום שישי שלך:

  • האם יש יותר מידיי תחומים שאינם קשורים ישירות להכנות לשבת [שיחות משפחתיות, סידורים בבנק ובדואר, קניות של ביגוד ונעליים, קניות בכלל, גיהוץ וסידור ארונות] ואת משבצת אותם ביום שישי כיום פנוי יחיד במערכת ימי השבוע?

  • האם יש פעולות שאת מקצה עבורן זמן ממושך מהנדרש? האם ניתן לקצר את משך הזמן של חלק מהפעולות?

  • האם התחלת היום מוקדם יותר תעניק לך מרווח זמן נחוץ?

  • האם תכנון יעזור? ייתכן שהעובדה שאת עוברת ממשימה למשימה ומדבר לדבר בקדחתנות גורמת לך להיות לא ממוקדת ולא יעילה? תכנון הוא חשיבה מראש. פעולה מתוכננת היא פעולה שכבר מאמש ידעת שתבצעי בשעה מסוימת זו. תכנון מעכשיו לעכשיו אינו תכנון אלא העדפה של משימה זו על פני זו ולא תמיד משיקולים של יעילות. מתי את מתכננת את המשימות ליום שישי?

 

הטבלה הטובה היא זו המציאותית! קודם כל כדאי לך לדעת מה את עושה ביום שישי ואיך [ איך – איכות. התשובה לשאלה "איך" מתארת את הטיב, המשמעות, הערך והרמה של הפעולה. לא די לדעת מה את עושה – הביני גם איך!] כדי שתוכלי לתכנן משהו מציאותי. את עלולה לתכנן לעצמך חלום של יום שישי ולגלות שאת מתעוררת אל שברו כשעתיים לפני הדלקת נרות. לאחר שאת עוקבת אחר המהלך הרגיל של ימי השישי שלך את יודעת אילו הרגלים קל יהיה לשנות ועל אלו תוכלי להתגבר בהדרגה. את מבינה שאין אפשרות מעשית לתכנן שעה לסידור הבית כולל כביסות אם עד היום הפעולה הזו ארכה ארבע שעות. את גם רואה אילו פעולות שאינן קשורות ישירות לכבוד שבת אפשר לדחות לימים אחרים ואלו אי אפשר, ולכן יש להקדים משימות שחייבות להיעשות לפני שבת דווקא.

 

המודעות היא הצעד הראשון לשינוי. הדרך לשינוי כוללת גם מיקוד וניהול משאבים.

 

מיקוד

 

במקום לתאר זאת כ"אלף דברים לעשות" ש"אני לא יודעת במה להתחיל" ו"זה לא הולך להסתיים לעולם" – מקדי את המשימות, המטלות, הערמות והבלגן לתחומים מוגדרים שיתנו לך תחושת שליטה במצב וגם ירגיעו את המתח. מה צריך להכין לקראת שבת?

  • סעודות – יש להכין מראש את המאכלים של שבת, מה שאומר לקנות בזמן את המוצרים שאותם את מתעתדת לבשל, כולל ממתקים, פירות ושאר ירקות.

  • ביגוד – לכבוד שבת לובשים כולם בגדים חגיגיים, מגוהצים, ומחליפים מצעים ומפות. לשם כך יש למצוא דרך יעילה לטיפול בכביסה במשך כל ימי השבוע.

  • בית – כל חדרי הבית צריכים להיות מסודרים כיאה לביקורה של שבת המלכה. אנו נזהרים שלא להשאיר בהישג יד חפצים שהם מוקצה בשבת ולפעמים גם מכינים חדרים לאורחים.

 

כשאנחנו מרכזות את כל הפרטים לתוך שלוש קטגוריות פשוטות, קל להבין איפה נתקעים כשרוצים שהכול יהיה מוכן בזמן. את בוחנת את הפעולות שאת מבצעת בערב שבת ומסמנת את המשימות שנתקעות ברגע האחרון ובגללן הכול מתאחר. המשימות הללו הן האתגרים שלך: את מבודדת אותן מכל היום העמוס שלך ומוצאת שיטה שתעזור לך להקדים את ביצוען, להאציל אותן לאחרים או לוותר עליהן לגמרי.

 

נניח שגילית שאת מבשלת עד הרגע האחרון.

 

האם זה מפני שהמטבח כל כך מבולגן עד שלוקח לך לפחות שעתיים להתארגן לבישול? [אם כן, הדרך לפתרון היא השיטה לסידור המטבח ביום חמישי ואולי מינוי מיוחד לתפקיד]

 

האם זה מפני שאין בבית מוצרי אפיה, ירקות, עופות או מוצרים אחרים הנדרשים לבישול? [אם כן, עליך להתארגן עם קניות ביום רביעי כדי שיום שישי יהיה קל יותר]

 

האם זה מפני שיש לך דחף להוסיף "רק עוד משהו קטן" "אם כבר, אז כבר" וכך תבשיל רודף תבשיל, סלט רודף סלט והגיע הרגע האחרון בעצמו? [אם כן, התרגלי לתכנן ביום חמישי מה את רוצה לבשל, כתבי זאת ויקל עלייך לבשל רק מה שהוחלט]

 

ואם זה הסדר בבית? חפשי מה בדיוק שם, ותתחילי עם צעד אחד של התקדמות.

 

וכשזה הביגוד? את מחפשת דרכים לפשט את הטיפול בכביסה במשך כל השבוע [למשל – פחות בגדים, למשל – לקפל כביסה מול הארון הפתוח ולא בערמות בסלון] ועל ידי כך מורידה מהעומס של כביסה בסופשבוע.

 

נניח שאת חושבת שאמנם יש מה לשפר בעניין של הבישולים, אבל אם רק הילדים ואת הייתם לבושים בזמן לכבוד שבת לא היה הלחץ הנורא הזה של האמבטיות והבגדים והערמות והגיהוץ אחרי הצפצוף השני…. וגם הבית עם כל הבלגן, המוקצה, הניירת שבסלון, התיקים שהם הביאו והכלים בכיור… מה אז?

 

את בוחרת במה להתחיל. עוצמת את העיניים ואומרת לעצמך: נניח שהילדים רחוצים ולבושים לכבוד לשבת בשעה שלוש. איך זה? מה עכשיו? אם התשובה היא "נהדר, עכשיו אני רגועה" יש להניח שכדאי להשקיע מאמץ בכיוון זה דווקא כדי להרגיע ולהגיע לשבת כראוי. אבל יתכן שאת אומרת בליבך: "לבושים בשלוש? נו, ומה עכשיו? עם בגדי השבת הם ינקו לי את החדרים ואת הכיורים והלכלוך שבמסדרון ובכניסה? לא, לא. ממש לא." אם כך, המאמצים שתשקיעי בשינוי ההרגלים של המשפחה כדי להיות לבושים בשלוש בצהרים לא יקלו על הקושי של ערב שבת. אל תתחילי עם התחום הזה. תעצמי עיניים ותדמייני את הסירים על הפלטה של שבת, מכוסים במגבת הרקומה, הכיורים נקיים והמקרר עמוס ומסודר בקופסאות סגורות של סלטים, תוספות ומנות אחרונות בשעה שתיים בצהרים. וואו! את אומרת לעצמך "זה נהדר. עכשיו אני רוחצת את כולם, מלבישה ושבת נכנסת כמו מלכה!" אם כן – התחילי לשנות את הסדרים ולהתחיל מהאוכל. אבל אם לא זה מה שעושה את השינוי עבורך, חשבי על הסדר ועל הניקיון.

 

הדימיון עוזר מאד להתמקד: את בונה תמונה דמיונית של המציאות בלי הבעיה שאת מדברת עליה כל כך הרבה ומגלה שלא זו הבעיה שלך או שזה אכן הדבר שכדאי להתחיל ממנו, גם אם השאר לא מושלם.

 

ניהול משאבים

 

"קמתי בשש בבוקר, התחלתי לקלף ירקות ותכננתי להעמיד סיר חמין על האש. הילדים התעוררו בעשרים לשבע, התחלתי לארגן אותם. הם הלכו לבתי הספר ברבע לשמונה, שתיתי כוס קפה והתפללתי. אז חזרתי לחדרי, וכשראיתי מה גובהה של ערמת הכביסה – הייתי מוכרחה לקפל, לא יתכן להתחיל עם המטבח כשהחדר שלי נראה ככה. עם הבגדים בידיי נכנסתי לחדר בנים – גם שהם היה מה לעשות. סידרתי רוב הבוקר, ובשעה אחת עשרה יצאתי לקנות חלות ועוד כמה פריטים לשבת. קניתי גם פרחים לתוספת שבת, וחזרתי הבייתה. שמתי את הפרחים באגרטל, פרשתי מפה לבנה על השולחן והנחתי אחר כבוד את החלות, את הגביע ואת המפיות. הבית לבש צורה של שבת ואז הילדים חזרו. נתתי להם בורקס לאכול ["רק במטבח"] והתחלתי לבשל. בינתיים, הם התרחצו, התלבשו והתחילו לשחק בחדרים או לקרוא ספרים. סיימתי עם הבישולים וסידרתי על הפלטה רק קרוב להדלקת נרות, התלבשתי בעצמי ו- ברוך ד', הגענו בזמן. לא פלא שאני כל כך עייפה ונרדמת בישיבה אחרי הדלקת נרות!"

 

התיאור השכיח הזה הוא סיפור קלאסי של בזבוז משאבים. המשאבים העומדים לרשותך הם זמן, כוח וגם כסף. כרגע נדון בזמן שלך כמשאב שאותו את מתכננת ביום שישי ורוצה לנהל אותו כדי להפיק ממנו את המרב והמיטב.

 

הזמן שלך, אמא, הוא זמן יקר ביותר – אין לך יותר מדיי זמן ואין לך עודף של כוחות. לכן, חשוב מאד לנצל כל רגע ולוודא שאת עושה בו מה שרק את יכולה לעשות ודווקא עכשיו. בדוגמה שלעיל קל לראות שאמא טרחה מאד לכבוד שבת והילדים – לא. אפשר לנתח את הפעולות שאמא ביצעה ולמצוא שיש פעולות שרק אמא יכולה לבצע בצורה איכותית: לקבל את פני הילדים כשהם חוזרים עם דפי הקשר והציורים של כל השבוע, לבשל לשבת. יש משימות שגם הילדים יכולים למלא במידה ידועה של הצלחה: סידור חדרים, קניות ועריכת שולחן. בזמן שהילדים לא שהו בבית אמא ניצלה את ההזדמנות וסידרה את חדריהם. כשהם חזרו נותרה לה הרבה עבודה, ועבודה הכרחית לפני שבת, שרק היא יכולה לבצע. אמא טרחה כל ערב שבת.

 

ניהול משאבים הוא הפניית המשאבים לכיוונים הכי אפקטיביים שלהם. נכון שאת מנקה הכי מהר – אבל אם הבנות יכולות להשתתף בעמל ולהשיג תוצאה מניחה את הדעת – הימנעי מסידור הבית לכבוד השבת. זו משימה שלהן. גם אם את יודעת לאפות כך שהמטבח נשאר ללא רבב, וכשביתך אופה התוצאות אינן כאלה – בכל זאת, עדיף שהיא תאפה ואת תאכילי את הקטנים בזמן הזה. טיפול בילדים הוא פעולה שחשוב שדווקא אמא תעשה, ואילו לבצק השמרים לא אכפת מי יגלגל אותו לכרוכית.

 

את יכולה להשתמש במשאבים שלך מתוך בחירה – נצלי משאב שיש לך ממנו הרבה ותוכלי להמעיט במשאב שבו יש לך מעט. אם בתקופה זו את עובדת שעות רבות מחוץ לבית וזמנך יקר, תוכלי לשלם עבור עבודות מסוימות [ערכי קניות במשלוח בטלפון, קני חזה עוף פרוס לשניצל או העסיקי עוזרת בית] ולחסוך זמן. יש תקופות שבהן אתם רוצים לחסוך בכסף דווקא ואז תבחרי לתכנן את הזמן כך שלא תצטרכי לעבוד קשה ולהשקיע כוחות מיותרים ברגע האחרון כדי להגיע לתפוקות הנדרשות. הגמישות שלך בהפעלת המשאבים מייעלת את העבודה ומשיגה יותר תוצאות בפחות משאבים.

 

שאלות ה"איך" והאיכות באות לידי ביטוי בעיקר בניהול המשאבים. האופן שבו אנו מחלקות את הזמן שלנו ואת הכוחות שלנו משקף את הערכים שלנו. מה יותר חשוב? עד כמה חשובה המנוחה בערב שבת? בסולם של אחת עד עשר – כמה חשוב לכם שלא תישאר כביסה לא מקופלת לפני שבת? ומוקצה על המכתבה? ומצעים חדשים על המיטות? ומנה אחרונה? יש מי שיגידו "שאלה של סדרי עדיפויות". נכון. בדיוק כך. רק שצמד המילים הזה מטעה כשמשתמשים בו במקרה שבו החלטנו כך או כך על אתר. בסחף הבלגן של הכביסות, הכלים, הטלפונים והשעון הממהר אנחנו חושבים שהחלטנו על פי סדרי עדיפויות כשלמעשה נדחפנו לעשייה שבזבזה את המשאבים שלנו, את הזמן ואת הכוחות שלנו.

 

לקראת שבת לכו ונלכה

 

ההכנות לשבת הן אכן ציר שסביבו סובב השבוע וכדאי להקדיש מחשבה ושימת לב כדי לשפר אותן עד שנגיע למטרה האישית שלנו. כשהמטרות ברורות אנחנו בודקות איך להגיע אליהן – להעלות את האיכות של העשייה שנעשית ממילא. מצאי את התחום שממנו את רוצה לצאת לדרך ופסעי ברגל ימין לקראת שבת.

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 4

למה לא התחלתי ביום רביעי? [א’]

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 5

למה לא התחלתי ביום רביעי? [ב’]

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 6

בלי ערימות כביסה ביום שישי: השיטה האולטימטיבית לטיפול בכביסה כל השבוע

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 7

איך לעגל פינות ולהצליח עם “צי’ק צ’ק”

מטבח יעיל

 

 

 

אני ממליצה לקרוא ספרי בישול. לקרוא כמו שקוראים ספר קריאה עם תמונות יפות וציורים, כמו שאהבנו כשהיינו ילדים. ספרי בישול פותחים לך את הראש ומכניסים לתוכו רעיונות יצירתיים ותיאבון. האתגר הוא, כמובן, לבצע: לארגן את הטובין [פרודוקטים בלע"ז], להכין משטחי עבודה ריקים ונקיים, לקחת את ספר הבישול לידיים, לחפש ולמצוא את המתכון שהתלהבנו ממנו, לפתוח אותו בחגיגיות על השיש – ולהתחיל לבשל את התמונה מעוררת התיאבון שמצולמת ליד רשימת החומרים שהכנו.

 

אבל יש ימים שבהם אפילו ההגעה למטבח היא מבצע של ממש – ואין אפילו סיר ריק ונקי. אני מוציאה מהמקרר סיר שבו עשרה סנטימטר מרק ומוסיפה קוסקוס מהיר הכנה [מקמח מלא!!] ושמחה שיש לי צהרים עם פחמימות, ירקות וגם חלבונים [זה היה מרק עוף משבת]. יש ימים שבהם המטבח שלי לוהט כל כך – אני מחפשת תבנית חד פעמית ומכניסה לתוכה עוף מפורק וחתוך עם צנצנת רוטב לאפיה, מכניסה לתנור ויוצאת מהר, לא לפני שאני שמה ליד שקית גדולה של צ'יפס חתוך. לפעמים אני לא מוצאת מקום על השיש להניח עליו ספר בישול פתוח אז אני זורקת לסיר מה שיש ומתבלת כרגיל – מלח – ושוב אוכלים אצלנו אורז לבן ושניצל תירס.

 

הפער מתסכל.

 

אנחנו אוכלים בבית יומיום, מכינים ארוחות מיוחדות לשבת ולאירועים, משתדלים שרוב בני המשפחה יגיעו לסעודה וישתתפו בה. אנחנו רוצים ששולחן האוכל יספק יותר מאשר מזון לגוף: זה הזמן שבו אנחנו יחד, בנחת, מקשיבים ומחליפים חוויות. חולקים את הקורות אותנו ומשתפים ברגשות. תמיד הרגשתי שהתפקיד הראשוני של אימא הוא האכלה ושהמזון הטעים לחיך פותח את הלב: בני המשפחה נשארים עוד קצת ליד השולחן, במטבח הביתי ומשוחחים. כשהילדים גדלים, העיסוק בהכנת המזון, בפרט אם הוא מגוון ובמיוחד כשהוא מיועד למסיבה משפחתית שמחכים לה, מביא את הילדים למטבח גם בזמן ההכנה ויוצר הזדמנות נפלאה לאינטראקציה חיובית בין בני המשפחה.

 

איך משלבים בסדר היום – כל יום – הכנת ארוחות כחוויה חיובית ומהנה?

 

האתגר אינו פשוט, אבל הביצוע אינו מסובך: להלן הטיפים שיעזרו לך לארגן סדר יום שתומך בבישול בריא, בהכנה נעימה של ארוחות וביצירת אוירה טובה במטבח ושיתוף של כל בני הבית בהכנת הארוחות ובסעודה.

 

הגדרת המטרה

 

התמקדי! מה בדיוק בדיוק את רוצה שיקרה [ולא קורה כרגע] במטבח שלך? למשפחות שונות ולאמהות שונות יש מטרות שונות – כל משפחה ואורח החיים שלה בהתאם לגיל המשפחה, לתדירות האירוח ולמבנה המטבח.

  • האם חשוב לך לקצר את זמן הכנת האוכל?

  • האם את שואפת ללמוד לבשל מזון בריא ובלתי מעובד?

  • האם אתם מרגישים שהצורך שלהם הוא לחסוך בהוצאות על מזון בלי לפגוע ברמת התזונה של המשפחה?

  • האם הנשנושים יוצרים הרגלי אכילה גרועים ואת רוצה ליצור סדר יום סביב האוכל כשהארוחות מהוות עוגנים קבועים של מפגש לבני הבית סביב השולחן? או שאת רוצה לבשל אוכל דיאטטי לחלק מבני המשפחה הזקוקים לו?

  • האם את רוצה לגוון, לחדש ולשפר כי בני המשפחה שבגרו מעריכים זאת ומצפים לכך?

 

הצבת מטרה ברורה ביחס לבישול ולארוחות עוזרת לך למצוא בספר הבישול את המתכונים המתאימים לכם, לנהל את הזמן ביעילות ולהיות אפקטיבית כשאת במטבח. את בוחרת את העיקר, משקיעה בצעדים שיובילו אותך למטרה שלך ואינך מבזבזת זמן כוחות וכסף על הטפל.

 

ניהול זמן

 

מתי מבשלים? מהו הזמן האידאלי לבישול? אימהות עמוסות, שגם עובדות מחוץ לבית לא מעט, מנסות למצוא את הזמן שבו יש להן שקט, שבו ניתן לנוע במטבח בחופשיות בלי לדרוך על מישהו ובלי שיכניסו אצבעות לבצק או ייכוו חס ושלום מנתזי שמן. האם יש שעת השקט כזו במטבחך? נשים רבות מגלות שהתשובה שלילית – קשה מאד למצוא שעות כאלו במשך השבוע. הפתרון שהולם רק חלק מהמשפחות הוא לבשל ביום חמישי לכל השבוע, ולהקפיא. את בוחרת מנות שמתאימות להקפאה ומבשלת שני עופות נוספים, מרק נוסף וכמות כפולה של דג בתנור – כך שבימים א' עד ה' – עליך לארגן רק פחמימות כתוספת. ביום ה' את מכינה ארוחה קלה וביום שישי טועמים ממטעמי השבת.

 

מי שמכינה בכל יום מזון טרי עשויה לגלות שקל יותר לאחר את שעת הארוחה – כפי שמקובל בחו"ל – ולהכין במשך אחר הצהרים את הארוחה הכבדה, העיקרית. אם הילדים שלכם חוזרים הביתה בשעה מאוחרת ולא באחת בצהרים – שעת ארוחה מאוחרת מקלה מאד על אימא עובדת. הכנת הארוחה הופכת לפעילות משותפת של כולם וגם השאלה אם כדאי להיות בשרית בשעה 15:30 – נפתרת מאליה.

 

מרכיב חשוב בניהול הזמן קשור למשך הזמן שאותו את משקיעה בעבודה במטבח. נשים רבות רגילות לעבוד בשיטה של "לא מפסיקה עד שלא מסיימת" ועמלות עד השעות הקטנות של הלילה או עד שהגב והראש דואבים ואין יכולת להמשיך. שיטת עבודה כזו לא רק פוגעת באיכות החיים אלא גם בהספקים! חווית הבישול הופכת לחוויה שלילית ומתוחה, לחוצה ומעיקה. התוצאה היא דחיינות של זמן הבישול עד לרגע האחרון שבו שוב צריך לעבוד ברצף עד שמסיימים כי שעת האפס מתקרבת במהירות… וחוזר חלילה.

 

הטיפ הוא לגוון בפעילות: שעה בישול, שעה אפיה. שעה בעמידה, שעה בישיבה. חצי שעה שטיפת כלים – שעה בישול. עמידה באותה תנוחה במשך זמן ארוך מידי מעיק על הגב, על הרגלים ועל מצב הרוח. אם אפשר – צאי מהמטבח לחצי שעה או יותר ועסקי בפעילות אחרת מעבודות הבית כדי שתחזרי לבישול ולאפיה במרץ מחודש ובאנרגיה חיובית גבוהה.

 

האצלת סמכויות

 

אימהות רבות רואות בשיתוף הילדים במטבח את פסגת האצלת הסמכויות וההקלה על עומס המטלות היומיומיות בבית. בנוסף, כל אימא רוצה לגדל בלעבוסטע וזהו החלום המתוק ביותר של האידישע מאמע. לראות את ביתך מוציאה תחת ידה תבשילים ופטיפורים מושקעים – כמה נחת! אבל ארוכה הדרך למטרה. איך גורמים לילדים לקחת חלק בעבודות המטבח וגם ליהנות מהן? התשובה נעוצה בתהליך ההדרגתי שבו את חושפת את הילדים לבישול ולרזי האפיה ולתקשורת הנכונה ביניכם.

  • הדרגה: אין לדרוש ניקיון וגם עוגה. מטבח מבריק וגם מרק בצל. את מנקה אחרי הפעילות ואת אוספת את השאריות. הילדים מקבלים את המחמאות ואת הפידבק ממך – ומפתחים גישה חיוביות לבישול. רק אחרי שהם מבקשים לבשל את מתחילה – גם בהדרגה – להעלות את רף הסדר והניקיון שאת דורשת. כעת הם אוהבים לבשל ויסכימו לשלם את המחיר של שטיפת הכלים וטאטוא הרצפה.

  • בחירה: בישול עשוי להוות סטטוס מכובד בבית. ילדים רוצים להגיש לכולם, ובפרט לאורחים, ממעשה ידיהם. לכן, אל תהפכי את הבישול לעבודה על ידי הכתבת כללים ודרישות: תני להם יד חופשית, שיבחרו מתכון, שיטעו קצת, שיעלה קצת יותר אם החומרים יקרים, שיבזבזו קצת… בינתיים הם מתיידדים עם ספרי הבישול ועם המטבח – ידידות נאמנה לחיים.

  • סגנון עבודה: כמבקשים עזרה, אנחנו מגדירים בדיוק מה התוצאה שאנו מצפים לה, וגם דורשים עמידה בלוחות זמנים: בין אם מדובר בקילוף תפוחי אדמה או בבישול ארוחת צהרים מושלמת, את יכולה לומר מה את רוצה שיבשלו, את יכולה לומר מתי את מרשה לבשל, את מגבילה ומסבירה מדוע – אבל האיכות נשארת שלהם. הם מחליטים איך הם מתכוננים לבשל, לאפות או לערוך שולחן. הרפי ככל שניתן כדי לקבל מקסימום שיתוף פעולה. אל דאגה – הילדים שהתרגלו לראות איך את עבודת יחקו את שיטות העבודה היעילות שלך או יבקשו טיפים. העניקי מניסיונך לפי ביקוש והזהירי כאשר מדובר בבטיחות.

 

מיקום: ניצול או נגישות

 

מהו מטבח מסודר?

  • שכל הדברים במקום. מסודרים.

  • שיש ריק. משטחים נקיים.

  • לכל דבר יש מקום מתאים.

 

הכול נכון, והתשובות שלך מתייחסות לכלים במקום לאנשים. הגישה הרווחת היא ניצול מקום – למצוא דרכים יצירתיות ומקוריות שינצלו את כל הפינות במטבח. אני מציעה לחשוב על האנשים: ארגני לך אזור עבודה נגיש. מגירות ריקות למחצה שקל למצוא בהן חפצים, מדפים צרים שרואים את כל תכולתם ותאים גדולים שבהם הסירים מבזבזים מקום אבל קל להוציא סיר ולמצוא את המכסה שלו. תוכלי להיעזר במתקני תליה חדשניים המיועדים לכלי הגשה, למכסים, למחבתות ולמסננות. יש מתקנים מיוחדים להנחת צלחות במדף באופן שלא מחייב להוציא את כל הערימה כשרוצים לשלוף אחת.

 

באותה דרך חשבי על נגישות במקפיא, במקרר ובמתקן הירקות.

 

מטבח נגיש הוא מטבח נוח שקל לנקות אותו, קל לעבוד בו וקל לקצר בו תהליכים. העבודה נעשית "נטו" ללא בזבוז זמן מיותר ויקר על התארגנות ומציאת הכלים, התבלינים והמוצרים.

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 8

בישולים לשבת – ואולי לכל השבוע

עוד לא הסתיימה ארוחת הבוקר וכבר את מייגעת את מוחך לחושב מה תגישי להם לארוחת הצהרים. הכלים המלוכלכים של ארוחת הצהרים בכיור ואת כבר מתכננת את ארוחת הבוקר, וכבר הולכים לישון וקמים בבוקר וצריך להחליט מה נמרח להם בסנדויץ' ועם מה ילכו לגן ולבית הספר ומה יאכלו כשיחזרו.

 

שלוש ארוחות ביום הן כבר מזמן חמש – ועם החטיפים וה"אין מה לאכול בבית הזה" את מרגישה ש"כל היום אוכלים פה". קניית המוצרים וחומרי הגלם והכנת הארוחות הן היבט אחד של הטרחה סביב האוכל, בנוסף לכך קיימים הכלים המלוכלכים, השולחן שיש לערוך ולפנות, והילדים שצריכים לרחוץ ידיים, פנים וללבוש סינר. כמה טרחה סביב המזון שאנו אוכלים.

 

לגיסתי יש כלל אצבע מדויק למדי: מכינים ארוחה בדיוק במשך הזמן שאורך לאכול אותה!! נשמע מתקבל על הדעת, עושה שכל ומכניס את הכנת הארוחות לפרופורציה מציאותית הוגנת.

  • אם אוכלים ארוחת בוקר ברבע שעה, הכנת הסנדוויץ", החביתה, הסלט צריכים לארוך רק 15 דקות.

  • סעודת שבת מתמשכת אצלכם שעתיים? ביום שישי עמדי שעתיים במטבח ובשלי. רק שעתיים. אלא אם כן אוכלים במשך שלש שעות… כולל זמירות ופיצוחים.

  • כמה זמן הילדים יושבים ליד השולחן בארוחת הצהרים? חצי שעה? אין בעיה: פתחי ספר בישול ובחרי במתכונים שזמן ההכנה שלהם אינו עולה על 30 דקות.

 

אה, כן, זמן האפייה או הבישול לא נחשב!! הרי אינך צריכה לעמוד שם ולנפוח באש ולהפעיל בידית ידנית את התנור… סופרים רק את הזמן של החיתוך, הקציצה, הטיגון, הערבוב, הכלים, הסירים, השיש, השטיפה והניקיון.

 

ארוחה חת-שתיים

 

משולש המשאבים שלנו מורכב מזמן, כוח וכסף.

 

אלו הם המשאבים שמהם אנו מייצרים תפוקות. לכל תוצאה קדמה השקעה של זמן של כוח או של כסף, או השקעה של כל המשאבים הללו יחד. בעסקים כל כך ברור שאין תוצאות ללא השקעה, וכי כל פעילות עסקית כרוכה בהשקעה כלשהי – אבל בעולם היומיומי יש מי מאיתנו שחושבות שהן ימציאו את ה"פרפטאום מובילה" את המכונה שללא השקעת האנרגיה, מסתובבת ומסתובבת ומניעה הכל ללא השקעת אנרגיה כלל. לאחר כל כך הרבה ניסיונות נפל יש להכיר בעובדה: צריך להשקיע. בהכנת ארוחות, כמו בכל פעילות ומשימה אחרת שיש בחיים שלך. הבחירה שלך היא במהות ההשקעה: האם תשקיעי זמן, האם תשקיעי כוח או אולי תשקיעי כסף כדי להגיע לתוצאות וכדי לקבל ארוחה מזינה וטעימה.

 
 

כל רעיון לחיסכון בזמן – וממילא גם בכוח – הוא בסופו של דבר רעיון של איך להשקיע כסף במוצרי מזון מוכנים. ארוחות קצרות הכנה מתבססות בדרך כלל על קניית המוצרים הבאים [גזור ושמור – זו רשימת הקניות לחופשה !]

  • לקטים של ירקות קפואים

  • תפזורות ירקות חתוכים מצוננים

  • רטבים מוכנים

  • פירורי לחם / אבקת קניילדך/ בסיס לעוגה / בצק עלים / סיגרים/ עוף טחון

 

שימי לב, אינך קונה פיצה קפואה. את קונה קמח מנופה, צהובה מגוררת, פטריות שמפיון פרוסות בקופסת שימורים [ללא חומר משמר:)], קטשופ ותבלין פיצה – ומכינה את הפיצה בבית.

 

אינך מזמינה להם פלאפל בפינה, את קונה כדורי פלאפל קפואים ומחממת, ציפ'ס חתוך וקפוא – ואופה בתנור עם תבלין, חותכת ירקות בסלייסר [עדיף שהם יחתכו:)!] – הטחינה מתובלת והוספת מים, הפיתות – מהמכולת. והנה הכנתם לכם פיתה-פלאפל מעולה בזמן לא ארוך, ובחוויה משפחתית.

 

את מקלה על עצמך עם נתחי חזה במקום עוף לפרק, עם כרובית וברוקולי קפואים למרק או למאודים.

 

בישול או אפייה?

 

אפייה זה פחות עבודה. קודם כל – אין סירים לשטוף. המטבח נקי. התבנית מאלומיניום נזרקת היישר לפח. יש פחות רוטב שיכול להישפך. אין כל בעיה לשים שנים שלושה דברים יחד באותו תנור, בתבניות נפרדות, ולחמם יחד כשכל אחד מהמזונות שומר על הייחודיות שלו.

 

מי שמתרגלת לאפות – פשטידות, עוף, ירקות, קציצות, צ'יפס חוסכת עבודה ויכולה להרשות לעצמה להשתמש בהרבה פחות שמן כי הקריספיות של התנור מחפה על היעדר השומן. פשטידה היא דרך קצרה להגיע לתוצאה שנראית כאילו הלכת דרך ארוכה, ארוכה ואלגנטית.

 

קצרצרים

  • מילה על פשטידות: תקראו ספר פשטידות, תתפסו את הרעיון, ומכאן תלכו עם היצירתיות שלכם.

  • ארוחה בקדירה: הדרך העתיקה להזין את כל המשפחה בעשר דקות של הכנה. בתנור או בסיר, הירקות עם החלבונים עם הפחמימות ביחד.

  • מרק: המזון שהילדים שלנו אוכלים תמיד, קל להכין וטעים לאכול, ומה מזמין את כל המשפחה למטבח יותר מריח של מרק? יש מגוון מרקים קרים לקיץ. אצלינו זה עובד פחות טוב, אולי כי מוותרים על אפקט הריח.

  • פסטה: תלמדי את הילדים לבשל פסטה. אפשר גם במקרוגל. לפסטה אפשר להוסיף מגוון של ירקות מאודים, גרעינים וקטניות, פיצוחים, רטבים, גבינות. כשיש לך פסטה מוכנה תסתכלי עליה ותרגישי מה מתאים להוסיף עכשיו. לעולם לא משעמם. מומלץ לסעודה שלישית בשבתות הקיץ הארוכות.

  • אפייה: אחת ממשתפות הסדנה ציטטה את אמא שלה שהייתה אומרת שכל מי שיודעת לקרוא, יודעת לאפות. הרעיון ממצה את סוד האפיה: פועלים לפי ההוראות בדיוק הכי נמרץ שיש. זהו, שהרבה מאיתנו לא מסוגלות. אנחנו לוקחות מרשם מהשכנה, שמות חצי מהשמן, מוציאות מהתנור כשנראה לנו מוכן ובכלל – העדפנו קמח מלא על פני הלבן שבמרשם ובמקום צ'וקלטצ'פס הכנסנו קווקר. נכון שיש מתכונים של "ערבבי ואפי" אבל התוצאה בהתאם. באפיה אין קיצורי דרך. טוב, כמעט.

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע" חלק 9 איך להוריד לחץ ביום שישי בעזרת עיקרון פארטו?

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 10

איך לקבל עזרה מהילדים ביום שישי?

יום שישי קצר- יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 11

איך לזכור גם ברגע האחרון את כל הדברים החשובים שאסור לשכוח בערב שבת?

יום שישי קצר | יעל זלץ | האתגר: שבת בזמן, וברוגע” חלק 12

ומה תעשי ואיך תתארגני – אם את עובדת ביום שישי?

יום שישי קצר | יעל זלץ

האתגר: שבת בזמן, וברוגע” – חלק 13

נוסעים לשבת